הסיפורים של It is just too late
"ההורים שלך עדיין ביחד?" הוא שאל, מנסה להכיר אותי, למרות שאני לא מבינה את הפואנטה, למה לו להכיר אותי אם הוא לא יראה אותי עוד לעולם? "אימא שלי מתה." אני […]
"הו, ילד אביב יקר שלי" היא לחשה לי כמעט ללא קול. משהו בעיניה היה עצוב והיא ניסתה להסתיר זאת. היא כמעט הצליחה, אבל אני מכיר אותה טוב מכדי ללכת שולל. […]
לא חשוב במה האמנתם, ובמה לא האמנתם, היא פשוט הייתה מלאך. היא הייתה מלאך בכול המובנים. היא הייתה יפה מכדי להיות אנושית, עיניה, היו ירוקות כים ופניה, פשוט מושלמות לחיוכים., […]
הם דיברו במשך זמן רב, שבועות, אולי חודשים, וכול אותו זמן, הוא הפציר בה לגלות לו יותר על אודותיה. אך היא סירבה משום שכך לא תישאר נערת המסתורין שלו. ושניהם […]
קבר רגיל למראה עמד בקצה החלוקה. לא היו עליו פרחים ואבק נערם עליו. על הקבר הייתה כתובה רק מילה יחידה 'אלמוני' לא היה תאריך מוות ושלא לדבר אפילו על תאריך […]
עמדתי באמצע בית הקברות וכמעט יכולתי להריח זאת. זה היה אותו ריח כמו תמיד או לפחות כך אני חושבת. ריח שמופיע רק לרגע, מגיע עם משב רוח, ונעלם עם המשב […]
הייתי רוצה לחלום עלייך כול לילה. לחשוב כי דבר לא קרה, וכי אנחנו תמיד נהיה יחדיו. להאמין לכמה שעות, כי כול המה שקרה בינינו, המריבות הצעקות, לא באמת קרה. הייתי […]
"אנחנו לא שווים?" הוא שואל ותופס בידי, משהו בקולו מונע ממני מלשחרר את ידי וללכת. "סליחה?" שאלתי, קולי על סף רתיחה. "את בגדת, אני בגדתי, זה לא אומר שאנחנו שווים […]
יכולתי להרגיש את מבטו עליי, בדיוק כמו בכול יום בשנה האחרונה. אז נכון, רוב הזמן, דמיינתי את מבטו עליי, אבל הפעם, ראיתי אותו. ידעתי שזה הוא, מהרגע הראשון בו הרגשתי […]
"חייל יקר שלי." אמרתי אל כתפך, ודמעותיי מכתימות את מדייך. "גיבור אהוב שלי." אמרתי, מנסה לארגן את מחשבותיי. "הסיבה לחיים שלי." המשפט האחרון יצא קודר בצורה נורא. זה היה אמור […]
אני שקועה עד הצוואר במים קרים כקרח. אך במקום לעשות ככול אדם בעל היגיון ולשחות חזרה אל החוף, אני פשוט נשארת, הרפתי את שרירי והתחלתי לצוף במים. הבטתי בירח שהאיר […]
רחש נשמע בחדר, וגרם לעיניו להיפתח, הרחש, כמובן נוצר על ידי. "על מה אתה חולם?"שאלתי אותו ברגע שראה אותי. "האמת, שזאת שאלה רטורית" עניתי לאחר שנייה, וקמתי ממקום ישיבתי. "גם […]
ימים ולילות חלפו בתוך עיניו. נשמתו, היא הייתה עשויה כוכבים. וחיוכו, הוא היה זוהר ככוכב הצפון. בעיניה, הסתתרו כול הצורות החיים. נשמתה, היא הייתה כול-כך מסובכת. וחיוכה, הוא היה קרן […]
עמדתי על החוף, מביטה אל הים. הרוח החמה פורעת את שיערי והחול תחת רגליי לוהט. לא הבחנתי בדבר, לא בים שנצץ בגוון ירקרק, ולא ברוח שחיממה את עורי הקפוא. הייתי […]
אוף, אלוהים, הייתי צריכה להיות זהירה יותר. הייתי צריכה לדעת, שזה לא יגמר בטוב. אבל אני מניחה שזה כבר לא חשוב בגלל שכרגע, אני מרוחה על המנוע של מכונית. אני […]
