הסיפורים של Inbal
כל צעד שאנחנו פוסעים בעולם, הוא בעל משמעות. מי יודע מה העולם ניסה לגרום לך לפספס כשמצמצת למאית השניה, ואיך הוא גרם לך להבחין בדבר אחר כשפקחת את עיניך. לכן […]
היום שלו מתחיל די רע, תמיד. שני הכדורים הצבעוניים לא עוזרים ליום שלו להיות צבעוני יותר, אלא להפך, משתיקים את הפרנויות שבראשו. אפשר להגיד שהוא זומבי, הגוף שלו חי, ואפילו […]
אולי לא הייתי צריכה להקשיב למילים שלך, שליטפו אותי כמו הרוח שמעל הים. אבל הקשבתי. ולהגיד את האמת, די נהניתי, אפילו שאני שונאת את הקיץ. אולי הייתי צריכה להקשיב לחושים […]
אם עץ נופל ביער, ואף אחד לא שומע, האם הוא השמיע צליל? ואם, הלב שלי נשבר ברחוב הומה אנשים, האם תבוא לעזרתי?
אז חזרת למועדון הפסיכים, אה? נו, מה אפשר להגיד לך, קורה לכולם. תמיד חוזרים לכאן, ותמיד יקבלו אותך בידיים פתוחות. מתי ההתקף הפסיכוטי שלך עשה קאמבק? חצי שנה את אומרת… […]
סיוון הייתה החברה הכי טובה שלי מכיתה ד' בערך, כשהמורה הושיבה אותה לידי, כדי שתלמד קצת יותר ותדבר קצת פחות. שתינו היינו די מקובלות אז, אבל בחבורות שונות. סיוון הייתה […]
ידיה היו מונחות בחוסר מעש על רגליה המסוכלות. היא ישבה ברוגע על גג ביתה, מוזיקה בוקעת מתוך אוזניותיה ועיניה מביטות בעייפות על הכוכבים בעשר וחצי בלילה. בפעם הקודמת שישבה שם, […]
יש לי חברה שהיא בדיוק כמוני אבל קצת אחרת. אפילו השמות שלנו אותו הדבר רק שלה קוראים ענבר ולי יש עוד קו מעל האות ר. ענבר אוהבת לעשות כל מה […]
כשהייתי בן שש, אחותי הגדולה אמרה לי שכל אדם הוא עולם ומלואו. זו הייתה ארוחת שישי, בין הארוחות היחידות שכל המשפחה סעדה יחד – אמא, אבא, תיאה ואני. כל ערב […]
הלב שלי הלך לאיבוד. טוב, לא כולו, אבל לפחות חצי. הוא החליט לצאת לטייל איתך אבל הסרת מעצמך את האחראיות עליו, ועליי. הלב שלי הלך לאיבוד. בינתיים אני לא מצליחה […]
שפתיים מתוקות שלא אשכח לעולם. אצבעות שנוגעות, יוצרות זכרונות, ידיים מחבקות, בונות חלומות יפים. חלומות ורדרדים עם פרחים ונצנצים, ובלוני אהבה על רכבות הרים שמעופפים להם פרפרים בבטן, עד שרוצים […]
עיניים אוהבות להסתכל על אותו זוג עיניים אחרות עיניים שמחות עיניים צוחקות. עיניים נפקחות. עיניים עצובות. עיניים נוצצות מלאות בדמעות עיניים שותקות כי לא מסוגלות יותר לבכות עיניים נעצמות עיניים […]
ניצן סובלת מרגרסיה, וחוזרת להיות ילדה קטנה בלילות. בשאר הזמן היא משתכרת מאלכוהול יקר שגברים בני 40 קונים לה כדי לגעת לה בתחת. ניצן סובלת מרגרסיה, מיוזעת אחרי עוד סיוט […]
אני באמת לא יודע למה אכפת לי שאת שוכבת עם כל העולם וגם עם אחותו, אבל אכפת לי. ולא מהסיבות הנכונות, לא אכפת לי שאת צועקת שמות במקום לקרוא ספרים. […]
מהרגע שנולדנו, אנחנו מושפעים. ההורים השפיעו על השרדותינו, סבא וסבתא השפיעו על הערכתינו, והאחים גרמו לנו להבין שאפשר לחיות גם אם יש משהו שמציק לך כמו יתוש באוזן לפעמים. כל […]
