הסיפורים של הולי
יום רביעי, 21 לדצמבר החלטתי לעבוד שעות נוספות בחופשת החורף. חשבתי אולי אתן לעצמי מנוחה (לפחות לכמה ימים, כי אני עובדת אחרי הלימודים בכל יום) אבל אני כבר לא יכולה […]
יום ראשון, 18 בדצמבר אני כותבת ביומן הזה, השייך לי ואך ורק לי, כי זה המקום היחיד בו יש לי פרטיות. זה המקום היחיד בו אני יכולה לפרוק את מחשבותיי […]
***הערה: הסיפור הוא לא סיפור אמיתי, וכן כל דבר שקשור בו. את המכתב מצאתי טחוב בין אריחי רצפת העץ בשעת הט"ש של יומי הראשון בטירונות. הייתי אחרי מקלחת חמה והתכוננתי […]
האדס חשב שהוא לעולם לא יתאהב. הוא תמיד היה משוטט בעולם החיים בצורתו הבלתי נראית, מחפש בעיניו את הקורבנות הבאים בתור להגיע לשערי השאול שלו. כמובן שהעבודה שלו לא הייתה […]
º אית'ן ºערב הנשף. אספתי את ונסה מביתה בשבע וחצי, כשהייתי מוכן לנשף הזה שעה וחצי קודם לכן. אני לא יודע מה עבר עליי- זה לא כהרגלי לקחת את הזמן […]
º שארלוט ºלמחרת בבוקר אית'ן חיכה לי מחוץ לביתי עם מכונית הוולוו הכסופה שלו. ולראשונה מאז שאני מכירה אותו, שמחתי על כך. אחרי מה שקרה אתמול הרגשתי הרבה יותר טוב, […]
º אית'ן ºשיט.שיט, שיט, שיט.רק כשהגענו למסעדה אחרי ההופעה, בערך בעשר בלילה והיינו רעבים, הכתה אותי ההכרה שהקדמתי ביום רביעי את יום התחרות לשבת בשבע בערב. במקום זה כמו מטומטם […]
º שארלוט ºהשעה הייתה כבר שמונה ואית'ן עדיין לא הגיע. הייתי מוכנה כבר לפני שעתיים כפי שקבענו לפני כמה ימים שהתחרות תתקיים בשבת בשבע. עמדתי כמו מטומטמת בחוץ לצד דני, […]
º שארלוט ºאני לא יודעת איך זה קרה, אבל התחרותיות שלי לקחה פיקוד. רציתי להראות לאית'ן שאני מסוגלת. להראות לו שאני טובה בזה בהרבה- גם אם זה אומר שלהודות שאני […]
º אית'ן ºעוד שבוע עבר, מהיר ונחמד כמו קודמו. רוב הזמן הייתי בלימודים, אימונים, עזרה לונסה כל כמה ימים בכימיה, וכך הלאה. יצא לי לחשוב הרבה על שארלוט, ורציתי לפגוש […]
º שארלוט ºלא ראיתי את אית'ן מאז אותו היום שהוא היה במכונית עם ונסה. חשבתי שהוא אולי שוב לא שם לב אליי, אך נזכרתי בכך שהוא בנבחרת הפוטבול ובקרוב הולך […]
º אית'ן ºלעזור לשארלוט לא היה רעיון רע כל כך. אחרי שהצלחתי להרגיע אותה התחלנו בדברים הרגילים מבלי להלחיץ אותה. אמא שלי, שהיא פסיכולוגית קלינית, לימדה אותי מה אפשר לעשות […]
º שארלוט ºיום שבת עבר כהרף עין. כל היום ישנתי או אכלתי, או הכנתי שיעורי בית. ככה זה היה תמיד- אם כי בין לבין הייתי יותר עם דני. עכשיו לא […]
º שארלוט º"שארלוט, את מוכנה?" שאלה אימי מבעד לדלת חדרי. לא האמנתי לזה שאימא שלי קבעה שאית'ן ואימא שלנו יאכלו איתנו את ארוחת שישי מבלי ליידע אותי לפחות יום מראש. […]
º אית'ן ºהשבוע הראשון שלי בקבוצת הפוטבול של תיכון המילטון היה עמוס. אחרי כל יום לימודים היה לנו אימונים מטורפים של ארבע שעות כמעט ברצף. כולנו נראינו כמו מתים אחרי […]
