הסיפורים של It is just too late
הוא שידר זחיחות, החל בחיוכו ועד הצורה בה הלך לעברי. "המקום תפוס?" הוא שואל, אך לא מחכה לתשובה ומתיישב מולי. לא רציתי לחשוב עליו, ועצם העובדה שנאי צריכה להסתכל עליו, […]
לפני שהדלת נפתחה היה רעש בחוץ, חציי מלמולים, ורקיעות רגלים. עד שהספקתי לקלות שהדלת נפתחה בכלל, הייתי כבר נתונה בחיבוק. לא הייתי צריכה אפילו למשוב מי זה עשוי להיות, משום […]
הימים עוברים בקצב מסחרר, אך כך זה כאשר יש מה לעשות. אני מפתה את המלך, אני לא בטוחה ממש למה. אני לעולם לא נותת לו להתקרב אליי יותר מידי, אני […]
אני המקום הזה כבר מספר שבועות, אך מלבד לשעשע את המלך, לא עשיתי הרבה. נראה כי שעשע אותו לחזר אחריי, לקבל לא כתשובה. אני חושבת, שהוא חשב שזה משחק, תחרות […]
ישבתי בחדר הגדול, ולא ידעתי מה לעשות. כבר חקרתי את כל האזור, את מערכת החדרים שניתנה לי. ואני חייבת להגיד לכם, שהם פשוט ענקיים. כבר בחנתי את כל השמלות בארון, […]
אני לא ממש בטוחה איך הגעתי אל האמון, הכל מעט מטושטש, אבל הגעתי, ועכשיו, אני הולכת למצוא אותו ולשאול מה לעזאזל הולך פה. אני עוברת ליד אנשים, והם לא מאמינים […]
"אתה שונא אותי."אני אומר, וזאת לא שאלה. אם הייתי צריך לחושב מה זאת, אז זאת הייתה האשמה, והוא לא מחאה עליה. "לעזאזל." אמרתי משקלטתי שצדקתי, וכמה שרציתי לטעות. לא יכולתי […]
אני אמורה להיות מאושרת מכך שחזרתי לפה שוב, שחזרתי הביתה. אבל האמת היא שמעולם לא חשבתי שהמקום הזה הוא ביתי. הוא תמיד היה מקום בו פשוט חייתי. אבל מעולם לא […]
היא הייתה יפה מידי. היא הייתה יפה מידי, ונחמדה מידי, ואני לא אקח אותה לעבודה. את כל זה, ידעתי עוד לפני שהיא פתחה את פיה בכדי להגיד שהיא מחפשת עבודה. […]
"איך הגעת לכאן?" קול עמוק שאל אותי. לא הבטתי לעברו, רק המשכתי לבהות מחוץ לחלון, זה היה ערב מקסים, לילה כל כך בהיר שכמעט ואין צורך להאיר את הרחוב. "תאמין […]
תמיד הצלחתי להתחמק מזה, גם כשלא הייתי אמורה להצליח. זה היה כל-כך קל, זה הפחיד אותי. אך משהו בתוכי אמר לי שזה בסדר, שזה לא נורא, שזה טוב. פשוט קפצתי […]
ההמולה באותו היום הייתה רבה, אפילו יותר מן הנהוג. אל הכיכר נדחסו כמה אלפי איש, והכל בשביל הוצאה להורג פשוטה. אבל היא לא הייתה פשוטה, הוצאה להורג, היא הייתה הוצאה […]
אני לא יכול להסביר לכם מה מצאתי בה, ואני גם לא רוצה. אני חושש שברגע שאני אבין מה מושך אותי אליה, המשיכה הזו תעלם, והאמת שהיא די מוצאת חן בעיניי. […]
"תקשיבי," אני אומר, קולי רך ואני מתקרב אליה בזהירות, כאילו אני מתקרב אל חיית פרא. "לא," היא אמרה, וקולה היה קר וזועם, למרות שהיא נראית כאילו היא עומדת להישבר לשניים […]
הסוד למערכת יחסים טובה היא למצוא מישהו שמאושר בלעדיכם, בכדי שיוכל ללמד אתכם להיות מאושרים וכך תוכלו להיות מאושרים יחד. משום, שאם תמצאו את עצמכם במערכת יחסים כאשר איש מכם […]