מעניין אותי אם אתה חושב עלי. מעניין אותי אם אתה חושב מה אני עושה כל רגע ביום, עם מי אני מסתובבת ומתי אני הולכת לישון. מעניין אותי אם אתה מסתכל […]
וכשאנחנו ליצנים, העולם צבעוני קצת יותר. ואין מלחמות בעולמות של ליצנים ואין בכי או ריבים. כשאנחנו ליצנים, אין ויכוחים פוליטיים, או שנאה, או אפליה של דת, גזע או מין. יש […]
עברו שבע שנים, ואני עדיין מחכה. אני מחכה להתעורר מהסיוט הזה, ולשכב לצידך. אני מחכה שתחזור עם עיניים מטורפות מגעגוע ולא בתוך ארון. אבל הסיוט שלנו הפך למציאות, ואני בטוחה […]
לכבוד יום ההולדת השישי שלי, קיבלתי כוכב. והוא היה יפה הכוכב, בצבע האהוב עלי, צהוב. כמו השמש. קראתי לו ג'וד, כי זה מה שאמא אמרה שכתוב עליו. היא אמרה לי, […]
כשאמרת לי שתהיה כאן תמיד, לא האמנתי לך. ואתה נעלבת, ואני הצטערתי. אבל יותר מידי אמרו לי שהם יהיו לידי גם בשעות הקטנות של הלילה, וברחו כי זה היה בשבילם […]
הריקוד הכי מפורסם בעולם, הוא ריקוד האהבה של המלאך והשטן. פעם אחת, מלאך התאהב. זה קרה לפני שנים רבות, ועד עכשיו הוא משלם על ידי כאב. וכשהמלאך התאהב, לא ידע […]
שרשרת המזון. שרשרת של מלחמות, ניסיונות השרדות. לאכול או להיאכל. אתה הטורף ואני הנטרף, או שמא אני הטורף וכך גם אתה? ואולי, אנחנו לא צריכים הגדרות, כי הדבר המשותף לכולנו, […]
משפחה קטנה ולא מושלמת, בבית קטן ולא מושלם. חיו אבא, אמא, ילדה עם קוקיות ואח קטן שאף אחד מהם אינו מושלם. בחיים לא מושלמים יש ריבים וכעסים, וכל משפחה שלישית […]
הגשם החל להתגבר דקות ספורות לפני שנכנס אל הבר, בכל זאת, דצמבר. המאבטח לא טרח להרים את עיניו מהאייפון שבידיו ולבדוק את הנכנס. מחבלים מתאבדים לא יכנסו לבר ביום שלישי […]
אני אוהבת אותך. אני אוהבת את החיוך שלך, למרות שיש לך שן טיפה עקומה, אפילו שהיו לך כוכבים בשיניים. כשהורדת אותם, גם הכוכבים בעיניים שלך נעלמו. אני אוהבת את כל […]
כשהגעת, הזהירו אותי מפניך. אמרו שאתה מסוג האנשים שלוקחים הכל איתם כשהם עוזבים, והורסים את השאר בדרך. אמרו לי שאני לא אשאר מי שאני כרגע, ולא אהיה אף פעם מי […]
תומר סגרה את המחברת שהבאתי לה. וישבה בשתיקה לידי. "זה מדהים," היא אמרה. חייכתי באנחה והלחץ השתחרר מגופי אבל לא עד הסוף. "באמת?" שאלתי, עדיין לא בטוחה. היא הנהנה, וחייכה. […]
לכל מצב רוח היה צבע מסויים בפלטת הצבעים שלי. השמחה הייתה תכולה, כמו השמיים האינסופיים, והעצב היה כחול כמו הלילה, משתלט על כל פינה אך לזמן מוגבל. את האושר ציירתי […]
"אגלה לך את כל הסודות של העולם," הבטחת לי כשצפינו בכוכבים. אני צחקתי עליך, כי סודות הם דברים שלא יודעים, וכנראה שגם לא נדע לעולם. אבל אתה היית כה בטוח […]
ואחרי שנים של עצב, נוצר חיוך בין שפתיה של נרקיס. לא סתם חיוך, כמו אלו שזייפה כל יום ב15 שנות חייה, אלא חיוך שנוצר באמת, כדי להשאר. ואחרי שנים של […]