הסיפורים של Liattoty
לאחרונה אני בקטע של סיפורים קצרים עם שם מאוד קצר, ולרוב שם עם אוכל. ~~~~~~~~~~ היא טועמת את הקצף הרותח. אצבעות ידיה מדלגות במגע הכוס החמה. והכפית מתערבבת בתוך סופת […]
ילדה אבדנית יושבת בחצר. התיק שלה מלא במכתבים, מכתבים שאף אחד לא קרא. מכתבים לעצמה, כדי להיזכר בחסרונות שהיא שרויה בהם. לעולם לא כתבה מכתב חיובי, ולא תכתוב. היא שונאת […]
טל מרטיב את הענפים. הענפים מעבירים את המים לעלים, והעלים מטפטפים על הרצפה שממילא מלאה בבוץ. אנשים עוברים במטריות, עטופים בבגדים, כפפות ומגפיים. רק הנערה שם הולכת במכנס קצר וגופיה, […]
יום אחרי יום, הגלידה קפאה בלשוני. כל יום הטעם הרגיל, שוקולד מספק. אף פעם לא נגמלתי מזה, אפשר לומר שהייתי גלידהיסטית (?), מכורה לגלידות באופן רשמי. אבל מישהו ידע את […]
המראה משקיפה אותי. אני מביטה בה, בעיניי הכחולות, ואני רואה נשמה בפנים. בעיניים, הם מרמזות לי כל כך, את העדינות שבי. את הרגישות שבי. את האהבה שבי. אני לומדת מעיניי […]
ריצה במסדרוני בית הספר, זה הדבר שיום יום עושה טום. מכות והשפלות, קללות וכאבים, זה מה שהוא מרגיש יום יום. טלפון שמצלצל, מצלצל ומצלצל. כך שומע טום כל היום. הפייסבוק […]
בוקר צחיח. אפשר להרגיש את הקור באוויר, ברגשות ובפנים. הרוח נושבת מהחלון, ואני מרגישה קפואה במקומי. שוכבת על המיטה, הלא ממש נוחה, ולא רוצה לקום ממנה. "בוקר.." אמרה בלה כאשר […]
אין קוראים אבל שיהיה. ———— דפיקה בדלת. במהירות בלה הכניסה את הפלאפון שלה לתיק, כאשר היא מתייצבת כמו חתול. אני רק הבטתי בדלת, מהבהלה מהדפיקות הנוקשות והחזקות. "מי זה?" שאלתי. […]
עברתי בין החדרים, כל החדרים נראו אותו דבר עם מספר שונה. ככה זה היה בפנימיית לייר, הכל אותו דבר. ידעתי את המספר שלי לשנה, לחדר הבנות עם עוד שלוש, חדר […]
חמישה תלמידים למדו בבית ספר: ליליאן, ג'ודי, טדי, דייויד ומרי. התבצע שדידת ארנק של מורה בבית הספר, כל תלמיד הביא שלוש הצהרות, שתיים נכונות ואחת שקרית. מי גנב את הארנק? […]
אני שונאת את האלה שחושבים שכותרת באנגלית מכוונת לסיפור ערסים, כי זה לא. רק אהבתי את השיר של ביבר. ————– פנימיית לייר. הפנימייה היוקרתית ביותר שאפשר לבקש. פנימייה פרטית ושחצנית […]
חסרת רעש, נעשית חסרת שקט. בישניית עם אנשים, מתפרצת בשיעורים. שקטה עם חברים, מדברת תמיד. מתכנסת בעצמה, לומדת להיפתח. מלאת סודות, הפעם כבר אין לה. מזלזלת בלימודים, לומדת לכל מבחן. […]
עוד יום שהדלת נפתחת. עוד יום שאני לובש את חלוק הרופאים, עם התג של השם. עוד יום שאפשר להריח בו את המוות מקרוב, לשמוע את ריצת הרופאים עם ההתנשמות שלהם. […]
לא, אני לא פורשת. לא, זה לא לצומי. אבל אני מרגישה שמשהו משתנה פה. יותר מדי סיפורים עם 0 תגובות, יותר מדי סיפורים מוצפים פה באתר. אני לא מבינה למה […]
והסרגל נשמט מידיה של דיזל על ידי אדם, שדמעה הרטיבה את פניו. דיזל מהרה למחותה, אך הוא רק משך את ידה לאחור. הוא סובב אלייה את הגב עם הסרגל שאחז […]
