הסיפורים של Kotevet_ki_ba
בא לי לברוח, רחוק, לשבת בנקודה הכי גבוהה על איזה רכס במדבר, קרוב לאלוהים , בא לי לשבת, להסתכל מלמעלה, רק אני, לבד, בלי אף אחד שיעיר, או יגרום לי […]
לא סיפרתי לך את זה אף פעם, אבל מזמן מזמן , כשעוד הייתי בן עשרים ושבע, הייתה תקופה כזו שהרגשתי שאני הולך על אוויר וכל רגע עלול ליפול. הרגשתי לא […]
"תנו לי אהבה," אתה רוצה לצעוק עד שהגרון יקרע לך מרוב צרחות, "תנו לי אותה, רק תנו, לא משנה איך, גם אם היא מזוייפת." ואתה, אתה מצחיק, כי בסוף, אתה […]
זוג אצבעות ארוכות עוטפות את עורפי, מלטפות בעדינות, מלטפות. אגודלים רכים מונחים על גורגרתי, מעסות לאיטן את גרוני, אט אט יורדים-, אל עצם הבריח, ובחזרה מעלה. לוחצים לסירוגין אחד מרפה, […]
אנחנו יושבים מול המסילה,עומר ואני, סיימנו את היום באוניברסיטה והרכבת מאחרת, ככה הכריז הכרוז ממש לפני שניה. חם היום, והאוויר מרגיש כאילו הוא ממש עומד במקום. נראה שאפילו לציפורים אין […]
אנחנו יושבים על גבעה קטנה באמצע העיר, משקיפים עליה כמו זוג חוקרים סקרנים. מעלינו, השמיים כחולים ועננים מטיילים בהם, מתחתינו בניינים גבוהים ובהמשך, מאחוריהם נמתח קו הקו החוף בשני פסים […]
אם הייתי ציפור, הייתי ממריא גבוה. גבוה. משקיף, מתוך השמיים הכחולים, על הארץ למטה. שייך לכל מקום, ולשום מקום. חולף על פני ערים, אנשים, ומקומות. נודד ונודד, ואם אתעייף, או […]
קרניים של אור חודרות לך אל תוך החדר, נמתחות על הקיר ממש מולך. בוקר. אתה פוקח עיניים, והדבר הראשון שקופץ לך לראש זו שירה, חברה שלך. אתה נזכר במרמור שאתמול […]
ברחבי החדר מהדהד השיר 'זכיתי לאהוב' של עברי לידר, חלש, כמעט בלתי נשמע על רקע רעשי המכונות מבחוץ והרדיו שמתנגן בחנות. הוא עומד "במשרד" שלו, הידוע גם כ- המחסן וניגש […]
יצאנו לטייל ערב אחד, הלב שלי ואני. לא רציתי שיבוא, אבל הוא התעקש אז הסכמתי שיבוא. צעדנו ברחובות הריקים, בין בתים עם אורות כבוים. רוח קרה נשבה, הרעידה אותי מעט. […]
החופש נמצא כאן. ואני לא יודעת אם הוא סתם אשליה, או שזה הפחד שגורם לי לחשוב שהוא כאן, להתבלבל. כבר ניסיתי את שניהם, כאן- שם. ולמרות שכבר ניסיתי, עדיין, שוב […]
רציתי לבכות אתמול, כשהקריאו את השמות, רציתי לבכות, כשהאנשים על הבמה דיברו מילים עצובות, רציתי לבכות, כשהסתכלתי סביבי, וראיתי אנשים, כל כך הרבה מהם, עם עיניים נוגות. כל כך רציניים, […]
מפגש עם אנשים, לא תמיד מטעין אותי. הרבה פעמים, הוא דווקא מרוקן אותי. אני לא רוצה להתרוקן, אני רוצה להתמלא, באנשים שמטעינים אותי, בדברים שאני אוהב, בעצמי. כן. אני אוהב […]
אני יושב על החול, ממש על יד הגלים, אם איישר את הרגליים, הם יגעו במים. רוח חמה נושבת, עוטפת אותי ברוגע בזמן שאני מביט רחוק, אל הנקודה שבה הים והשמיים […]
בואי הלילה, שבי איתי ספרי לי קורותייך, מי אחז בידך וניגב דמעותייך במקומי. ספרי לי על אהבותייך החדשות, על געגועייך הישנים- אליי. בואי, בבקשה. אינך חייבת להשאר, אם תרצי, לכי […]
