הסיפורים של JasBlo
זו לא הייתה הפעם הראשונה בה נאלצה היילי לברוח בריצה לאורך המנהרות המפותלות, מנסה לחמוק מרודפיה. גם לא הפעם השנייה, ואפילו לא השלישית. אם לדייק, מדובר היה כבר כמעט בהרגל. […]
נשמעה קריאה בתחנת המשטרה"מקרה דריסה, מקרה דריסה!"הקריאה בקעה ממכשיר מעוקםמכשיר קשר עתיק, בעל וותק נרשם "מקרה דריסה," צעק השוטר למכשיר הקטן הוא צעק "תמהר!"מולו התקהלו אנשים ברחובותוליד משאית שכבו הקורבנות […]
"אאוץ'." אמר גאז. היא הביטה בזרועה. הכדור חדר מעט מעל המרפק, וכנראה נכנס עמוק לבשר. היד הייתה מרוחה בדם. "אאוץ'." היא הסכימה איתו. הוא החל לחפור בידה, ולנסות לשלוף את […]
"מה הולך לקרות לנו?" שאלה ליסיאנה, ספק את חלל החדר, ספק את עצמה. לבסוף וואמפי הוא שענה. "לא יודע. שוב לא רואה." הוא נשמע עצוב. לפתע נשמע רעש התרסקות חזק, […]
באופן די מפתיע, נראה היה שהיא לא זיהתה את השיר. "את באמת לא מזהה את השיר הזה?" שאלתי בהפתעה. "לא, אבל זה שיר יפה." היא הייתה כנה. "נגני עוד." בגלל […]
"לא יודע, אני חושב שקודם תצטרך לגמור את כל האימונים. עוד שבוע בערך מתחיל החופש הגדול, ואז יהיו עוד חודשיים לאימונים. שלא לדבר על למצוא לך פנימייה, שבתהליך הבחירה תצטרך […]
במבט מהחלון האחורי של האוטובוס החום- ירוק יכולתי לראות את העיר- גוש בניינים גבוהים וצפופים צבועים בשחור. שום דבר ייחודי. חוץ מהעובדה שפעם זה היה הבית שלי.עכשיו באמת אין שם […]
כשיצאנו מטווח ראייתם של ג'אפר והסולטן היא החלה להאט את הקצב. "מה הדבר שתלוי סביב הצוואר שלך?" היא שאלה, ונגעה באוזניות בקצה אצבעה. "אוזניות." השבתי. "שומעים דרך זה מוזיקה." היא […]
"תנסה שוב! תתרגל! תנסה לחשוב שאתה מרים נמלה, או משהו הרבה יותר עדין מהעיפרון הזה! אם תצליח לכתוב כראוי, נתחיל באימוני החוזק" אמר המדען. זה כבר היה תמריץ.דימיתי בעיני רוחי […]
"נעדרת ליומיים." ציין גאז, שישב על כסא מתקפל בקצה המחסן, לידו תיבת נחושת ובה כל מיני ציוד רפואי. "כן, אמרו לי את זה." אמרה טייגר איי. "בולס שואו נהיים חצופים, […]
ברחבי השכונה נשמעו צפירותאזעקות וצעקות, ניידות נמהרותמהחלונות הציצו אנשיםלהבין מה פשר כל הרעשים למטה, ברחוב, עמד השוטרנשען אל דלת של בית וחצרהוא דיבר אל הקשר, הקשיב, ושוב דיברמשוחח ברצינות על […]
בבוקר בהיר בתחנת המשטרהפרצה לה לפתע פתאום מהומהלחדרו של שוטר נכנס לו לפתעבחור בכובע גרב שבלט ברקע שלף הבחור אקדח ירקרקואמר לשוטר "יד למעלה! לא משחק!"השוטר שלף דונאט מקרטון מלוכלךונעמד […]
"מעולה, אתה מתקדם טוב!" אמר לי האיש בחליפה, שבשבועיים שחלפו גיליתי שקוראים לו טים. הוא עבד יחד עם אמא שלי במסגרת הפרויקט, כך הוא אמר.חרקתי שיניים. בשבועיים האחרונים עבדתי יחד […]
אופנוע בודד חלף במהירות אדירה ברחוב הראשי של הומנאל, בעקבותיו חמישה אופנועים, דולקים אחריו בעליל. התנהל כאן מרדף. לא הרחק מאחוריהם נשמעו סירנות המשטרה, שניסו נואשות להשיג את האופנועים.בידיהם של […]