"את רוצה להסביר לי מה את עושה?" קול מעליי שאל. לא התכוונתי לענות, פשוט קיוויתי שהוא ילך. יעשה את התרגיל המוכר כל-כך שלו, ויעלם. "אני מחכה." אני עונה, כאשר הוא […]
הדופק שלה קפץ בכזו צורה נהדרת. רגע אחד הוא יציב, ולאחר מכן, הוא מתחיל להשתולל. בדיוק לכך קיוויתי, הוא ירד ועלה בקיצוניות, עד שלפתע, החל להאט. אך לא לדפוק רגיל, […]
אהבתי את הדרך בה היא הלכה, כאילו הכול פשוט מושלם. את הדרך הקלילה בה היא זזה. לא באותה הדרך כמו בני מינו, אלא בדרך אחרת. בדרך הייחודית רק לה ואף […]
"נו באמת, מה כבר יקרה אם תשתי קצת?" היא שואלת, ומצחקקת. אני חושבת שהיא כבר שתויה, מצד שני, היא שתויה רוב חייה. "מישהו ימות" אני אומרת בשיא הרצינות. צריך מישהו […]
בקבוק רום עמד פתוח על השולחן, אך המקום לא הדיף ריח של אלכוהול. לא, הוא הריח כמו דבר מה מתוק, זיכרון טעים מימי עברו. המקום הריח כמו שוקולד. האדם שהשאיר […]
אני עדיין זוכרת אותך, אתה יודע? הרי, איך אפשר לשכוח את האדם ששבר את ליבי? כמובן, אחריך הגיעה שורה של לבבות שבורים, אבל אתה היית הראשון. אתה היחיד שאני יכולה […]
"אני צריך ללכת" אתה אומר, ולרגע אחד, אני כמעט יכול להישבע שאתה לא רוצה לעזוב. אך רוב הסיכויים שדמיינתי זאת. אתה זה שהחליט שזה לא מתאים לך יותר. אתה זה […]
אחחח, מלאך יקר שלי. אתה מגיע רק כאשר אני באמת צריכה אותך, נכון? לא רגע קט מוקדם יותר. מלאך יקר, אתה תמיד שם במרחק. תמיד שומע, אך לא משיב. תמיד […]
למה כול-כך קשה לשכוח אותך? למה הצלחתי לשכוח את הכול, אבל אותך לא? איך זה שבכול פעם שאני עוצמת את עיניי אני עדיין יכולה לדמיין אותך לצידי, עדיין מבטיח הבטחות? […]
"את חייבת להבין." אתה אומר ומנסה להדביק את קצב הליכתי. "זה בדיוק העניין, אתה רואה," אני מתחילה להגיד, ועוצרת רק לשנייה,רק בשביל לפלוט צחקוק מריר "אני לא חייבת לך דבר." […]
"אני מצטער." אמרתי אלייך והתחלתי ללכת אל כיוון הדלת. "לא התכוונתי שתרגישי ככה." נראה כי קולי מהדהד בחדר. גורם לשיחה הזאת להיות חד-צדדית אפילו יותר. אבל, רוב השיחות שלנו הן […]
"אני שונאת אותך" אמרת ונעצת אצבע בחזי. "אני פשוט כול-כך שונאת אותך" המשכת. אני לא בטוח למה המשכתי לעמוד שם כמו פסל. אבל זה מה שעשיתי, עמדתי שם, והקשבתי לך. […]
אדם עמד בקצה היער, ממש על הגבול בין העולמות. אם תעמדו מחוץ ליער ותביטו בפניו, תראו כי הן מצולקות וחרוצות קמטים. אך למרות הכול, ברור כי פעם, הוא היה אדם […]
"היא עזבה." אמרתי, והבטתי אל האופק, אל המקום בו לפני שנייה עוד אפשר היה לראות את דמותה. "ידענו שזה יקרה בסופו של דבר." הוא אמר, ואני לא בטוח אם זה […]
אתם יודעים, יש אנשים שאומרים שלכול איש מגיע משאלה אחת. משאלה קטנה אחת לפני המוות. אז בעודי גוסס, רק משאלה אחת על שפתיי. לדעת מה הלך בדעתך. זאת המשאלה היחידה […]