הסיפורים של karinrin55
הגענו הביתה במהירות, בלילה הכבישים די פנויים. במיוחד כשאנחנו נכנסים עמוק לתוך היער, כולם יצאו מהמכונית והלכו לחדריהם אחרי שהשפעת האלכוהול עברה. "הם שתו המון, יותר ממני אפילו." אמר תומאס […]
הגענו לעיר בפחות מחצי שעה ומצאנו בר קטן במרכז העיר, ראיתי שעמד בכניסה שומר ובדק תעודות זהות. "אני אראה את שלי ואומר שאנחנו חוגגים לי יום הולדת, הוא פשוט יחשוב […]
עליתי לחדר שלי, מתעלם מהעובדה שהאורות כבויים ואין אף אחד בסלון. אני רואה מספיק טוב עם אור הדימדומים שהסתנן דרך החלונות הענקיים בצד המערבי של הבית, עליתי לחדרתי והבטתי לתוך […]
עליתי לחדר שלי, מתעלם מהעובדה שהאורות כבויים ואין אף אחד בסלון. אני רואה מספיק טוב עם אור הדימדומים שהסתנן דרך החלונות הענקיים בצד המערבי של הבית, עליתי לחדרתי והבטתי לתוך […]
לורה ותומאס עדיין ישבו בסלון מדברים והחלטתי להודיע קודם לשאר, היום בערב נצא החוצה ונהנה בפעם הראשונה מאז שהצטרפתי ללהקה הזאת. עליתי לחדרה של ליה בקומה השנייה, דפקתי על הדלת […]
במהלך חופשת הקיץ, קמרון וקסידי- נאלצים לשהות במחיצתה של דודתם המתבודדת. מה שהם לא יודעים, או את חשיבות המקום בו חיה. קסידי וקמרון נחשפים לעולם שלם של רוע, כעס ושנאה, […]
חזרתי ישר לבית עולה לחדרי, המצעים היו מבולגנים ומוכתמים בדם של לולי. החלפתי אותם וניקיתי את החדר, שכבתי על המיטה ללא מעש למשך זמן רב. לא רציתי לצאת משם והתעלמתי […]
הטיסה הארוכה השתלמה בהשלמת שעות השינה מאתמול בלילה, נחתנו בניו-יורק בשעות הבוקר המאוחרות. זה מה שקורה כשטסים עם השמש, הבאנו את המזוודות והתיקים ויצאנו לאוויר הקר של ארצות הברית. לא […]
"בוקר טוב!" אמרה איימי בקול רם ומוגזם לדעתי, היא נכנסה לחדר האוכל עם מייק. כולם מילמלו בוקר ולא התלוננו על הרעש, אוז החזיק את ידי השמאלית ובימנית אכלתי קצת מהביצה […]
היא דחפה אותי ממנה, מנגבת דמעות ומשתנקת. "אני לא יכולה, אני…" היא התחילה לומר אבל הדמעות חנקו את גרונה והיא רק בכתה יותר, משקל המעשים שלי נחת עליי כטון ברזל. […]
אבק עף לכל מקום חוסם את כל שדה הראיה שלי בתא המחניק, ראיתי דמויות נכנסות לחדר שתיים מהן מתקדמות אליי והשאר לכיוונו של כריסטופר. "אנדרו." אמר וויליאם ושיערו החום מלא […]
קמתי עם גב כואב וגרון יבש וצורב, השלשלאות מתחו את שרירי בשינה חסרת המנוח שלי. "מה לארוחת בוקר היילי?, שאלתי, יודע שהיא עומדת שם עם מגש אוכל. היא פתחה את […]
כולנו נכנסנו בשקט לבית, מנסים לא להעיר את הישנים ולעלות לחדרינו אולי לתפוס חצי שעה שינה לפני הטיסה. 'אני נכנסת להתקלח, נסה לא לעשות יותר מידי רעש עד שאני יוצאת.' […]
דלת התא נפתחה בחריקת צירים חלודים, הרמתי את ראשי הכואב והיילי עמדה שם. "הוא אמר לי להביא לך אוכל, הוא רוצה שתסבול אבל לא שתמות." אמרה והניחה את המגש על […]
הוא לא כזה נורא, הנער מהכוכב האחר. "איך זה שאתם כל כך דומים לנו, אבל באותו זמן כל כך שונים?" שאלתי אותו כשהתחבאנו באחת הסימטאות, מנסים להתחמק משאר חיילי העיר […]
