הסיפורים של Unreal
"זה לא עובד!" הוא צווח ואני תהיתי לעצמי למה אני ממשיכה לעשות בייביסיטר לילד הכי מעצבן בעולם. פתחתי את המכסה שבמאחורה של המשחק המטופש וסוללות ישנות נזלו לי גועל נפש […]
פשוט לא הצלחתי, לא אכלתי דיי כלום כבר יומיים. אתמול אכלתי איזה כמה ביסים מטוסט ופרוסת עוגה כלכך דקה שהיא נדבקה לסכין. היום לא אכלתי כל היום ואז הלכנו לקניון […]
יופי. מושג בלי מושג. שקר. הבטחה בלתי אפשרית. ומה היא ההגדרה בכלל ? מה זה יופי ? למה אני לא יפה ?
והדגים בכו אוקיינוס, דמעה אחריי דמעה, בכי שקט. בכי חזק, בכי חודר, בכי שורט. כל כך הרבה דגים, בכל הצורות והצבעים. דגים עם כנפיים, דגים עם אוזניים, דגים שנושמים גם […]
אני זוכרת פעם, לפניי הרבה שנים, כשהייתי עוד ילדה. ציפור מתה שכבה על הריצפה בבית ספר. היינו בכיתה ב וכל הילדים עמדו מסביבה בהתלהבות וסקרנות. היא הייתה ציפור יפה, ציפור […]
לפעמים בלילה לפניי שאני טובעת בחלומות זוחלות לראש גם מחשבות. מתפזרות ומתפשטות, כמו נמלים משותטות. הן לא מרפות, אוזקות אותי לפעם, לעבר, לדמעות. וזה קצת איכסה, כי זה עבר, עבר […]
הבית היה ריק כמעט כמוני. תקועה בין 4 קירות. הגשם נוקש על זגוגיות החלון ודמעות נושקות לזגוגיות העיניים. היא נעלה את מגפיה השחורות והתעטפה במעיל הגדול שלה. ליטוף אחרון לכלב […]
לבכות זה בריא, משחרר, זה מותר לבכות, אני אוהבת לבכות. את צריכה להרגיש פעם אחת איך זה להיות ריקה לחלוטין ולא להצליח לבכות ולהתפרק. אחר כך את תמצאי את עצמך […]
מכוניות עולות באש, אנשים פצועים רצים בהיסטריה סביב עצמם, אמהות מבוהלות מחבקות בבכי את הילדים שלהן. רק אני עומדת באמצע, בבגדים השחורים הרגילים שלי, בלי הבעה, נקייה, רגילה, שלווה ? […]
אני רוצה להתאבד ושיכתבו עלי שיר. אני רוצה לוותר ושיכתבו עלי שורה. אני רוצה לשחרר ושילחינו אותי. אני רוצה להתרחק ולהפוך לצלילים. אני רוצה לטבוע ולהתנגן. אני רוצה לעלות ולהשמע. […]
הפעם הראשונה שבה נגעו בי ללא רשות הייתה כשהייתי בת 11. בת 11! בת 11 שפחדה להפעיל כוח, בת 11 שהעזה רק לבקש שיפסיק. הוא לא הפסיק. הפעם השנייה הייתה […]
מי החליט ? מי החליט מה יפה ומה לא ? מי החליט ששמנה זה רע ? מי קבע מי שמנה ומי לא ? לי נמאס נמאס נמאס נמאס נמאס לי […]
הבוקר כבר הגיח לו בחוץ. הציפורים כבר צייצו השמש החלה לעלות. משאית הלחם כבר נסעה לה במורד הרחוב הצפוף בדרכה אל הצרכנייה הקטנה. העיניים צרבו לי, הבנתי שנגמר הלילה. מתחיל […]
את יודעת הרבה פעמים שאלתי את עצמי מה אני ? מעבר לשילוב של אלקטרונים עם פרוטונים וניוטרונים מה זה חיים בכלל מה המשמעות של זה מה זה זמן ? איך […]
נותרו לי רק שלוש שעות שינה, אך השינה כהרגלה לא מגיעה. אני עוברת על הדברים שבטלפון שלי. תמונות, סרטונים, טקסטים שכתבתי… דברים שאשאיר אחריי.. כאילו שלמישהו יהיה מספיק אכפת בשביל […]
