הסיפורים של האחת_ והיחידה
אני כמובן הרמתי את ידיי ישר. לא כי ידעתי שזה תרגיל אלא כי באופן אוטומטי שמכוונים אליי אקדח וזה קורה הרבה לאחרונה אני מרימה את ידיי מבלי לראות מי מאיים […]
"מי אתם?" היא צעקה בלחש שנית והסתכלה עלינו במבט הכי מפחיד שראיתי בחיי. לא מספיק שהיא גם ככה הייתה נשמעת פסיכית במילים שלה היא גם הסתכלה במבט שלא ישאיר אותי […]
הסתכלנו על טומי במבט לא מוסבר. שלי בכול אופן, היה מבט של 'איך נצא מזה?' מיד חייכתי חיוך רחב. "בוא טומי תתקרב" סימנתי לו גם עם ידי והוא התקרב עם […]
"מה?" פניי התעוותו כמופתעת "את רצינית?" שאלתי ליתר בטחון "רצינית מאוד" מבטה של אמה היה עמוק בעיניי ושידר לי את הרצינות שלה. "מה אתם בוחרים?" היא הסיטה את המבט לאנדרס […]
חקרתי עוד קצת את עיניו ושתקתי. לא הצלחתי להבין איך טומי, חבר טוב שלי מעמיד אותי במצב כזה. נתתי לו עוד מבט אחד ואז הלכתי משם. נכנסתי בחזרה למועדון, ידעתי […]
"תראה.." התחלתי אבל האמת שלא ידעתי לאן להמשיך. איך לשכנע, איך להוציא את עצמי מזה והכי חשוב איך לגרום לזה להראות יפה ששיקרתי לטומי. "אנדרס" הוא זרק את שמו באוויר […]
"סליחה?" שאלתי כשפניי התכווצו עוד ועוד מחוסר הידע ואולי מחוסר הרצון לדעת. "את.." אנדרס התחיל ומבטו שקע על אמה "את באמת עובדת עם המשטרה" הוא אמר כאילו שהצליח להבין ובכך […]
עיניי שהיו עצומות בחוזקה עקב הירייה נפתחו לאט לאט כשהרגשתי שגופי עוד מתפקד. החלק המפחיד באמת עדיין לא התחיל, או שטעיתי? פתחתי את עיניי וראיתי שביל שרוע על הרצפה. אנדרס […]
"שיט" אנדרס מלמל ודפק בחוזקה על שולחן המחשב. לא יכולתי לומר לו כלום, לא להרגיע ולא לפצות את פי. השוק וההלם תקפו גם אותי. הוא קרב עוד ועוד את המצלמה […]
"סליחה?" מייקל כיווץ גבותיו והתקרב לפניה. אני לא יודעת אם הוא היה כל-כך מופתע מהבשורה בגלל שהוא לא מאמין שנעשה את זה או פשוט כי הוא לא האמין שהיא אמרה […]
אנדרס החזיר את ידו תחת חסותו והוא גם השתעל מעט כדי לנסות להעביר את המבוכה שטומי ראה אותנו מתנשקים ועוד שסיננתי 'דיי' מתנגד באמצע. אנדרס גם לא יודע שטומי יודע […]
"מה נעשה?" לחשתי לעבר אנדרס בלחץ נוראי. זה בדיוק מה שהיה חסר לי שהחיים שלי יהיו תלויים בנלי. "אני אתחבא מתחת למיטה" מלמלתי אליו בזמן שהוא מסתכל עליי בפליאה, חושב […]
הערב כבר עוד שנייה בפתח. הוא לא אמר שעה מדויקת, הוא רק ציין בערב. מעניין על מה הוא רוצה לדבר איתי, לרגע חשבתי על החיוך שעלה על הפנים שלו וחייכתי […]
"יופי אמה. כל הכבוד אני ממש אוהב את הנמרצות שלך" חייך מייקל לעברה "תלמדו ממנה" הוא הוסיף והיא הנהנה לעברו באהדה. לא יכולתי להפסיק לחשוב על זה שהבחורה הזאת תגלה […]
"מה?" קמתי ממקומי והתהלכתי ימינה שמאלה, בינתיים אנדרס נעמד. "מה יש מרי?" הוא עצר אותי עם ידו, הסתכלתי על ידו "אתה נורמלי?" שאלתי בעודי מתפתלת בגופי, לא מצליחה להסביר לו […]
