הסיפורים של It is just too late
"את יכולה לפחות לחייך?" אני שואלת את הנערה. היא בתגובה מנסה לחייך, אך משהו בחיוכה לא בסדר, משהו בו פשוטו כול-כך שבור. "את יכולה להיראות יותר שבורה?" אני שואלת אותה […]
"את מוכנה לפתוח לי את הדלת?" אתה שואל ומקיש קלות על הדלת. "או לפחות להגיד משהו, בשביל שאני אדע שאת בחיים?" אתה מוסיף לאחר כמה רגעי שתיקה. "אני יודע שאת […]
"אל תזיז כלום" אני אומרת לך, ומנופפת באקדח באיום. "אמרתי, אל תזיז אפילו שריר" אני אומרת כאשר, אתה מתעלם מדברי. אתה לא אומר דבר, רק מתבונן בי במבט המזלזל היה […]
"חששתי שלעולם לא אראה אותך שוב, יקירתי" אתה לוחש אל אוזני. "ואני קיוותי לא לראות אותך יותר לעולם, ידידי" אני עונה לו ומתרחקת ממנו. "את משקרת" אותה אומר ומתקרב אליי. […]
\"אתה יכול להתפס\"אני לוחשת, מקווה, כי הוא פשוט יסתובב וילך. ישאיר אותי לבד. \"אולי, אבל אם אני אשאיר אותך פה, את בטוח תתפסי\" הוא אמר אליי, קולו איש כאילו זה […]
אם היית ניתנת לי בחירה, הייתי בוחרת למות מהיפוטרמיה. אני פשוט עוצמת את העיניים, וזה מסתיים. איש לא יוכל להיות בטוח, שרציתי למות. יגידו שזאת הייתה תאונה. שלא ידעתי מה […]
אנשים חזקים לא נולדים, הם נוצרים. הם נשברים, והם מתאחים מחדש. האנשים הכי חזקים, הם אלו שנשברו, אך לא נתנו לדבר לעצור בעדם. הם אולי נדפקו כהוגן, אבל הם לא […]
אם מישהו יבקש לראות את הצלקות שלי, אני לא ארים את שרוולי, ואראה לו את זרועותיי. לא. אני אתלוש את ליבי מחזי, ואראה לו את מה שאי-אפשר לראות על פני […]
"אני אוהב אותך" אתה לוחש לי, ומביט אל תוך עיניי. "אני מאוהב בעצם קיומך" אתה ממשיך, ואני איני יכול להטיק את מבטי. "לא שזה משנה משהו" אתה אומר. עינייך עדיין […]
"אני כלום בשבילך" את אומרת ומפנה אליי את גבך. "את הרבה יותר מכלום עבורי" אני אומר, ושואל את עצמי אך הגענו לכאן. "באותה מידה, אני יכולה להיות רוח רפאים" את […]
"אנחנו צריכים לדבר" אני אומר לך, בזמן שאני מושך אותך מההמון. "ריקוד עולה 25 דולר" אתה אומר באדישות. "כי אם אתה לא מוכן לשלם, אתה יכול להמשיך ללכת" אתה אומר […]
לאחרונה, אני מרגישה שהחיים שלי, הם משחק. משחק בו, האדם שיתיש אותי הכי הרבה ינצח. משחק שאין סיכוי שאני אצא ממנו שלמה. נראה שככול שהמשחק ממשיך, כך נשאר פחות ממני. […]
"למה לא חיפשת אחרי לפני כן?" את שואלת, ומביטה אליי מצידו השני של החדר. "זה לא שלא חיפשתי, פשוט לא מצאתי" אני אומר, ומתקרב אלייך. "עברו חמישה חודשים" את אומרת, […]
"אני מצטערת" את אומרת אליי. צעדיך קטנים, את מתקרבת אליי. "אני מצטערת, שהצלתי אותך מן המוות" עוד צעד, ואני מתחיל להרגיש קלסטרופובי. "אני מצטערת, שגרמתי לך להשתנות" את אמרת, קולך […]
"אתה גנב" אני אומרת, ומושכת את ראשך קרוב יותר אליי. "אתה יצור נאלח, ומעצבן" אני ממשיכה, ומקרבת את שפתיי אל שפתייך. "ואני שונאת את עצם קיומך" אמרתי שנייה לפני ששפתינו […]
