הסיפורים של Amora
כי הם לא נמצאים מספיק ביחד או לחוד, אז צריך וצריך! מלמעלה הוא הצליח להסתכל על כל העיר כמו הציפורים שעפו לידו כלהקה. הוא הוציא מאיפשהו משקפת והסתכל מקרוב על […]
התכנסו בהיכל הממלכה פוסידון, אל הים, ובנו טריטון, שהיה מלך אטלנטיס. ומולם עמדו ששת האנשים המוכשרים והאמיצים ביותר בעולם התת-ימי: קוראק, הידוע בעיקר בתור הלוחם שבשריון. פניו לא ידועים, אך […]
אז החלטתי להתחיל את הסיפור הזה. אשמח לתגובות, הערות וכאלה :) הם שבעה לוחמים. כולם נבחרו בקפידה על ידי לא אחר מאשר פוסידון, אל הים האגדי, והמשימה שלהם היא, איך […]
אני ממש שונאת לעשות דברים כאלה, אבל אני אנסה בכל זאת. נהגתי לפרסם כאן סיפורים שלי (נרשמתי לפני שנה פלוס, כזה), אבל פרשתי, ולפני כמה זמן חזרתי, ופרסמתי סיפורים חדשים […]
הגענו אל המבצר שהופיע בתמונה. הוא היה הרבה יותר מרשים משהיה נראה בתמונה הישנה. גודלו היה עצום, שלא לדבר על הגובה הבלתי יתואר שלו. " אתה בטוח שהוא נמצא כאן?" […]
(אני לא יודעת למה אני ממשיכה להעלות… אין שום תגובות ושום ביקורות ואני לא יודעת למה אני ממשיכה להעלות.. וכן, כנראה שזאת דרישת צומי. אבל זה באמת מעצבן שלכולם מגיבים […]
אז יצא לי להמשיך את הפאנפיק הזה P: ובגלל שבזמן שפרסמתי אותו (לפני שנה XD) אז היו תגובות טובות, אני מקווה שיהיו גם עכשיו. (לאלה שלא מכירים, זה פאנפיק על […]
בקשר לסיפור שלי "התגלות הקסם", אני לא ממשיכה לפרסם אותו כאן, והסיבה היא שכרגע אני משכתבת את העלילה, ולכן לא אוכל להמשיך לשכתב אותו, כי יש פרטים שמשתנים וזה לא […]
" איפה נוכל למצוא את איש הזאב?" שאלה מירה. " אנשי הזאב בדרך כלל מסתובבים בלהקות. זאב בודד זה מצב נדיר מאוד, זה בדרך כלל קורה כאשר שאר הלהקה מנדה […]
בצידו השני של העיר, הארבעה עברו ללון בבית שונה. הוא היה ממוקם הרחק מהבית הקודם שבו שכנו במשך השנה שעברה, שהיה בבעלותו של אדווין, וכמובן, אחרי שהוא נעלם פתאום במפתיע, […]
הבוקר הגיע. אנחנו אכלנו את ארוחת הבוקר שלנו בבית קפה קטן וצנוע, לאחר שהחזרנו את המפתחות לחדר לבעלת האכסניה. לא יכולתי שלא להקשיב לשיחה שהתנהלה בין בעל המקום לבין אחד […]
" הייתי רב איתך, אבל אני עייף מדי." אמרתי בעודי עוצם את העיניים ושוקע בשינה עמוקה. ציפיתי להתעורר מאור הבוקר שיציף את החדר ויסנוור את עיניי, אבל כנראה שגם את […]
" טוב, נעים לפגוש אתכם." ענה. " המ-" מירה היססה לדבר. " מה יש?" שאל אותה קאלין. " את יכולה לשאול משהו אם את רוצה." " זאת שאלה די מטופשת, […]
הליכה של כמה שעות נמשכה נצח, והחשיכה כבר התחילה לכסות את השמיים שלפני רגע היו תכולים ומלאי עננים. בכמה רגעים הצלחנו להעביר את הזמן בשיחות, בניהם היו גם ויכוחים, אך […]
" מה- מי את?" שאלתי מבוהל. " קוראים לי מרינה." ענתה בחיוך. שמעתי את שיי ומירה מתקרבים אלי מאחור, ומירה עזרה לי לקום. " אני ממש מצטערת שהבהלתי אותך." הוסיפה. […]
