הסיפורים של It is just too late
יש שני סוגים של אנשים שנשארים במקום הזה. הראשון, הוא אלו שאין להם מספיק כסף לצאת מהמקום הזה, הם חולמים לעוף מפה, אך הם לא יכולים, אין להם מספיק כסף […]
"אתה נאה להפליא." אני אומרת בהערצה ברורה ויודעת שהוא ראה את הקנאה בעיניי. הייתי רוצה להיות דומה לו יותר, הייתי רוצה להיראות נפלא באופן טבעי, בלי שום צורך באיפור ובגדים […]
אני יודעת שאני כנראה לא צריכה לעשות זאת, אבל אני לא יודעת יותר מה לעשות, אני לא יודעת מה עוד לעשות. אני שומעת את הדפיקות בדלת אך אני לא עושה […]
"איך צעצוע ריק יכול להחזיק בנשמה של מישהו?" אני שואלת את סם אך הוא לא בדיוק שם לה אליי, הוא עסוק יותר מידי בתיקון של בובה כלשהי. היה קשה למשוך […]
ברגע שהיד שלו מוצאת את מקומה על עורפי הוא מושך אותי קרוב יותר אליו. אני לא מביטה בעיניו, אני לא יכולה ליישר את מבטי למבטו, אני רוצה לומר משהו, אך […]
"אתה משוגע." אני אומרת ומביטה עמוק אל תוך עינייך, אני יודעת שאני צריכה לנסות ולחקוק את פנייך בזיכרוני, אך אני לא יכולה, משהו עוצר אותי, נראה שעינייך פשוט לא מוכנות […]
קולות הסירנה ייללו ברחוב, ולא יכולתי שלא לחשוב מה קרה הפעם, מי נדקר או את מי שדדו. לא היו הרבה אפשרויות אחרות במקום הזה, אם הייתה סירנה בכל שכונה אחרת, […]
"אנחנו מחזיקים בכל מי שאת אוהבת." הקול אמר, ואני תהיתי למה בכלל עניתי לטלפון, ידעתי שאף אחד חשוב לא אמור להתקשר, אז למה לא התעלמתי מהטלפון פשוט? "סליחה?" הקול שאל […]
הטלפון מצלצל, אך אני לא יודעת מה לעשות. אני לא רוצה לענות, אני רוצה פשוט להסתובב לצד השני של המיטה, להתעלם מהצלצול ופשוט להירדם, אך אני לא יכולה. "הלו?" אני […]
זה היה ערב מושלם, עם השלג העדין מחוץ לחלון, והבחור שלא יכול להוריד את ידיו ממני. המסיבה רק התחילה, אך היה ברור שהכול מתחמם מהר למרות הקור העז, זו תהיה […]
היה משהו כועס בצורה בה הוא הביט בי, משהו בעיניו הקטנות החזיריות שצעק תברחי. אני כמובן לא ברחתי, אני אולי פחדתי ממנו פחד מוות, אך מעולם לא ברחתי מפיו, ואם […]
נפלתי, אך לא בזמן חלום או משהו, נפלתי בגלל שהמציאות הכתה בי או יותר נכון להגיד שהרגליים שלי נזכרו שהן שונאות אותי. אני יודעת שהרופאים אמרו שלעולם לא אוכל לרקוד […]
"אתה פשוט לא מבין את זה, נכון?" אני שואלת, לא מבינה למה אני מסתובבת איתו בכלל, הוא הרי לא רואה בי יותר משעשוע בשביל שעות הפנאי שלו. "לא," הוא אומר […]
הדלת הייתה שונה מכל שאר הדלתות במקום הזה, היא הייתה כחולה וככל שהתקרבתי אליה יותר, כך הרגשתי יותר את הקור והשתכנעתי שהיא מובילה החוצה. אני זוכר את אביה יוצא בחזרה […]
אם לומר לכם את האמת, אני לא בטוח למה חזרנו לכאן. הפונדק היה מקום מבודד, רחוק מהעיר, וזה מה שגרם לו להיחשב כל-כך נחשב בעיני זאבים כמונו. כמעט ולא היו […]