קטיה הייתה ילדה רגילה, או לפחות ככה היא חשבה. הוריה הסתירו ממנה את הדבר החשוב ביותר, היא באה בשושלת ארוכה של אנשי על עם כוחות מיוחדים. הוריה נחטפים ועל קטיה […]
הדמעות של שנינו זלגו מטה, נופלות על הרצפה בזמן שהתחבקנו בשקט. "למה הוא לקח אותי?" שאלתי סוף סוף מתנתק מאחותי הגדולה. "אני לא בטוחה, אני לא ממש זוכרת הרבה מאז." […]
עמדנו שם לרגע כאילו קפואים בזמן, שפתינו מלוכדות וידיי עוברות בשיערה השחור והגלי. "אני לא יודעת למה עשיתי את זה." היא אמרה והתרחקה ממני מעט. "גם אני לא, אבל זה […]
"שמישהו יעלה אותה לחדר שלי, אני הולך למצוא את רייבן." אמרתי ורצתי לתוך היער, עצרתי בקו העצים והבטתי אחורה. אנטוני הרים את לולי המעולפת וכולם נכנסו לבית אחריו, חוץ מוויליאם. […]
"עדיין יש זמן עד הזריחה, אולי נלך רק קצת לעיר?" התחנן אוז אחרי שהתלבשנו בחזרה בבגדינו אחרי השחייה. "מה יש לנו להפסיד אה? צצריך רק למשוך קצת כסף." אמר קמרון […]
קמתי חבול מהשלג הקר מנער אותו ממני, השאר רצו החוצה ולורה עמדה כמה מטרים ממני כשהשאר באו אליי. "אתה בסדר? מה הוא עשה לך?" שאל וויליאם בדאגה ופניו קפואות בפחד. […]
אולי זה חלק מחיי הקודמים או חלק חדש בי אבל אני ממש לא אוהב לשכב ללא מעש, הקירות הלבנים והמיטה הלא נוחה הזאת משגעים אותי. "זה לא מנומס לנעוץ מבטים […]
הייתה הרגשה של נפילה חופשית שנראתה כמו נצח, גבי נחבט קשות באדמה למטה ונלחמתי להחזיר לראותיי אוויר. ג'וני הביט בי מלמעלה ממלמל משהו שלא תפסתי והחל לרוץ, שכבתי שם כמה […]
"ג'וני, אני זוכר אותך." אמרתי חנוק והוא ניתק אותי מהחיבוק מביט בי מוזר דרך הדמעות שהציפו את עיניו. "מה זאת אומרת זוכר אותי?" שאל וניגב את עיניו ביד אחת ואת […]
המפלצת התקרבה אלינו ואני הרמתי את החרב שלי בתנוחה התקפית וניקול זזה הצידה עולה על אחד העצים במהירות, ניסיתי לא להביט בה ולהתמקד במפלצת. המפלצת שאגה וחתכתי אותה עם החרב […]
שמעתי צעקות לא מובנות, קולה של ניקול שראיתי על בירכיה לידי ודאגה בעיניה הענבריות. לא הבנתי מה הם אומרים אבל דין ותומאס הרימו אותי ביחד והעבירו אותי חזרה לחדר שהייתי […]
יצאנו למסדרון קצר שהוביל לחדר שהיה מלא בנשקים מכל מיני סוגים ובובות למטה ומטרות רגילות. "כולם! ג'וש שלנו חזר בריא ושלם," קראה ניקול לאנשים בחדר שחלקן התאמנו וחלקם עמדו ודיברו […]
האחות יצאה מהחדר בו שכבתי ונרדמתי כמעט מיד אחרי זה, אני לא יודע למה אני כל כך עייף. "היי ג'וש." העיר אותי קול מקצה החדר, זאת הייתה נערה עם שיער […]
"היא עלתה לחדר, היא מאד נסערת." אמרה היילי כשנכנסתי לסלון מנער ממני את השלג, תליתי את הג'קט שלי על המתלה ליד הכניסה והורדתי את נעליי הרטובות. "אני אעלה אליה אחר […]
הוא שכב שם, נושם עמוקות והחזה שלו עולה ויורד. הוא נרדם ואני שוכב כאן לידו, וחושב על זה. קמתי מהמיטה מתלבש במהירות ויורד לסלון, כבר בוקר והבטחתי ללמד את לורה. […]