עברה רק יממה מאז שעזבנו את העיר והתחלנו במסע, והכל השתנה לגמרי. מאז אותו שידור שחשף את כל "יצורי הקסם", כך שיי נהג לכנות אותם תמיד, הכל הפך להיות מבולגן […]
(היה לי רעיון אז כתבתי אותו. הוא לא מפורט הרבה, ואני גם לא בטוחה אם כדאי לי גם לבנות דמויות עכשיו, או להשאיר את זה ככה לזמן אחר.) קבוצת לוחמים […]
לעזור למישהו בצרה זו חובה שלימדו אותה מאז שהייתה קטנה. הקארמה שלה אומרת שאם תעזרי למישהו שזקוק לך, תקבלי עזרה בתמורה. אבל כאשר סופיה החליטה לעזור לאותו איש שעמד בפתח […]
נכנסתי אל תוך החדר, ומירה אחריי. ציפיתי לראות שם חיילים עם רובים שרק מחכים לירות בי ולשטח אותי על הרצפה באלימות מחייבת אך לא נחוצה, ואת שיי מביט בי בחיוך […]
הרכב עצר. הדלתות האחוריות נפתחו לרווחה. כל החיילים, ושלושתנו בניהם, ירדו לקרקע, חלקם מחזיקים באסירים החדשים חסרי האונים שלהם בכוח, וחלקם מחפים עליהם שמא יקרה דבר ואחד האסירים ינסה להתנגד […]
" החיילים הגיעו לכאן והייתי חייב להתחבא, לכן לא הייתה לי הזדמנות להסביר את עצמי." הוא הסביר. " מה אתה?" שאלתי ברצינות. " מתקשר עם רוחות קדומות, עושה כשפים, קורא […]
נפלתי בחבטה גדולה על רצפת הבטון של הבניין. בהתחלה חשבתי שזה בגלל שעצמתי עיניים, אבל כשפקחתי אותן הבנתי שבחדר שבו אנחנו נמצאים היה חושך מוחלט, ללא שום סימן של מקור […]
שנינו יצאנו מהבית שלי והתחלנו ללכת. במפתיע, הרחוב היה שקט למדי. בשניות המצב התהפך מרע להכי גרוע שיש. " לאן אנחנו הולכים?" שאלתי אותה. היא טפחה על החזה שלה כמה […]
" יודעת, מירה, אני די בטוח שלא כל המפלצות מסוגלות להסוות את עצמן כמו בני אדם כל כך טוב." אמרתי בחיוך. " יכול להיות שאתה צודק." הודתה. " אז מה […]
הוא עמד מול בר מואר שמעליו שלט ניאון שכמה מאותיותיו שבורות או לא עובדות שמרכיב את שם המקום "הבר של צ'ארלס". לפי המידע שהיה בידיו, לכאן הוא היה צריך להגיע. […]
" את חושבת שכל התאונות המשונות שקורות בזמן האחרון הן צירופי מקרים? ממש לא! אלה העבודות של היצורים הנתעבים האלה." שנינו הקשבנו לשטויות, כביכול, שהפרופסור הוציא מפיו, אבל עד כמה […]
אז אחרי שסוף סוף צפיתי באקס מן החדש היה לי חשק להמשיך לכתוב את זה, אז למה לא לנצל את החשק? אני לא יודעת מי וכמה קוראים את זה, אז […]
" מה קרה?" שאלתי אותו, אף על פי שלא יוכל לענות. פעמון הדלת צלצל בדיוק. " זאת מירה!" קראתי ורצתי כמה שיותר מהר אל הדלת האחורית, כאשר זוקו רץ אחריי […]
" בסדר. בוא." עניתי מיד, והוא קפץ אל המדרגות ורץ קדימה. " היי, חכה לי!" קראתי אליו, סגרתי את שתי הדלתות אחריי. המנורות בתקרה נדלקו אחת אחרי השנייה ככל שהתקדמתי […]
אף אחד לא מבין אותי. אף אחד גם לא מכיר אותי. השם שלי הוא טנא. ואני תקוע בתוך גוף של נער מתבגר בן חמש-עשרה, וגם חושב כמו אחד כזה. ובשביל […]