º שארלוט ºהתעוררתי לבוקר חדש. אחרי שהתארגנתי לקראת הליכה ארוכה לבית הספר, נכנסתי למטבח והכנתי לי צנימים. בינתיים שתיתי לי כוס של מיץ תפוזים טרי."בוקר טוב, שארלוט," אמרה אימי בחיוך […]
º שארלוט ºכשחזרתי הביתה, נכנסתי לחדרי והסתגרתי שם למשך זמן מה במקום להוציא את דני מהתא שלה כמו בכל פעם בשעה זאת של היום. שני דברים גרמו לי לא לעשות […]
º אית'ן ºאולי קלר הגזים בתגובתו לכך שדיברתי עם שארלוט, אבל לא היה בא לי להתחיל לריב איתו עליה, אז שתקתי ונתתי לו לגרור אותי. היינו בדרך לאולם הספורט בשביל […]
º שארלוט ºהיום הראשון ללימודים עבר כמו כל ימי הלימודים הראשונים בשנה. רק שהפעם הוא היה שונה, מפני שבפעמים הקודמות לא הייתי צריכה להעמיד פנים שלא כואב לי הגב. מאז […]
º שארלוט ºמאוחר יותר שכבתי על המיטה ברצון עז לבכות. ובכיתי. ספק אם זה היה מהכאב בגב, ספק אם זה היה בכלל מהרגשתי הכללית. קיוויתי שאית'ן לא ימצא את דני […]
º שארלוט ºהיער שלצדדי עבר במהירות מסחררת. הייתי מבוהלת כל כך מעצם העובדה של איבוד השליטה, עד ששכחתי למשוך במושכות של דני, הסוסה שעליה רכבתי. אני לא יודעת מה קרה […]
"איימי?"הרמתי את ראשי מטופס הבחינה. הייתי באמצע מבחן- שהלך לי לא רע- כאשר שמעתי קול מוכר קורא בשמי. לצד המורה שלי לספרות עמד המנהל בכבודו ובעצמו, פניו רציניות וידיו משולבות. […]
החנקתי צחקוק והמשכתי בטון רציני, "אנחנו לא יכולים לעשות את זה. זו החברה הכי טובה שלי, אוון.""נכון, אבל בשבילי היא כבר שייכת לעבר," הוא השיב מצד השני של הטלפון. "זה […]
11 "את בסדר?" שמעתי את קולו המודאג של סילאן כאשר חזרתי למציאות. מצמצתי כמה פעמים עד שראיתי אותו בבירור. הוא רכן מעל השולחן והניח שוב את ידו על ידי. מנער […]
11 (חלק ראשון) אני לא זוכרת כמה זמן בכיתי, אבל בכיתי הרבה. הדמעות שלי נפלו על חולצתו האפורה והנעימה של סילאן, ועמדנו כך עד שהתנתקתי מחיבוקו ומחיתי את דמעותיי בגב […]
10 מרפק כף ידי הימינית צרבה כמו צריבה אחרי עקיצה של דבורה, רק מוגבר בכמה רמות. הצריבה העירה אותי. מצמצתי אל המקום הצורב וראיתי חמישה קווים שחורים לפי זווית ראייתי, […]
9 עיניו נפקחו לרווחה, והוא התקרב אליי בצעדים איטיים. איטיים כל כך שחשבתי שעובר נצח.בלעתי את רוקי ועמדתי להיעלם, אך הוא תפס במרפק כף ידי הימינית בחוזקה. הוא פשוט שלח […]
8 כאשר פקחתי את עיניי, ראיתי שאני בגובה של לפחות חמישה-עשר מטרים מהקרקע. הייתי ישובה על ענף עץ עבה שהשקיף לעבר התיכון 'הארטלן', התיכון שאחי הגדול סיים ללמוד בו לפני […]
7 במהלך כל השבוע, האשמה כרסמה בי. הרגשתי שזה ממש לא בסדר מצידי לא לספר לקיסה, גם מה שחשבתי שבוע לפני כן. כל השבוע קיסה דיברה רק על המשימות שעשתה, […]
בבקשה תקראו את רציתי להוסיף כשאתם מסיימים לקרוא. 6 חלק ב':מאוחר יותר באותו היום, נקראתי לחדרו של שיין. הוא ישב על כסאו בנינוחות, ועישן את הסיגר שלו. הוא הרים את […]