היה קר בחוץ, כל-כך קר, שכבר לא ידעתי אם מה שנמצה סיביב הוא עשן הסיגריה שלי או שאלה פשוט אדי נישמתי. אהבתי את התקופה הזו, כאשר נראה שעומד לרדת שלג […]
"קח פאריש." מישהו אמר ונתן לי קרח להצמיד לפנים שלי,לעזאזל, אני לא יכול להגיע ככה לבית הספר מחר, הם בטח יעיפו אותי על משהו, על חוק קטנוני שלא שמעתי עליו […]
השמיים התחילו להחשיך והאוויר נהיה קר יותר. הערב הגיע, ואין לי מושג מה עשיתי במשך כל אחר הצהריים. זה קורה לי לפעמים, אתם יודעים, שאני מאבדת שעות שלמות מחיי, מה […]
היא עומדת בגבה אליי, ואני כל-כך רוצה שהיא תסתובב, רוצה לראות את הפנים הללו שוב, אני מקווה שלא בפעם האחרונה, אך כל שאני רואה הוא את שערה הכהה זה שעליו […]
הכל אותו הדבר. אותה שגרה המוכיחה כי אין דבר חדש מתחת לשמש. בימים מסויימים, הייתי צריכה ממש לרסן את את עצמי בשביל לא לטרוק את הדלק בזעם מאחורי, אם כי […]
"מה קרה הפעם?" אני שואלת באנחה כאשר אני מבינה שהוא לא מתכוון להפסיק עם המבט העצוב ההוא. "היא שברה לי את הלב." הוא אמר בעצב, והרים אליי את אותן עיניי […]
אצבעותיו נעו במהירות על הקלידים והוא נראה שקוע לגמרי במנגינה. אהבתי אותו ברגעים האלו, כאשר דבר לא היה קיים מלבד שניהם, כאשר נראה שדבר מלבדו ומלבד פסנתרו היקר לא התקיים. […]
אני אזהיר אתכם כבר עכשיו, זו לא התחלה של סיפור, אך זה גם לא סופו. אני מניחה שזה מעט לא הוגן כלפיכם, אך החיים לעולם לא מתחילים מההתחלה, הם גם […]
הוא עזב. הוא פשוט קם יום אחד והמשיך בדרכו, בדיוק כמו שהרבה לפניו עשו. הוא לא לקח איתו הרבה, הרוב נשאר אצלי, אני מניחה שהוא מיהר, פחד שלא יוכל להוציא […]
הם היו טירונים, או זה לפחות איך שאבי היה מכנה אותם, הם אולי היו בחזית כרגע, אך הם לא היו שם זמן רב, לפחות לא רובם. היו כמה ביניהם, מספר […]
זה היה פשוט עוד יום עבודה רגיל, טוב, ערב אם לומר את האמת, עם אותם לקוחות ואותם בעיות. זה מטופש אתם יודעים, העובדה כי למרות שזה קורה כל פעם מחדש, […]
היה לו חיוך יפה, מהסוג השובב, זה שגורם לכם רצון לחייך, אך גם לתהות מה הוא יעשה הלאה. העיניים שלו, הן יכלו להטביע אתכם בזיכרונות שלא ידעתם שקיימים, הם יכולים […]
הוא נישק אותי, שפתיו היו קפואות, אך הן תמיד היו כאלו, אני מניחה שזה חלק מהחבילה, שזה מה שמגיע עם חבר מת לחלוטין, טוב, זה, וערכת קריוקי. אני מניחה שאתם […]
"תשירי לנו משהו." מישהו ביקש ממני, אני חייבת להודות, הם תמיד מבקשים ממני זאת, אך משום מה, מעולם לא שרתי להם דבר, למרות שממש רציתי וגם ניסיתי, אבל איפשהו, השיחה […]
"אני מבין את זה." הוא אמר ותפס בכתפיי, הוא הביט עמוק ככל שהוא יכול אל תוך עיני, אבל אני יודעת שהוא לא ראה דבר או לפחות לא את מה שהוא […]