לפעמים אני האויבת הכי גרועה של עצמי, עוד לפני שאחרים חובטים, אני כבר נותנת את המכה הראשונה. ולאחרונה, שמתי לב- כבר לא בא לי לחבוט, לא בא לי שאף אחד, […]
"תסריטאי?" היא כמעט צועקת, ומניפה זוג זרועות בשרניות מעלה אל האוויר, השיער הארוך והגלי שלה שזרוע באפור מתנדנד אחריה עם כל תנועה שלה והווריד הבולט במצח שלה ממש מתנפח עד […]
חזרנו מאיזו יציאה שלנו מאוחר בלילה, זוכרת? חנינו מול הבניין שלך, כמעט כבר יצאת מהרכב אבל פתאום רציתי שתישארי. משכתי אותך קרוב לחיבוק, ואת חיבקת בחזרה תוך כדי צחוק. שאלת […]
היא לא מבינה כלום. היא חושבת שכסף זה הכל בחיים, "את צריכה כסף" היא אומרת לי. מי קבע שאני צריכה כסף? את? למה את קובעת לי מה אני צריכה? מה […]
זוכר את הערב ההוא באגם כשפגשנו את חבר שלך? זה שכל הזמן סיפרת לי על השטויות שהייתם עושים יחד. אמרת שהייתם בנתק תקופה, ועכשיו חזרתם לדבר. הגענו לשם לפניו, ותפסנו […]
לא טסתי אף פעם. לא הייתי בהודו, או דרום אמריקה, ואפילו לא בסיני. מישהו שאל אותי פעם איך יכול להיות, ואם לא בא לי "לחוות" ולגלות עולמות. וכששאל, הבטתי לן […]
אם רק היית יודעת, לא היית חושבת ללכת. אם היית יודעת, כמה אני אוגר בלב, לא היית הולכת. אני יודע, היית נשארת. אבל את, את לא יודעת. ואני לא מסוגל […]
יצאתי החוצה הבוקר, פגשתי ציפור. היא סיפרה לי על מדינות רחוקות, נופים עתיקים ואנשים בודדים. הקטנה, אמרה שאני כזה. "האור בעיניים, חלש. כמו אצלם." עמדתי שותק, מנסה להדליק שוב אור. […]
תמיד חשבתי שאנשים אמיצים הם כאלה שנראים אמיצים, יעני שיש להם שרירים והם כאלה גדולים וחזקים, חשבתי שאומץ זה משהו שרואים באופן חיצוני על הבן אדם. עם הזמן, ככל שאני […]
"דביר!" צועק לו דני שעובד איתו, הוא מבקש שינקה קצת את הדלפק כי הוא מלוכלך, מלא בכתמים של קפה, ופירורי מאפים. הוא עושה את זה ברצון, תופס מטלית ומיד מתחיל […]
נסיעה רגילה באוטובוס בדרך הביתה, האוטובוס חצי ריק, והעיניים שלי סורקות אותו בשעמום. פתאום, הן נתקלות במדבקה המרובעת על החלון שמודיעה שאסור להשליך פסולת מרכב זה. אני מחייכת, נזכרת את […]
כשהייתי ביסודי, אח שלי נהרג בצבא והבנתי שלאף אחד אין יותר זמן בשבילי. לא אמרו לי את זה, הנחתי ככה. הנחתי שלהורים שלי אין זמן כי הם עסוקים בלהיות עצובים. […]
אני שונאת את זה כשאנשים מתחילים לדבר על עצמם. שונאת את זה, שונאת סדנאות ומפגשים כאלה שבהן כל מה שאנשים עושים זה לדבר על עצמם בלי הפסקה ובלי לתת לאף […]
תנו לי לספר לכם משהו. עד לא מזמן, היה בתוכי רעש נוראי. ראיתי עננים אפורים, היכן שלא הסתכלתי. הלכתי בתוך מנהרה אינסופית, בלי לראות כלום. ריח של פחד ריחף מסביבי, […]
אני יודע, זה מוזר בהתחלה. אבל תסמכי עלי, תני לי יד. לאט, אני תופס אותך. אל תדאגי, תרגעי. אני פה. תסתכלי לי בעיניים, את רואה? הניצוץ, בזכותך. עכשיו, קחי את […]