אסרו עליי לראות אותו. ידעתי שג'ורג' ילשין עליי, אבל חשבתי שיהיה לי עוד זמן. אני לא יכולה ממש להסביר למה אני רוצה לראות אותו, אני מניחה שהוא פשוט מסקרן אותי, […]
אני חייב להודות, אני מתחמק ממנה. עברו כבר שבועות מאז דיברתי איתה לאחרונה, מאז אותה ארוחת צהריים. אני לא ממש יכל להסביר למה אני מתחמק ממנה. אבל משהו מוזר קרה […]
"אתה מוכן לספר לי כבר?" אמרתי, וקולי חסר סבלנות. "אני עוד אמות מסקרנות." המשכתי, וקולי נשמע הרבה יותר ילדותי משקיוויתי. הוא לקח אותי לפני כן למסעדה קטנה בכדי לאסוף אוכל […]
הבנתי משהו היום. הבנתי שיש יותר מידי חורים. בסיפור שלה הזה יש כל-כך מעט שזה אפילו לא סיפור. קוראים לה אביגיל סאנטס, היא עברה לפה מאיזה עיר לא חשובה במיוחד […]
אני עומדת להזהיר אתכם כבר עכשיו, זה עומד להיות סיפור אהבה. היא הולכת להיות נערה נורמטיבית לגמרי, והוא נער משולי החברה. אבל זה לא מעניין, נכון? אז בואו נוסיף מעט […]
אני עומדת על הגג ואני יודעת בדיוק מה אני צריכה לעשות. אני רק צריכה לצעוד, רק עד הקצה. עכשיו, כול מה שאני צריכה לעשות זה לעמוד על החלק הזה, ממש […]
אני לא מכריחה אותך לעשות דבר. אני לא עומדת מאחורי כתפך, ומכוונת אלייך רובה. אני לא מציבה לך תנאים. לעזאזל, אני אפילו כבר לא מספרת לך דבר. אך אתה בכול […]
לעזאזל. בשם כול הטוב שבעולם, תגידו לי שאני נמצאת בבית שלי. תגידו לי שהתעלפתי על הספה מרוב שעמום. לא משנה מה, רק תגידו לי שאני שלא השתכרתי לגמרי אתמול. שלא […]
השקט היה מוזר, מין הפסקת אש מתוחה. "את בסדר?" שאל קול מאחורי, וגרם לי להתיק את מבטי מן הנוף המזעזע. "תלוי כיצד אתה מגדיר בסדר" אני אומרת, וקולי נשמע זר. […]
הוא ישב שפוף על קצה הספסל. בידיו היה זר פרחים ועל פניו מבט אבוד. הוא הביט בעוברים ובשבים, ונראה כי התחנן לנס. מבטו השתהה על כול אחד מן האנשים, מנסה […]
"לשפתיים שלך יש טעם כול-כך מתוק" אני אומרת, לאחר שהתנתקתי מהנשיקה. אני לא בטוחה למה הפסקתי אותה, אז נכון, הייתי צריכה לנשום, אבל הייתי זקוקה לנשיקה ההיא כמו אוויר ואולי […]
הוא התיישב בשביל לכתוב את המכתב האחרון שלו. הוא ישב שם שעות, ולא עשה דבר. הוא פשוט בהה בנייר, מנסה לסדר את מחשבותיו, אבל זה פשוט לא מצליח. היה הרבה […]
"אז איך הולך לך איתו?" היא שואלת, ומצחקקת. היא הייתה בטוחה שהוא יהיה האחרון, וכבר רציתי לפוצץ לה את הבועה. "נפרדנו." אני אומרת ומסתובבת בכדי להביט בפניה. אני לא יכולה […]
המקום בו מתרחש הסיפור, הוא ספרייה קטנה. המקום כמעט ריק, אך הוא חמים ומזמין. בספרייה, מדפים מלאים בכול שתרצו לדעת, וגם בכול שתעדיפו לשכוח. בקצה הספרייה, מאחורי מדפים ומכשולים אחרים, […]
"את כבדה לי, ואני עייף" אני מתלונן ומנסה לאחוז בך טוב יותר. לעזאזל, איך יצור קטן כמוך יכול להיות כול-כך כבד? איפה כול המשקל הזה מסתתר? "אתה מתעייף במהירות מדאיגה" […]