הסיפורים של It is just too late
"אתה לא אמיתי." אני אומרת בעצב, דמעות זולגות במורד עיניי. אני לא יודעת מה היינו, מה היתה משמעות הקשר שלנו, והאם בכלל היה משהו בינינו, הדבר היחיד שיכולתי לקוות הוא […]
ישבתי על גג הבניין וקיוויתי שהוא יגיע. הייתי אמורה להגיע כבר לפני כמה ימים, אך בגילי, הזמן נזיל יותר, אין לו את אותה משמעות שיש לו בשביל כריסטופר, מה שדי […]
"בוא ניפרד." אני אומרת בזמן שאני שוכבת בגבי אליו, ומנסה לשכנע את עצמי שזה הדבר הנכון לעשות. "למה?" המילה נשמע כל-כך סופנית בפניו, מלאה בכל-כך הרבה רגשות ושאלות, כולם כל-כך […]
אני לבד, ביער אפל וטחוב. החשכה מתחילה לסגור עליי והאוויר מתחיל לאזול. קולו רועם בתוך הדממה החשוכה, המשפט, הוא מוכר, לי, זו לא הפעם הראשונה שהמילים מוזכרות זו לא הפעם […]
לאחר מספר שעות של לימודים, קיבלנו שעה בשביל ללכת לאכול או לעשות מה שבא לנו, מיותר לציין, שלא התכוונתי לאכול בקפטריה של המקום, יכולתי להריח את הריח עד לכיתה ותאמינו […]
"אני צמאה." אני אומרת ואדי נשימתי מזכירים לי ענני עשן של סיגריה, מהסוג שממש הייתי שמחה לעשן עכשיו. "כולם צמאים," היא אומרת." לאהבה, לתשומת לב, אנחנו תמיד צמאים." היא הוסיפה, […]
מעולם, בכל ימי חיי, לא הלכתי לבית הספר. בחיים לא היה לי זמן, וכאשר היה לי, לא מצאתי צורך בכך. הרי אני יודעת יותר שפות מכל אדם בעולם, אני יכולה […]
אני לא יכולה בדיוק להגיד לכם מה אני, השם עתיק יותר מתרבויות מסוימות ופירושו עבד מזמן. אבל אם אתם ממש מתעקשים לדעת, אני מניחה שניתן לכנות אותי משנת צורה, אם […]
אני זוכרת שפעם אמרת לי שיש לך תיאוריה. לפי התאוריה שלך, שום דבר רע מעולם לא היה אמור לקרות. אך, אתה יודע, אם זה היה נכון, מעולם לא הייתה אמור […]
שמעתי את צחוקן מתקרב אליי, וידעתי שזה לא יסתיים בטוב. "היי," אמרה אחת מהן."את יודעת מה שמעתי?" אני יודעת שהיא מדברת אליי, אך נכון לכרגע, אני מחליטה להתעלם ממנה, מבינה […]
אני מסתכל אל תוך עיניה, ותוהה מה מצאה בי. כולם אמרו לה שאני בעייתי, שהדבר היחיד שאביא לה, זה צרות, שאני לא שווה יותר מפלרטוט קצר, וגם על זה אפשר […]
"זה התחיל כבדיחה," לחשתי."אתה יודע."אני מרגישה את הדמעות עולות בעיניי לפתע, ואני לא יודעת מה לעשות. "זה היה פשוט בשביל שאנשים ישימו לב אלינו." אני אומרת ובלי לשים לב, אני […]
ישבתי והבטתי במשקה שלי, לא בטוח מה לעשות, לא יודע למה הזמנתי בכלל את האלכוהול, אני הרי יודע שאסור לי לשתות. אני יכול לוותר על הכוסית הזו ופשוט ללכת מהמקום, […]
"אני שונאת אותך." אמרת ונעצת אצבע בחזי, מסרבת להביט בי. "אני פשוט כול-כך שונאת אותך." המשכת, ואני לא בטוח כל-כך למה אבל המשכתי לעמוד שם כמו פסל ולא לעשות דבר, […]
"את רוצה להסביר לי מה את עושה?" קול מעליי שאל, אך לא פקחתי את עיני בשביל לראות מי זה היה, איש חוץ ממנו לא היה מגיע לכאן. לא התכוונתי לענות, […]