אני משנה את נקודת המבט, הפעם זאת נקודת מבט כללית כי אני חושבת שאולי ככה יהיה יותר מפחיד. ————– איידן צרח. סמארה הנהנה לו בחיוב, היא קוראת המחשבות, והיא כרגע […]
דם. דם מטפטף לו מהעורף, ואני נעשה חיוור מתמיד. אנשים מכל מקום מנסים לעזור לו, הם מזעיקים אמבולנס. מובן מאליו שהם מזעיקים גם לפרנק, שמדומם בלי הכרה. אף אחד לא […]
עברה שנה. יעל מחכה לגיבור שלה שיקח אותה מכאן. היא ממורמרת לבדה, והיא רק יושבת על הכורסה בה הוא ישב. היא קוראת את יומניו האישיים לפני שהוא הלך, בידיעה שהוא […]
ביקשתי ממנה לעזוב אותי בכוח מחשבותיי. היא לא החזירה מילה לאחר מכן. המשכתי לצייר במתמטיקה ומדי פעם פתרתי תרגילים קלים שלא התקשתי לבצע אותם, וכשנשמע הצלצול רצתי מהכיתה. הרגשתי מחנק […]
אבא נכנס לחדר. יותר נכון לסלון, בו אני ישבתי בספה כשאני מביט בתקרה. התקרה נעשית מעניינת כשאני מלא במחשבות, מלא בשאלות וחוסר וודאות. אבא בילגן את שערי בחביבות וישב לידי. […]
לעמוד מול המראה. כמה כוחות צריך בשביל לעשות זאת? אולי בשבילי לקום למראה גורם לי להיות באפיסת כוחות, לפחות ככה הרגשתי אז. כשהמראה מסתכלת עליי בזלזול, בלעג וברוע. המראה אף […]
נפגשנו בקרנבל, היית עם בובה. נתת לי לה וענינו נפגשו מיד. שמרתי את בובתך אצלי, וידעתי שתהייה לי מזכרת לתמיד. היית חלק מליבי, וקיוותי שהשארת לי חלק מלבך גם, ולא […]
אף אחד לא קורא. טוב לא נורא. נשרוד. ———– דפיקה בדלת לפתע נשמעה. לבי נעתק. ג'ו הביט בי בבהלה, דפיקות הדלת היו חזקות למדי. פחדתי ששמעו אותנו. רק חסר שכל […]
"יום עובר יום, וחיים בלי חלום, נטושה ברחובות בלי אוויר." השיר של רוני דלומי (שכחתי את השם :\), שאני מרגישה שהשורה הראשונה משתייכת לי. אני עוברת בין הרחובות, חיים בלי […]
השלג נמס בידיי. השלג הקר מצמרר אותי. ואני מחכה, לא ברור למי, אני רק מחכה. אני מסתגרת במעיל, רק חושבת על מה שיקרה. לא מסתכלת מעבר לזה. ואני לבד, מסתגרת […]
פעם ראשונה שאף אחד לא קורא ובאמת לא אכפת לי מזה ~ היה פעם שלא אחזתי את ידו של ג'ו? אני חושבת שאף פעם. החמימות שהוא ממלא בי ובליבי, ממכרת […]
טוב, ברור שהייתם מעולים וטובים. כולכים היו כאלה. אבל לצערי חייבים להדיח מישהו כדי לעבור שלב. אבל לפני זה, נתחיל עם הסיפור הכי טוב: הסיפור של……. טםטםטםטםטם thestoryteller!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! "הדרקון הלבן […]
לא היו קוראים אבל שיהיה~ הבטתי בחלון למשך כל הנסיעה. נסיעה מביכה ושקטה למדי, כשאני וג'ו לא הוצאנו מילה עד שהגענו לתל אביב. כשראיתי את השלט תל אביב עובר בחלון, […]
לפני 79 שנים, (אם אינני טועה) התפרצה המלחמה שרצתה להרוג את כולנו. עם שליטים שראו דם בעיניים, שנאה וכעס. ואחריהם נסחפו מליונים, עם אותו מבט. לכל יהודי היה אופי שונה […]
שנינו אחזנו ידיים. שנינו הבטנו אחד בשני, והמתח שרר באוויר. לחצות או לא? הלב שלי דפק בעוצמה, אני מניחה שגם שלו. היד שלו הזיעה במיוחד, אולי בגלל הלחץ. והיינו לבד, […]