"אני רוצה שתתלווי אליי לחדר שלך." הוא אמר, והציע את ידו במחווה אבירית, ואז הסתובב וחיכה לה ליד הדלת. היא הלכה אחריו בחשש, וגררה את וואמפי שלא מיהר ללכת בעקבותיו. […]
בעולם הזה יש סוגים רבים של יצורים תבוניים. בני האנוש קצרי החיים והסבלנות, האלפים שוכני היערות, הגמדים שבמערות, הטרולים מעטי הבינה והאכזריים, שדונים ופיות שובבים. על כל אלו מסופר די […]
"תבדוק את הזרוע, אפילו הוספנו שם את הקעקוע שביקשת" אמר לי הרופא בחיוך. לפני הניתוח הוא שאל אם אני רוצה איזשהו קישוט לגוף המלאכותי שלי. ביקשתי את הקעקוע הכי אירוני […]
כשקמתי בבוקר, לא יכולתי להגיד אם אירועי הערב הקודם היו אמיתיים, או רק חלום שכוח למחצה. הדבר היחיד שזכרתי בבירור חד, היה איך מצאתי את הפתק…הוא עכשיו נח בכיסי, יחד […]
ליסיאנה הביטה בעיניו של אלנז'. הוא סימן לה בכתפיו כי אינו יודע מה עומד לקרות. וואמפי נצמד לזרועה של ליסיאנה כל כך חזק שזה החל לכאוב, אבל יא הודתה על […]
כמה רופאים הובילו את המיטה המתגלגלת שלי למעלית, ולחצו על הכפתור שהוביל לקומה של בית החולים שאני לא חושבת שמישהו חוץ מהם הכיר. למיטב ידיעתי, זה היה האגף המדעי הסודי […]
שום דבר לא הכין אותה למה שהיה בפנים. ליסיאנה, וואמפי, ואלנז' צעדו לתוך אולם אדיר, שהיה יותר מחצי מקומתו הראשונה של בניין הפלאם- וזה אמר הרבה. בנייני הפלאמים היו בניינים […]
"מי את, ומה את עושה כאן?" הוא שאל. לא השבתי. בסרטים אף פעם לא מומלץ לענות לרע."מי את ומה את עושה כאן?" הוא חזר, הפעם פניו לובשות הבעה יותר מאיימת. […]
"ילד… ההורים שלך, שני אנשים מדהימים, מתו. הם היו חשובים, והעולם יזכור אותם תמיד" הוא לא המשיך, ופנה אל הדמות להמשיך בשיחה איתה. כנראה היה לו יותר חשוב לדבר עם […]
בבוקר, ליסיאנה התעוררה וראתה שאלנז' כבר מוכן ליציאה מהפונדק, ואילו וואמפי נוחר בערימת מצעים מבולגנת על מיטתו."כמה זמן אתה כבר ער?" היא שאלה. הוא לא הראה כל סימן לעייפות, אבל […]
"אתם בטוחים שזאת הדרך?" שאלתי את ההורים שלי, שהתלבטו בינם לבין עצמם באיזו מההתפצלויות בכביש לבחור. השעה הייתה מאוחרת, והאור מועט, לכן היה קשה לבחור בדרך הנכונה.אבא שלי ענה "כן" […]
כשנשכבתי על המיטה שתמיד הייתה שלי, עננת אבק עלתה גם ממנה. עצמתי את עיניי, אבל לא הצלחתי לקרוא לשינה לבוא. היא חמקה ממני. אני לא בטוחה אם אי פעם אצליח […]
אולי רק את הלילה אני אעביר כאן. אף אחד לא נכנס אחרי השקיעה לבסיסים חוץ ממקרה מיוחד, ועם כמה שזה עצוב- אדם שכל משפחתו נהרגה ואין לו יותר סיבה להישאר […]
יש מקומות שהם כמו בית- בית שני. מקומות שמחכים להגיע אליהם, לא רוצים לעזוב אותם, ומנצלים כל רגע אפשרי. מקומות שמרגישים בהם בטוחים, שיכולים להיות בהם בני אדם אמיתיים, בלי […]
אף אחד לא בבית, כולם הלכו. אפילו בימי חופש המלחמה מעסיקה את כולם. בזמן שהנחתי את התיק שלי על השולחן הרעוע, קראתי בקול בני משפחתי. קיוויתי שהם מחכים באחד החדרים, […]