הסיפורים של ilana2908
תמיד היו שני סוגים של אנשים- האנשים שחיים מחוץ לחומות הבטוחות, והאנשים שחיים בפנים. גם השנאה כלפי האנשים בחוץ היא תמידית- היא תמיד הייתה שם ותמיד תהיה. את זה לא […]
מאסארו ידע שדרקונים קיימים. אבל הוא לא ראה אחד עד אותו יום. היום התחיל די רגיל- התעוררות, התארגנות ליציאה, תכנונים לאן ללכת ואיפה לעשות מה. כמובן שהוא לא רצה ללכת […]
הארו פחד. הוא לא ידע איפה הוא, והאיש הזה המשיך להכאיב לו. הוא רצה לחזור אל מאל ואל הבקתה שלהם ביער. אבל הדבר הכי גרוע היה החושך. הארו ניסה להדליק […]
התאומים התווכחו בניהם על משהו לא ידוע וכנראה טיפשי. מאל הקשיב בתשומת לב רבה לאמטיסט. ואמטיסט ישבה כשגבה לאיש המוזר. קטרין היחידה ששמה לב אליו. ולצערה, היא לא ידעה מה […]
קטרין חיבבה את התאומים ואת מאל. למרות שמאל היה עדיין שקוע במחשבות ובדיכאון מאז שהארו נחטף, ואדמונד לא דיבר הרבה, היא חיבבה אותם. אבל היא התחברה במיוחד אל ארתור. היא […]
מאז שקטרין הזכירה את המשלחת, ארתור לא הפסיק לחשוב על זה. לכן, הוא פשוט שאל אותה ישירות למה היא שאלה את השאלה. "אהה, זה…" היא מלמלה, מבטה מושפל. "אממ…. כ-כשהייתי […]
אדמונד הביט במתרחש מהצד, חסר אונים לחלוטין. האיש עמד לירות במאל ולקחת את הארו, אבל אדמונד רק עמד בצד. כמה עלוב. הוא שמע רשרוש של עלים לידו, וראה נערה רצה […]
הארו היה רעב. הוא בדק אם נשאר אוכל, אבל השקית הייתה ריקה. עכשיו הוא יצטרך ללכת לחפש אוכל בחושך הזה. "מאל, הלכתי למצוא קצת אוכל…" הוא לחש לאחיו, ופנה לדרכו. […]
הארו אהב את היער. הוא אהב גם בקרים. אבל הוא לא אהב את בני האנוש. הייתה לו זכות לשנוא אותם- הם הפרידו בינו לבין הוריו עוד מלפני שהוא הספיק להכיר […]
ארתור ידע ש-99% שהתוכנית שלו לא תצליח. אבל לא הייתה לו תוכנית אחרת, ועדיין היה אחוז שזה כן יצליח. הוא אפילו לא ידע למה הוא עושה את זה בשביל זוג […]
אדמונד ידע שהם היו בצרות. אבל הוא דאג יותר למאל ולהארו. זוג שדים לא חמושים לא יצליח לברוח מהרבה אנשים המצוידים ברובים ובסכינים, ובוודאי לא לנצח. אבל הוא הלך בשתיקה […]
ההליכה מהבקתה הקטנה שלהם עד למושבה הייתה די נעימה. התאומים היו נחמדים, בניגוד לכמה אנושיים, וחוץ מחוסר הנימוס של ארתור (לטענתו של אדמונד) ההליכה הייתה נחמדה. אולי אפילו יותר מידי […]
הארו אף פעם לא אהב שתיקות. הן תמיד היו מביכות. אבל לפחות, היה לו זמן לבחון את התאומים האנושיים. באותו הרגע הם היו מתוחים- אפשר היה לזהות את זה מצורת […]
עברו כבר 12 שנים מאז שבני האנוש פלשו אל הכוכב שלנו, זנקארה. הם הגיעו עם חללית ענקית, שיכלה להכיל מיליונים. בהתיישבות הראשונה הגיעו בעיקר מדענים וחוקרים, אבל היו שם גם […]
אני עדיין יכול לזכור את הצבע של השמיים לפני שהאנשים באו. הם היו כחולים ובהירים, והעננים שטו להם בעצלנות ברחבי השמיים. הצמחים היו ירוקים, והאור הבוהק של השמש סינוור רבים. […]
