הסיפורים של karinrin55
נראה שעוד פעם לא העליתי למרות שהבטחתי להעלות באופן קבוע… -_- יב' זאת כיתה קשה אז אל תאשימו אותי. התנדבתי לפרוייקט שלוקח המון מהזמן שלי ורוב הימים אני מגיעה חזרה […]
בריאן נסע לעבר המרפאה של הערפדים, הוא ידע שמריסה תהיה שם. הוא גם ידע שרוב הסיכויים שלא יכניסו אותו למרפאה כל עוד אחיה של מריסה שם, הוא אסר עליה לראות […]
"אנגר אמר שאסור לך לקנות יותר עשן אדום קלוד." אמרה אלנה כשקלוד עצר את המכונית למול המועדון שהאחווה הייתה לקוחה קבועה בו, חוץ ממנה כמובן. "אני יודע," אמר ויצא במהירות […]
אלנה התהלכה במסדרונות הארוכים והאפורים של המנהרות, היא התכוונה ללכת לכיוון חדר הכושר כדי לדבר עם ג'נט על אירועי ליל אמש. "אלנה," קולו היה של אפאום "מה את עושה כאן?" […]
מריסה לא יכלה לנשום, היא הביטה בידיה שנעו ללא הפסקה על ברכיה כשהמלך צעד הלוך ושוב מולה ממלמל לעצמו. "צאי אליו." אמר פתאום ונעצר במקומו, מריסה הרימה את ראשה בפליאה […]
"תשמור שהוא לא יברח אני כבר חוזר." אמר אנגר לכיוון קלוד כשנכנסו חזרה לתוך אחוזתו של אפאום, קלוד הנהן ודחף את בריאן מולו שימשיך ללכת. אנגר פנה לכיוון החדר שבו […]
הי, דבר ראשון תרגעו זאת לא פרישה. אני פשוט לוקחת קצת הפסקה מהאתר, בזמן האחרון אין לי מוטיבציה או רעיונות לסיפורים שלי באתר הזהאז אני מתרכזת בדברים אחרים (כמו למשל […]
קרול ישבה בשקט במושב האחורי של מכונית עם חלונות כהים והפרדה בינה לבין המושב הקדמי, היא ידעה שפריץ יושב מקדימה רק כי יצא מהמכונית כדי לפתוח לה את הדלת ולעזור […]
אפשר לומר הרבה דברים על מר.מ, הוא מסתורי, מפחיד ובעיקר לא כדאי להתעסק איתו. מה שלא תוכל לשמוע בכל מקום הוא כמה רב עוצמה הוא, כמה טריקים האומגה החביא לו […]
"אתה רוצה לעשות עליי צחוק מה?" מילמלה לעצמה סוזוקי כשהמכונית שעקבה אחריה לקחה את הדרך הארוכה לתוך העיר "אני יודעת שאתה מודע אליי, נראה אותך עושה משהו." אמרה וחיכתה בתמרור […]
אנגר שכב עם עיניים עצומות בין שינה להכרה, הוא לא הבחין בקולות סביבו. הוא הניח שאלו היו אחיות שבאו לבדוק את הנתונים שלו, אנשים נכנסו ויצאו מהחדר שלו תכופות. הוא […]
אנגר ישב על מיטת המרפאה זמן רב, הוא לא היה בטוח כמה זמן אבל הוא היה יכול להמר על כמה שעות. "מלכי אני יכול להיכנס?" הקול היה של תומאס, רופא […]
וואו, אני עוד פעם עשיתי את זה "T_T. אני כל כך מצטערת שלא העלתי כלום, המסע לפולין היה ממש כבד ואז נכנסתי בבום ללימודים. אני מבטיחה למצוא את הזמן לכתוב […]
ממה שבריאן ראה מהחלון הקטן בחלקו האחורי של האמבולנס הם נכנסו לחלק היותר מפואר של העיר, הוא היה מלא בבתים פרטיים שנמצאו ברווחים כה גדולים שהיה סיכוי מאד גבוה שהשכנים […]
ידעתי שאני נמצא בחלום, לא הכרתי את המקום שהייתי בו, ניקול הייתה לידי וכך גם רד. דין ורוס עמדו מלפניי וסרקו את השטח, מסביבינו היה יער עבות. "הם באים," הקול […]
