הסיפורים של karinrin55
רייג' ישב במשרד שלו, כמו בכל ערב. דפיקות רמות נשמעו על הדלת והוא נשם עמוקות והריח את אחד מחברי האחווה. אחד שלא הכיר ממש, שלא בא לכאן לרוב. "היכנס." אמר […]
הדמעות חונקות בגרון אין מקום לכלום בראש המחשבות נודדות הביתה מתערבבות בין כל הדאגות ואת אומרת שרצית שאהיה שם אבל אני כל כך רחוקה כאילו שנות אור מלראות אותך שוב […]
קולות החבטה העמומים נשמעו לכל אורך המסדרונות, שק האגרוף נשאר תלוי על צידו ממהירות ועוצמת האגרופים של ג'נט. נשימתה הייתה מהירה ורדודה, זיעה עטפה אותה אך היא לא הפסיקה, היא […]
"^הכל טוב אלנה?" שאל אירה, אלנה יצאה מהטראנס שהייתה שרויה בו, ידיה נגעו קלות בשפתיה כשהיא ישבה על מיטתה עם ספר פתוח בחיקה. "כן…" מילמלה וסגרה את הספר באיטיות והניחה […]
ת'יאודור כבר נהיה חסר סבלנות, ידיו היו קבורות במעיל העור שלו והוא ניסה להתעלם מהלהב שהיה מוחבא בכיס הפנימי. "אתה מאחר." אמר כשחש שאינו לבד יותר, הערפד מאחוריו היה לבוש […]
רייג' ישב במשרד שלו וניסה לנשום עמוק, היום התחיל בצורה גרועה ממש. הפיידרקס הוציא אותו מפוקוס וגרם לו לפספס את העברת הכספים ממכירות העשן האדום, הערפד שבא לקחת את הכסף […]
זה לא אוכל אותי יותר אני כבר לא מתהפכת במיטה חושבת כמה אתה חסר. זה לא אוכל אותי יותר אתה לא האקס המיתולוגי , לחברים נמאס לשמוע לי נמאס כבר […]
הנסיעה לא ערכה יותר משעה, ת'יאודור היה מופתע שבכלל זכר איך מגיעים לאיזור בו גרו אנשי הנמאדל אחרי ביקורו היחיד באיזור כאשר היה ערפד צעיר ובלתי זהיר. הוא יצא ממכוניתו […]
אני כמו ילד שמביט אל האופק אני כמו אמבלונס שמפעיל את הסירנות או, אני עדיין בחיים אני כמו חייל שחוזר הביתה בפעם הראשונה התחמקתי מכדור וחציתי מוקש או, אני עדיין […]
הם האמינו לך לא כי זו היתה אשמתי אלה כי כך רצית הם חושבים מה שתאמר להם לפני ששמעו את כל הסיפור הם ישפטו אותי לפי מה שתגיד רק כי […]
"בפעם הבאה תדאג שרואים את המדרגות מהכניסה או מאחד החלונות." אמרה ג'יין, היא קרעה את קצה החולצה שלה וקשרה אותה לזרועו של מר. ל שנהג בשיא המהירות במורד הדרך הראשית. […]
"אתה עדיין עם הצילומים של האישה ששחררת ת'יאו?" שאל אדוארד, ת'יאודור הרים את מבטו מצילומי הרנטגן שעל שולחנו, כבר כמה שעות שהוא ישב למול הצילומים וניסה לשחזר את פניה. אך […]
אלנה ישבה באחד החדרים הריקים באחוזה הענקית של האחווה, היא אהבה לגור בבית אחיה. אך כאן היא הרגישה מוגנת יותר, היא ידעה שאחיה מסוגל להגן עליה אך האחווה יכולה לעשות […]
אנחנו היחידים בשולחן ואני מנסה שלא להרגיש מובכת מהמבט החודר של אוז, אני מרגישה כאילו הוא חושש שאני אקום ואברח לו. תחושה מוזרה בהנחה שאצליח בכלל לקום מהשולחן לפני שהוא […]
אלנה הרגישה הרבה יותר טוב בבגדיה שלה, מחוץ ללבוש בית החולים הדק והחושפני. למרות שהיתה רגילה לשמלות החושפות של הנמאדל כאשר מציגים נקבה כבשלה לנישואין, כותונת בית החולים הייתה משהו […]
