הסיפורים של Ice Princess
פעם חטאנו וחשבנו כי אנחנו מרכז העולם; שהשמש מסתובבת סביבנו כדי להאיר את יומנו בכל דקה, שהכוכבים מקיפים אותנו כל הזמן על מנת לשמור על כוח הכבידה המושלם שאצור במערכת […]
אתה הולך בכל סוף שבוע לבר הזה, כדי להשתחרר מעול כל השבוע. אתה שותה בערב עד שיכרון חושים והיא באה אליך, זאת שמאזנת אותך, מלטפת בדיוק במקומות הנכונים ודואגת שלא […]
יופי זה עניין מאוד יחסי. ישנם אנשים שמאמינים שזוהי עוד אחת מאלפי התכונות הנמצאות בגנוטיפ של כל אחד מאיתנו ומוטבעות בנו עוד מהימים ששכנו בבטנה של אמא, וישנם אנשים שמאמינים […]
קולות רמים של מסוקים נשמעו ברחבי השכונה, חלק נבעו מהחדשות בטלוויזיות של האנשים שהשאירו את דלת הבית פתוחה בעת בריחתם, וחלק כי עמדתי תחת כיפת השמיים. הסטתי את מבטי ימינה […]
היי, אני הפחד. נפגשנו כמה פעמים בחיים, אבל אני לא בטוח שאתה מכיר אותי כמו שצריך, אז רציתי לספר לך קצת על עצמי. אני אוהב לשחק, אז בהתחלה אשחק איתך […]
הוא אהב לשחק בבובות, הן היו החברות הכי טובות שלו, ובכל יום הולדת, כששאלו מה הוא רוצה במתנה, הוא ביקש בובת חרסינה גדולה ויפה. אחת כזו עם אודם אדום, שיער […]
אז היא מסתכלת במראה ומכסה חלקים עם הידיים, מנסה לא להסתכל לזוועות בעיניים, לא רוצה לראות שוב את הדמות בראי, שגורמת לה בכל פעם ללכת להקיא, כי הירכיים קצת מלאות […]
פקחתי את עיניי הדומעות בבהלה, התרוממתי מהכרית והתנשפתי בכבדות. הוא נפגע, שוב פעם. הסיוט הזה מופיע בכל פעם מחדש בשביל להבהיר לי שיהיה לו יותר טוב בלעדיי. אחזתי בשמיכה בכוח, […]
לכל אחד מאיתנו יש בית קברות בתוך הראש. אחד מהם הוא בית קברות לרגעים, אנשים נוהגים לקרוא לזה "זיכרונות", אבל אני לא קוראת לזה ככה. כל רגע שקורה הופך עבר, […]
נקשתי שלוש נקישות מהירות על הדלת, אולי מרוב התרגשות, אך אף אחד לא פתח. "שלום, יש כאן מישהו?" שאלתי בקול רם, "זאת אני, אתם זוכרים?" המשכתי בעוד שחיוך גדול מתפרש […]
"היי, למה את כאן, על הגג, שוב?" שאל חד הקרן שלי, "אני אוהבת לשבת פה, הכל שקט" עניתי לו בנעימות, בעוד שמשב הרוח הנעים הזיז את שיערי הפזור מצד לצד, […]
"לילה טוב, אל תשכחי שאני אוהב אותך הכי בעולם", והנה הסתיימה השיחה, הסתיימה עם אותן מילים שאני לא ממש בטוחה עד כמה הוא מתכוון אליהן, ועם זאת, הן אותן מילים […]