"שאת תבצעי" הוא אמר בקול עמוק ובחן אותי עם עיניו השחורות. השתעלתי קלות, התעקשתי למשוך זמן. "אנדרס" התחלתי בעודי מגרדת בראשי "מרי" הוא הניח את ידו על הברך. "רק עלייך […]
"מה? מי זאת?" נלי מיד קפצה ממקומה. היא אחת כזאת שתמיד חייבת להיות בעניינים. אנדרס לא פצה את פיו. "בקיצור הבנתם למה אנדרס לא יכול לבצע" מייקל שבר את השתיקה […]
הוא בהה בי, ניסה להבין אם שמע טוב את מה שאמרתי. הוא נעמד, חיפש מקום מפלט ממני. הוא התהלך ימינה שמאלה בעוד ידו על ראשו מנסה להקל על מחשבותיו. "מרי" […]
גיחכתי מעט עם פרצוף מבוהל, בתוך תוכי רציתי שטומי עכשיו ייקרע מצחוק וידחוף את כתפי מעט אחורה ואז אבין שהוא צחק. לא זה מה שקרה. "מרי" עורר אותי טומי ממחשבותיי […]
"אני לא" ניסיתי להיאבק בו "נשבעת בחיי" אך הוא גדול ממני וחזק ממני. "תפסיקי לשקר" כבר חשתי בסכין שחדר מעט לעורי. דמעותיי ירדו ללא הרף. פחדתי ממנו כל-כך. "אני מבין […]
הוא התחיל לנסוע באבנים ובחולות. רגליי רעדו, הנחתי את ידי על החלון. "לאן אנחנו נוסעים?" קולי רעד. פחדתי שיבחין בפחד שלי. "קיצור דרך שאני מכיר לרחוב שלך" הוא אמר באמינות […]
"שיט לא, טומי" קמתי מהכיסא מתכוונת לקום לעברו אך הוא כבר הלך. אנדרס תפס את ידי "מה יש מרי?" הרים את מבטו למעלה, אליי. "אני חייבת ללכת אליו" הסתכלתי על […]
"אנדרס" מייקל התקרב אליו "מה זאת אומרת לא הולכת?" ניסה להבין את משמעות המשפט. אני חושבת שזאת הפעם הראשונה שאנדרס נלחץ ממשהו "התכוונתי" הוא התחיל ואז שמעתי באוזן ימין שלי […]
עיניי נפתחו לאט לאט והתמתחתי במיטה. נזכרתי באתמול ומיד נגעתי בשפתיי, אני ואנדרס התנשקנו אתמול? אימצתי את מוחי לחשוב שוב ושוב וזה היה נכון באמת התנשקנו אתמול. בלעתי את הרוק […]
"מה?" שכנעתי את מוחי לא להבין. "הוא היה מגיע ימים על גבי ימים ומתצפת עלייך ועל המשפחה שלך" הוא כיווץ את שפתיו פנימה אל פיו ושחרר. "מה מי זה?" ניסיתי […]
התחלתי לצחוק בקולי קולות, אני חושבת שזה נבע מהמבוכה שחשתי. שפתיו של אנדרס התרוממו קצת, אך הוא עדיין לא חייך ובטח שלא חשף את שיניו. הוא התקרב אלינו והגיש לי […]
"מה?" גמגמתי, אולי כי המוח שלי התעקש לא להבין "מה זאת אומרת?" העברתי את לשוני על שפתיי במהירות. ראיתי את עיניו של אנדרס מסתכלות על שפתיי כשעשיתי את זה וישר […]
הלכתי מדלת חדרה של נלי עצבנית. כעסתי עליה, כעסתי על שרימתה אותי, על שגרמה לי לצאת טיפשה ליד מייקל ובמיוחד כעסתי על זה שאני לא יודעת למה היא ככה. הנחתי […]
הרחקתי את פניי מהמסך ונבהלתי. "אני לא יודעת" גמגמתי למייקל שכבר ממש נעמד מעליי ותצפת למסך אל מצלמות האבטחה. הוא לא ענה למה שאמרתי ואפילו זה הפחיד אותי יותר. במצלמת […]
אנדרס אפילו לא הספיק לענות לי וכבר נשמעה אזעקה שעולה ויורדת. פניי התכווצו כשלא הבנתי במה מדובר. "בואי" הוא אמר ומשך את ידי. נכנסנו אל המועדון, נלי כבר הייתה שם […]