בבקשה שמישהו ישים לב. בבקשה שמישהו יסתכל לי בעיניים ויראה את מה שקורה בפנים. בבקשה שמישהו יראה כמה אני כלכך ריקה בזמן שאני כלכך מלאה בכאב. בבקשה שמישהו יציל אותי. […]
הרחוב היה חשוך, זה היה סופו של חודש יולי והקיץ היה בשיאו. החום היה כבד בכל שעות היום והלחות המחניקה והדביקה לא הועילה. פנס רחוב צהבהב הבהב מעליהם כשהם פסעו […]
אני מרגישה כמו בובה שמתנדנדת מצד לצד על החוט של החיים. שוקעת עמוק בבעיות והדכאון, מכוסה בחרדה ועטופה בשמיכה. עמוק בין הכריות של המיטה איפה שהדמעות מרשות לעצמן לנזול בקצב […]
זה היה יום קיץ שרבי וקרני השמש היוקדת הלמו על קודקודי. בקצה הרחוב השומם בתחנה שברוב ימי השנה הייתה ריקה מנפש חיה ישבה לה אישה. היא לא הייתה רזה ולא […]
המוות מחובר לחיים. יש משהו יפה בו כלכך, במוות. בעובדה שאדם יכול לנשום, לחייך,לצחוק ולבכות ודקה אחריי לא להיות יותר. להיעלם מעל מתחת לאדמה, להתמזג עם הטבע. כל פרח ינבול […]
חתכתי. חתכתי אותו, את הפרפר שלי. ״אני מצטערת״ לחשתי מתוך הדמעות לפרפר המדמם שלי. ״אני מצטערת זה הכי קרוב למה שאני באמת רוצה״ לחשתי שוב. המוזיקה בחדר צעקה כלכך חזק […]
זו פרידה, הפרידה הקטנה שלי. כמה חיכיתי לה, כמה יחלתי לבואה. זה השלב שבו אני קורסת, נשברת כמו הגלים על החוף, עפה כמו עלה ברוח. אני משוחררת, אני חופשייה, אני […]
ישבתי בפינה החשוכה בקצה המסדרון והרגשתי חנוקה. אני לא כמו כולם, תמיד מתחבאת מתחת לסווצר השחור הגדול שלי. שלא יראו, שלא ידעו. אני רוח בין אנשים חיים, והחול בשעון שלי […]
אני מסתכלת עליו ומדברת, מדברת ומדברת והוא מקשיב. הוא אינו משתיק אותי ואין הוא מאבד סבלנות. אני מספרת לו שאני עייפה מידי ושאני לא מסוגלת יותר, שאני מדברת רק איתו […]
שנייה לפניי שזה נגמר תעיף מבט אל העבר איפה שהכאב עלי גבר איפה שכבר לא נותר דבר אני מצטערת אבל וויתרתי לא הקשבת לי כשדיברתי וכשלבד לגמריי נותרתי אני בסך […]
אני קטנה אני בודדה כולם הלכו זה רק אני והאבדה למה אני לא חלק מאגדה אני לא רק סתם ילדה איך קרה שאני כלכך אבודה המילה הזאת כל כך כבדה […]
כחכוש הגלים החריש אותי והרגשתי את כפות רגליי טובעות בחול הלבן. השעה הייתה חצות והרגשתי שהחושך לא יעלם אף פעם. אני מתפרקת ובוכה וצורחת ואף אחד לא שומע. אני רוצה […]
בשמיים, ממש גבוהה, יושב לו איש. איש רגיל, ממש כמוני, כמוכם. הוא גר לבד, בבית קטן, לבן, על הירח. מידי ערב מדליק הוא את הירח וצופה, בנו, בני האדם שלמטה […]
תמיד היה הוא אומר לי שניתן להבחין מי יפה באמת רק כאשר רואים אותו לאחר בכי. ואני, אף פעם לא הצלחתי להבין את שאמר. תמיד חששתי מלבכות ליד אנשים, שלא […]
אני מלאה בכל כך הרבה כלום שמעמיס עלי. אם מסתכלים לי דרך העיניים שלי אפשר לראות את הריק שבפנים. אין לי מה לכתוב ולהוסיף, העולם דיי גרוע .