הסיפורים של It is just too late
אני מביטה באבי ולא יכולה להתעלם מדמיונו לאביו, לסבא שלי. זאת אומרת, הם מעולם לא היו דומים, לא באמת, אך ככל שהזמן עבר ואבא שלי גידל כרס, לא יכולתי להתעלם […]
"פשוט תיכנס כבר." היא ממלמלת ממקומה על הספה, אך אני פשוט ממשיך לעמוד בכניסה לחדר ולבחון את הקירות. "לא נראה לי." אני עונה לה בדיוק כאשר עיני נתקלות בתמונה שלנו, […]
"אני מניחה שהפסקת לכתוב?" אני שואלת בזמן שאני מוזגת לו קפה, אני יודעת שהוא היה מעדיף אילו הייתי מוזגת לו ויסקי, אך אני מתגעגעת לריח של קפה ודפים ישנים, ריח […]
הרגע בו היא נפלה לא הפסיק לעבור מול עיני, שנייה אחת היא לגמרי בסדר, היא מחייכת למעבירה את קערות הפופקורן וברגע הבא היא על הרצפה ונראה כאילו היא מכחילה מרגע […]
אני שומעת את דפיקת הדלת, אך אני עדיין עסוקה כל-כך בתרוצצות שאין לי זמן אפילו לחשוב על לפתוח אותה. בסופו של דבר, לאחר שאני דואגת שכל הדלתות הנכונות מעולות ושאין […]
אני מביט בשעון פעם נוספת, ולא מבין מה יכול לגרום להם לאחר בחצי שעה, אפילו קבענו להיפגש באותו מקום כרגיל, והשעה הרבה יותר מידי מוקדמת מכדי שהם יתקעו בבפקקים. בסופו […]
אני עדיין יכולה לזכור את הנשיקה שלנו, את הדרך בה שיערו הרגיש תחת ידי, את הרגע בו פשוט נתתי לעצמי לטבוע בנשיקה שלו, אני גם זוכרת את הרגע בו הכל […]
ידיה נמצאת בשערי ואני חייב לומר לכם שזה כמעט כמו שדמיינתי את זה, רק שזה שונה לחלוטין. "אני לא מאמינה שבאמת הסכמת לזה." היא אומרת וממשיכה לעסות את הצבע אל […]
אני יודעת שלא הייתי צריכה לשחק עם הרגשות שלו, שזה לא היה נחמד מצידי, אך לפעמים פשוט שכחתי שאין לנו סיכוי באמת, שיום אחד, הגורל יפריד בינינו וכל אחד מאיתנו […]
"אתה עדיין בחיים?" קול שואל ולפני שאני מבין מה קורה, סאם מניח את האוכל שלו על השולחן מולי ומיישב. "סליחה?" אני שואל בבלבול, אך מהר מאוד ממשיך לשחק באוכל שלי, […]
"הוד רוממותו יראה אותך עכשיו." קול לוחש מבין הצללים, ואני לא יכולה שלא לתהות מה לעזאזל אני עושה פה, לא רק בגלל שאני לא יודעת למה הגעתי לפה, אלא גם […]
אני לא אוהב אותה, עדיין לא, אם כי אני לא יכול להגיד שאני לא אוהב אותה בהמשך. היה משהו ברגע הראשון בו פגשתי אותה, משהו בדרך בה מבטינו נפגשו שהבטיח […]
פתיתי השלג סביב היו כל-כך יפים, עדינים וכל אחד מהם מושלם בדרכו שלו, רציתי פשוט לעצור שם ולהביט בשלג היורד, היה קל כל-כך לשכוח שהשלג כבר מגיע לגובה הברכיים ושאם […]
היא הייתה אחת מאותם אנשים, אלו שחיוך אחד שלהם יכול להעיר את היום החשוך ביותר. החיוך שלה הוא מה שגרם לה להיות יפה, בלעדיו היא הייתה כמעט ממוצעת להחריד, טוב, […]
אני תופסת במעקה, אך אני לא מופתעת כאשר הוא קופא כמעט מיד, אני יודעת שזה לא אמור לקרות, תמיד שלטתי בכוחות שלי, אבל עכשיו, נראה שאני לא מצליחה אפילו לשלוט […]