היו היה חלום קטן. אף אחד לא ידע מי חלם אותו- כזה קטן היה. זה גרם לחלום לחשוב… 'אני לא רוצה להעלם. אבל איך אני אגרום לאנשים לחלום אותי?' החלום […]
הלכתי ברחוב עם אחי בן ה-6, אל עבר הספרייה. זוגות שמחים עברו לידינו מחזיקים ידיים, מתחבקים, וכמה אפילו התנשקו. זה היה צפוי כמובן- היום זה יום האהבה. היום זה יום […]
~קייטלי~ היום הזה, שהיה גרוע ממילא, הפך לזוועה שכמותה לא ראיתי. "קייטלי!" שמעתי את איזמו צועק אלי לפתע. בהתחלה לא הבנתי מה קרה- אבל כשראיתי את הפרצופים ההמומים של כולם, […]
הייתי שקוע במחשבות, והתנערתי מהן רק כשרין קם. "אנחנו צריכים להמשיך," הוא אמר. הבעת פניו הייתה קפואה, וחסרת כול רגש. "אני מסכים," אמרתי לפתע, ואז קיללתי בשקט. מניאק. אני באמת […]
~רייק~ פחדתי. הנה, אני מודה בזה- פחדתי. הסיטואציה הזכירה לי את הסיוט שלי, ואני לא רציתי שהוא יתגשם. בסיוט שלי, כולנו מתים. וז'אק כבר מת בדיוק כמו שראיתי בסיוט. הרמתי […]
"איזמו!" צעקה קייטלי. "מה לעזאזל אתה עושה?!" אבל הוא לא הקשיב לה. הוא החזיק את האקדח שלו, וכיוון אותו אל סיימון. מבטו היה קר ואדיש. "שקרן," הוא סינן. "אתה לא […]
~רורי~ כמעט ולא שמתי לב למה שקורה מסביבי. אני עדיין הייתי בשוק ממותו של ז'אק. לא הצלחתי לעכל את זה. ז'אק, שהיה הכי מיומן מביננו בצייד שדים- לא יכול להיות […]
איבדתי את הכרה לפני שהספקנו להגיע אל כול השאר. אבי אפילו לא יודעת מה הייתה הסיבה- רעל שדים שאולי פגע בי, חולשה בגלל ההקאה, או אולי בגלל שאני רעבה? אבל […]
~רינה~ למה בנים חייבים להיות כאלה טיפשים? רצנו אחרי ונדר, וחלפנו על פני כמה שדים. הם התעלמו מאיתנו, כאילו אנחנו כבר לא אוכל טוב בשבילם. פנינו, והמשכנו לרוץ. ראינו את […]
"אז ככה שרדת את הנפילה?" שאלה רינה. איזמו הנהן. "אני שליט האדמה, היא לא יכולה לפגוע בי," הוא אמר. אך כעבור כמה שניות, הוא התקפל, וירק דם. "טוב, כמעט." גיכחנו […]
~ונדר~ לא ממש היה לי אכפת שאיזמו ורין הם שדים. הרי אנחנו עדיין חברים, נכון? איזמו אמר שהוא רוצה לשבת לבד לכמה דקות, אז אנחנו ישבנו על כמה ספסלים, ושתקנו. […]
ליבי דפק בפראות, וזיעה קרה ירדה במורד צווארי. לא הבנתי אפילו למה. איזמו הוא שד, ואני מתעבת אותם בגלל מה שהם עשו לאבי. אז למה אני ממש רוצה שהוא ישרוד? […]
~קייטלי~ אני לא יכולה להאמין שרין ואיזמו הם שדים. אחרי שיצאנו מחדרו של המנהל, השתררה דממה מתוחה. רין ישב על הרצפה ליד הקיר, והביט במבט חלול קדימה. ז'אק הביט מעבר […]
"אתה צריך להחליט, איזמו. אתה רוצה שאבא יסלח לך, או שלא?" התשובה הייתה ברורה- לא רציתי שאבא יעניש אותי. אפילו שלא פגשתי אותו, איך אפשר שלא לפחד מהשטן, אפילו אם […]
האם אתה זוכר את השמיים שראינו באותו היום, שמי הארגמן? האם אתה זוכר את ההבטחה שהבטחנו, לפני שהפכת לשקרן? הבטחנו שתמיד נשאר ביחד, לא משנה מה. אז למה השארת אותי […]