המרצה ממשיך לדבר, אך אני כבר מזמן לא מקשיב, בעיקר בגלל שאני לא אמור להיות בכלל בשיעור הזה, ידיה משכה אותי לכאן, אומרת שהבנאדם גאון, כאשר האמת היא שהוא מדבר […]
אני לא זוכרת מתי הבנתי שנמאס לי, אני יודעת רק שבוקר אחד, קמתי והבנתי להחזיק את הראש מעל המים, להילחם עבור מטרה אבודה, אולי אפילו לא ידעתי שנמאס לי, עד […]
הייתי רוצה להגיד שאני מצטערת, אך אני לא רוצה לשקר. הייתי רוצה לומר שאילו יכולתי, הייתי משנה הכול, אך זה מיותר משום שאין לי אפשרות לשנות דבר. הייתי רוצה להגיד, […]
"את תצליחי." הוא אומר ומניח את סנטרו על ראשי. "לא," אני אומרת בהיסח דעת."אני לא." אני לחוצה לחלוטין, אך אני חייבת להמשיך, משום שאם אני אעזוב את זה עכשיו, בזבזתי […]
"את אשמה בזה." הוא אמר, קולו כועס, והוא נשמע כאילו היה יורק אש אילו הוא היה יכול. "אין חדש תחת השמש." אני עונה לו ומסתובבת ממנו, אך הוא לא מוכן […]
כל גופי כאב, הרגשתי מעט כאילו מישהו תולש חתיכות מגופי, ואולי כך זה היה, אני כבר לא כל-כך בטוחה בזה, אני כבר לא בטוחה בדבר. אני יודעת שמישהו הרים אותי […]
הרגע האהוב עליי ביום, הוא רגע לאחר שאני מתעוררת, כאשר אני לא זוכרת מי אני או מה קרה ביום לפני כן, כאשר זה פשוט אני והשמש שקרניה מסתננות אל החדר, […]
הידיים שלה טיילו על חזי, קרות כקרח, ומעוררות צמרמורת. היא חייכה אליי, חיוכה מזכיר לי חיוך של זאב, מעט ציני ומבטיח דם בהמשך. אני הרגשתי אליה משהו, אני לא בטוח […]
"אני אוהב אותך." הוא לחש אל בין שפתיי. לא עניתי לו, פשוט נשכתי את שפתיו, ואתגרתי אותו. הוא לא היה צריך יותר מזה, אני מניחה שגם אם לא הייתי מתגרה […]
נאנחתי, אני לא יודע מה אני אעשה איתה, אך אני יודע שאני לא אוכל לעשות דבר בלעדיה. "אני מניח שאני פשוט אמצא לעצמי מישהי אחרת." אני אומר, וקם ללכת, יודע […]
יכולתי להרגיש בעיניה ננעצות בגבי מהצד השני של החדר, וזה שיגע אותי. הרגשתי את העיניים הירוקות שלה קוראות לי, מתחננות שאביט בה בחזרה, אך לא יכולתי לתת לעצמי ליפול פעם […]
בפעם הראשונה שבה פגשתי אותו, הייתי ילדה, בקושי גבוהה מספיק בשביל לראות מעבר לשיחים, והוא, ובכן, הוא כבר השאיר עידנים שלמים מאחוריו, וגם נראה כאילו חי לפחות עישן אחד. אני […]
ורד הוא פשוט ורד. לפעמים הכל קל ופשוט, והוא בדיוק כפי שהוא נראה. אנחנו יודעים מה הוא, מאיפה הוא ומה בדיוק אנחנו נעשה איתו. לפעמים, המקום מוכר והאנשים קרובים והכול […]
"אלוהים, את באמת לא מבינה, נכון?"הוא שאל, ואני רציתי לגלגל את עיניו, לעברו, ברור שאני לא מבינה, אני לא מבינה דברים רבים בימים האחרונים, למשל, מה משמעות החיים, ולמה אנחנו […]
ידעתי שהיא שם, עוד לפני שראיתי אותה. שמעתי את נשימתה, למרות שלא היא הייתה רחוקה מכדי שממש אוכל לשמוע אותה. אני פשוט ידעתי שהיא תכף תהיה פה, אני לא ממש […]