היא הלכה לכיווני, ולמרות שאני יודע שזה לא עומד להיגמר בטוב, התרגשתי כמו ילד קטן שעומד לפגוש את גיבור העל האהוב עליו, רק שהאהבה שלי אליה היא יותר מאהבתו של […]
היה משהו מזמין במקום ההוא, למרות שהיה ריק כמעט לחלוטין. היה מספיק להעיף מבט מהיר אחד, בשביל להבין שהמקום מלא בספרים, זו לא הייתה בדיוק ספרייה, אך במקום היו מדפים […]
"כן?" אני עונה לטלפון, יודעת בדיוק מי נמצא בצד השני של הקו, אבל לא בטוחה אם אני רוצה לדבר איתו. "יום הולדת שמח, אחות קטנה." הקול שלו כל-כך שמח שקשה […]
אני זוכרת את היום בו הם הביאו אותי לכאן, הייתי כל-כך קטנה בין זרועותיהם, כמעט בגודל של גרגר אבק, לא השמעתי אפילו ציוץ, וידעתי שזו הייתה הקלה עבורם, הם חששו […]
אני נשענת על המעקה, בוהה במרחק בלי להבין מה אני מחפשת אולי זה כלום ואולי זה הכל, מי יודע? אני מרגישה את ידיו עוטפת את מותניי, אך אני לא אומרת […]
הוא עמד בגבו אליי אך אני לא אומרת דבר בשביל לגרום לו להביט בי, אני רק בוהה בו, אפילו כאשר הוא מסתובב לעברי, אני מניחה שפשוט לא יכולתי להוריד את […]
לפעמים אני לא מצליחה לעצור את עצמי, אני יודעת שזה לא בסדר, שאני צריכה להפסיק, אך זה כל-כך קשה. יש ימים שאני לא מבינה שהלהב צמוד אל עורי עד שאני […]
הרוח מעיפה את שיערה ושולחת צמרמורת במורד גבי. יש משהו לא בסדר המקום הזה, דבר מה בו מקפיא את עצמותיי, ואני מתחילה להתחרט על כך שנתתי להם לשלוח אותי לפה, […]
גבה מופנה אליי, אך למרות זאת אני לא יכול להוריד את מבטי ממנה, היא נראתה כמו אלה ולמרות שהיה ברור שהיא ידעה את זה, עדיין היה בי משהו שרצה לדעת […]
הוא שוכב על הספה, עיניו עצומות ואני די בטוחה שהוא ישן או לפחות מעולף. זה מוזר, הוא נראה כמעט כאילו דרס אותו אוטובוס, אך משהו בו עדיין גורם לו להיראות […]
"היי מותק." הוא צועק ומתקרב אליי, יש הרבה סוגים של אנשים בעולם, לכ אדם מחשבות ורצונות משלו, לכולם יש סיבות לעשות את מה שהם עושים, אך לא חשוב איך אתם […]
"מה אתה עושה פה?" אני שואלת כאשר הוא מתיישב על הרצפה מולי. בהתחלה הוא פשוט הביט בי, אני לא יודעת למה, אולי הוא לא ידע מה לומר לי, ואולי הוא […]
אני מביטה בדלת, ואני מתביישת להודות בזה, אבל אני מפחדת מהרגע בו היא תיפתח, מבועטת מהאנשים שאצטרך לפגוש. אני לא אמורה לפחד, אך לעזאזל, הם עשויים להרוס את כל חיי, […]
אני מוצאת את עצמי יושבת על הרצפה ומביטה בתקרה, ולא יודעת מה לעשות. הם אומרים שהאל נמצא בכל מקום, שהוא ישמע אותי אפילו מהקצה השני של העולם, אני בטוחה שזה […]
אהבתי את ההרגשה של שפתיה על שפתי, את ההרגשה הנואשת שבאה עם שפתיה, את הרצון לעוד. לעזאזל, בלי שפתיה על שפתיי ובלי גופה כל-כך קרוב לגופי, לא ראיתי סיבה לחיות. […]