כבר מאוחר, וכול מה שאת רוצה זה לחזור הביתה, וללכת לישון. אז את עולה אל הרכבת הראשונה שמגיעה, ומתיישבת במושב הראשון שאת רואה. מולך יושבת אישה ומצדדיה, יושבים שני אנשים. […]
אנחנו לא יכולים לעבור דרך מראות, בגלל שההשתקפות שלנו עוצרת אותנו. מעניין מה היא אינה מספרת לנו, מה יש מהעבר השני של המראה. מה כול-כך כואב ורע, עד שהם לא […]
בבקשה אל תעשו זאת. אני יודעת שזה כואב ושכול-כך קשה לחיות עם זה, אבל בבקשה, אל תגידו להתראות. אל תעזבו. אני יודעת שזה ממש קשה, ושעם כול יום שעובר, זה […]
"איזה משקפיים מגניבים" אמרתי וחייכתי. "רוצה למדוד?" היא שאלה, והגישה לי אותם. "לא, הם בטח לא יתאימו לי" אמרתי בביטול, "וחוץ מזה, אסור לעולם ללבוש משקפיים של אנשים אחרים"הוספתי, וחיוכי […]
"תקשיבי" אתה אמרת וניסית לתפוס בידי. "לא, אתה תקשיב" אני אומרת ומשחררת את ידי. "אתה בחרת" אמרתי והתחלתי ללכת. למה הייתי חייבת לנעול עקבים? אני בקושי מצליחה ללכת על הדברים […]
לצרוח או לשתוק. זאת שאלה קשה, משום שבשני המקרים, זה דופק הכול. השתיקה בכך, שהיא אינה נותת לאיש להיכנס אל תוך המעטפת. והצעקה, בכך שהיא מספרת יותר מידי, ומכניסה את […]
"תעצרי" קולה נשמע מאחורי, אבל לא הייתי בטוחה אם כדי לי לעשות כדבריה. "פשוט תעצרי" נימת קולה הייתה מעט מתחננת יותר עכשיו, ולכן עצרתי, קרוב לדלת ובגבי אליה. "למה?"אני שואלת, […]
"אתה יכול להפסיק?" אני שואלת אותך, ומביטה אלייך. "עם מה?" אתה שואל ראשך מוטה מעט לכיווני. "להיות אתה" אני אומרת, ומתחילה להתחרט שבכלל דיברתי. הרי אם לא הייתי אומרת דבר, […]
אני כמעט מוכנה להישבע, שאתה מפזר רעל. אבל מהסוג הטוב, מהסוג שגורם לך להזות וגורם לך למות מאושר. למה? בגלל שבכול פעם שאתה עובר לידי, אתה גורם לי להרגיש מדהים, […]
"אני אהרוג אותו" אני לוחשת, לא מצפה שמישהו יבין. "את מי?" אני לא זוכרת כבר מי שאלה זאת. "את מי שדחף את אחותי" אני אומרת בפשטות. אני לא בטוחה למה […]
חיי משתנים במהירות מפחידה. רגע אחד, הכול בסדר, ורגע לאחר מכן, אני מרגישה כול-כך לבד. אני מניחה שאני מצליחה להסתגל. או לפחות מצליחה לשרוד זאת. אבל לאחרונה, שמתי לב שמחשבותיי […]
הצעירים לומדים את הכללים, רק בשביל לשבור אותם. בעוד בעלי הניסיון, לומדים אותם בשביל לאתר את הפרצות. שתי הדרכים יעילות, אלא אם יש סבירות גדולה שתתפסו, ואז עדיף ללכת בדרך […]
מוות,הוא לא הדבר הכי רע שיכול לקרות לכם.אני בטוחה שכרגע, אתם מחפשים אחר מהשיכול להיות גרוע יותר,אבל אין צורך, אם תמשיכו לקרוא אני כבר אסביר לכם לבד.הדבר הגרוע יותר,הוא לרצות […]
"את יפה"אתה אומר ומתיישב לידי."אבל גם עצובה"יש לך את אותו ריח כרגיל,סוג של ריח הדרים, אולי לימונים."כולם אומרים לי את זה"אני אומרת ומנסה להתעלם ממך,יודעת שאם אביט בך שוב,הכול יצוף […]
לרוב,הפנים הלא מוכרות בחלומותינו,הן רוחות הנועצות בכם מבט בשנתכן.רובן, פשוט תועות,נמצאות שם במקרה,עברו במקרה ברחוב, והחליטו לבדוק מה קורה.בדרך כלל, אין להם אפילו מושג מי אתם,הן פשוט רצו שמישהו שעודו […]