הכל שחור, איני יכולה לראות או להרגיש דבר מסביבי. אני מרחפת באפלה ומנסה להבין מה קורה, אני מנסה להביא את ידי לפני עיני אך איני מצליחה אפילו להניד עפעף. פתאום […]
אני לונה, בת שבע עשרה, אפשר לומר שאני יפה. בסטנדרטים של יופי הרבה אומרים לי שאני כמעט עשר מושלם, עיני כחולות וצלולות, שיערי בלונדיני גולש. בסך הכל יפייפיה, אבל לא […]
אני נושמת עמוקות כמה פעמים עד שאני מצליחה להתעשת, אני הולכת במורד המסדרון ומחפשת את החדר שלי, חדר מספר 335669. כשאני מגיעה למול דלת המתכת יש עליה מכשיר מוזר, נראה […]
סוזוקי הביטה אל מחוץ לחלון התחנה, האור כבר עוד מעט יורד. למרות שהייתה יכולה לצאת בזמן השמש בגלל השיקוי ששתתה הבוקר היא העדיפה שלא לקחת סיכון עם אור שמש ישיר, […]
אנחנו לא מקבלים מספיק זמן להתפעל וכבר מכניסים אותנו לתוך חדר ואומרים לנו לעמוד בשורה, אני נדחפת בין אנשים כדי להיות ראשונה. כל זה כל כך מרגש ואני מוכנה להתחיל […]
הרכבת המוזרה מאטה ועוצרת בלאט, אני מביטה על התחנה המוזרה. היא עשויה מאותה מתכת כחלחלה שממנה עשוי הבניין, אנו יורדים לרציף ואני מביטה סביב. "ברוכים הבאים נבחנים יקרים, הגעתם לבית […]
אני עומדת בין כולם, המזוודה נחה ליד רגליי ואני מביטה בסובבים אותי. אני מזהה כמה פרצופים בכיכר, אנשים שבאים והולכים. מגדל השעון בכיכר מטיל צל על פניי, אני נושמת עמוקות […]
אני מתעוררת בבית הוריי, זאת הפעם האחרונה שזה יקרה. חלחלה עוברת בגופי כשאני מבינה את מה שעובר להתרחש בשבועות הקרובים, אולי אפילו חודשים. מי יודע? אני משפשפת את עניי ומורידה […]
אחרי המלחמות הגדולות שהרגו את רוב בני האדם על כוכב הלכת שלנו הנותרים החליטו להקים ארץ חדשה, השליטים והמנהיגים שלה לא יבחרו או יכריזו על עצמם כמלכים וכדומה לכך. אנשים […]
אל תתעצבנו עליי עדיין אוקיי? אני עדיין כותבת את אחוות הפגיון פשוט הסיםור הזה לא סובל דיחוי. מכירים את זה שמכה בכם ההשראה בקנה מידה קולוסאלי? אתמול חלמתי משהו שפשוט […]
היום ישבתי וקראתי מחדש את כל לעמוד בצל שהוא אחד הסיפורים היותר ישנים שלי. עוד כשחשבתי שפרק של עשר דקות הוא ארוך והתיאורים שלי היו ברמת "ילד מה הצבע של […]
אלנה לא ידעה כמה זמן עבר, כבר היה נמאס לה להביט על שעון הקיר שהיה תלוי מולה. קולות הצעדים מחוץ לחדר בו שכבה הפכו למטרד, היא הרגישה חסרת אונים כשהיא […]
הי אנשים וקוראים ראנדומאליים שאולי לא קוראים את הסיפורים שלי אבל לא ממש אכפת לי, אני שנתיים כבר כותבת באתר הזה!! זו סיבה למסיבה! (דמיינו קונפטי והמון אנשים עם משרוקיות […]
כאן אני רוצה להיקבר. אני רוצה תעלו לכאן כל שנה ביום האזכרה שלי, שתספרו את הסיפור שלי לילדים בסיור כאן. ספרו להם מי הייתי, ילדה קצת עצלנית שאהבה לשיר ולכתוב. […]
אורות לבנים, אורות לבנים ואנשים לבושים במדים כחולים וחלוקים לבנים. אלנה ניסתה למקד את ראייתה אבל נכשלה וכשהיא פקחה שוב את עיניה היא הייתה בחדר עם אור לבן חזק מאד […]