לקח לבריאן כמה שניות לחזור למציאות, הוא עמד מול הבית הבטוח שאנגר אמר לו להיות בו ולהביא אליו את קרול. הוא ניער את ראשו וניסה לגרום למחשבותיו להסתדר במוחו, הוא […]
"אתה לא מבין כמה מזל יש לך מר. ל." הקול שמר. ל הכיר כל כך טוב גרם לו לרצות לקפוץ מאושר, הוא פקח את עיניו וראה שהוא במושב האחורי של […]
אם למריסה היה משהו לומר על הערפדה האזרחית על שולחן המתכת באסם הזה, היא הייתה אומרת שהיא יכלה להיות חברה באחוות הפגיון. הדקות עברו באיטיות ומריסה ניסתה שלא להביט במתרחש […]
השקיעה הייתה קצרה מידי, לפחות לדעתי. אני לא יודע אבל רציתי לשבת שם עם ניקול לנצח. "צריך לחזור." אמרה וקמה כשהשמש נעלמה לחלוטין מהאופק, לרגע איבדתי את שיווי המשקל שלי […]
ניקול לא הביטה בי, היא יצאה ישר מהחדר והאחות הגיעה לא הרבה זמן אחריה, היו בידיה מסמכים ועט. "הרופא אמר לי להחתים אותך על אלו, הוא רוצה לשחרר אותך." אמרה […]
התעוררתי בחדר לא מוכר, ציפצוף חרישי של מכונות מסביבי נתן לי אינדקציה שאני בבית חולים. כשעיני התרגלו לאור המסנוור שבקע מנורות הפלורסנט בתיקרה הבנתי שהחדר לבן לחלוטין, המיטה עליה שכבתי […]
לגאוותה של קרול היא לא הוציאה צליל, הנער עבר הלוך ושוב מולה ולידה. היא בהתה בתקרת האסם שנמצאה בו כשלאט לאט חושיה חזרו אליה, הנער כבר התחיל להתעצבן. הוא לקח […]
"העזרה שלי?" בריאן בדיוק סגר את דלת חדר השינה שלו, הוא התקשר לקרול מהמכונית וקיווה שאולי הפעם היא תענה לו. כשקול גברי ענה לשיחה הוא הרגיש איך המוח שלו מתחיל […]
"פשוט מדהים," קרול ואנגר התנשמו בכבדות, קרול בלעה רוק והסתובבה על צידה כדי לפנות לכיוונו. "זה פשוט מדהים." היא נשענה על הזרוע השמאלית שלה והעבירה את ידה בשיערו של אנגר, […]
הנסיעה על הכביש המהיר במוסטאנג של מארק הייתה חלקה, מר. ל הביט מחוץ לחלון לעבר היער מימינם. "אתה בטוח שאנחנו בכיוון הנכון?" שאל מארק, מר. ל הביט במפה שנחה בחיקו […]
הכאב היה בלתי נסבל, קרול התפתלה וזעקה. זיעה כיסתה את כל גופה הדואב, אנגר היה לידה וניסה להרגיע אותה. היא ראתה את שיערו השחור נופל על פניו ומסתיר קלות את […]
דבר ראשון תודה על התמיכה העצומה שאתם נותנים לסיפור, אני לא חושבת שהייתה לי את אותה המוטיבציה לכתוב אם לא הייתם כל כך מדהימים. לקולד, נזכרתי שאמרת לי באחת התגובות […]
"היית בחוץ הרבה זמן," קולה של קרול נישא במסדרון הקצר לאזנו של אנגר, הוא סגר את דלת הכניסה בשקט ונכנס לחדר. "קרה משהו?" שאלה, לילי ישבה בחיקה ובידיה היה ספר […]
"בנתיים אין תזוזה בפנים, אבל יכול להיות שיש מרתף או משהו. לפי החיוורון של הקורבנות הוא משאיר אותם בחושך יחסי, וסימני הכבילה והעינוי מחזקים את זה. הוא לא ירצה שמישהו […]
"אז לפני שעברת לווינווד גרת בניו-יורק?" שאל בראן ועבר לנתיב שיורד מהכביש הראשי ונכנס לתוך האזור החיצוני של ווינווד. "כן, לא גדלתי שם כמובן." אמרה השוטרת סוזוקי, "ההורים שלי עברו […]