הסיפורים של הסמיילריות ^_^
אני סוגרת אחרי את הדלת בטריקה מהוסה שמהדהדת בין קירות הבית הריק מאדם. כל הבית חשוך פרט לאור המטבח ולאור חדרו של אבא שלי שמציץ מהקומה השנייה ומאיר באלומת אור […]
חזי לא עולה ויורד. לבי כבר לא פועם. דם חם חדל מלזרום בעורקי וקצות אצבעותיי קרות.אולי אני מתה, אך אני כלואה בתוך גופי הגשמי. לחץ מתחיל להאיב על חזי, ואילו […]
אני נכנסת לשיעור מתמטיקה. תגבור על חשבון שעות אחר הצהריים תמיד נראה לי רעיון מטופש, הרי ברור ששעות אחר הצהריים נועדו להשלמת שעות שינה.שיעורי התגבור בבית הספר שלי הם בעצם […]
– יומיים לפני –אני מרימה את התיק המרופט שלי שהיה זרוק על יד דלת כניסת הדירה שלנו, מהקרע שתפרתי מספר פעמים בחוט כתום – שכלל לא תאם לצבע הג'ינס של […]
שמי רובע ברוקלין מתחילים לקבל צבע מעט כחלחל כאשר אני חוצה במכונית הסיטרואן שלי את הרחוב ההומה אנשים. בכל קול ההמולה, קול טרטור הסיטרואן נעלם כמעט כליל ולרגע אני חושבת […]
לפקוח עיניים אחרי שהיו עצומות זמן רב נדמה כאילו סוחט כוחות ומעייף. העפעפים כבדות והריסים נדמים כאילו נדבקו. לידי קול צפצוף קצוב נשמע ומלמולים מהוסים. שפתי יבשות וסדוקות וכל גופי […]
אני מרגישה את העור שלי נקרע, את הבשר שלי נחתך ואת הדם הסמיך ניגר במורד זרועי כאשר קולדין נועצת את טפריה בזרועי. היא מרימה אותי בכוח על רגלי הרועדות, ספק […]
"שחקנו בשלג." אני משלבת את אצבעותיי האחת בשנייה כפלונטר. דופק לבי יציב. אין סיבה שהוא ישתולל ויזנק, אני לא משקרת. איזו סיבה יש לי לשקר? "אני ברחתי, כי הוא רצה […]
"השמלה הסגולה או האדומה?" אמנדה שואלת, מציגה בפני את שתי השמלות כשהיא מחזיקה כל אחת מהן ביד אחרת ומרימה את זאת שהיא נוקבת בצבעה.אני מהססת לרגע ואז משיבה, "האדומה."אמנדה מחייכת […]
זיכרונות מציפים.דמעות מסמאות.לב הולם כמו בס.תקווה מתקלחת כמו אש. הכול פועם בי בקצב קצוב.הכול משתתק סביבי, מחכה לתגובתי. אני כבר לא יכולה לבכות, אני כבר לא רוצה לבכות. אני רוצה […]
אני מכניסה בקבוק מיץ מנגו לתיק וסוגרת, יוצאת מחדר האוכל כשהתיק מעיק לי במעט על הגב.לוק משתחרר היום מהמרפאה. לא ראיתי אותו מאז הנשיקה, לכן אמרתי לניק להגיד ללוק לפגוש […]
אני מסתכלת דרך החלון. גבעות הפנימייה רכות והדשא לח. הגשם חדל לעת עתה, אך הוא השאיר אחריו עצים נטופי מים, אדמה רכה וגבשושית עם ריח חורפי ורצון לעוד ממנו.דרך החלון […]
"זה זמן מאוד לא מתאים!" אני מתריסה בכעס. איך הוא יכול להנחית דבר כזה עלי עכשיו? הרי מי יודע יותר טוב ממנו מה עבר עלי הלילה?אני מתרחקת ממנו, מתרחקת בעצם […]
חוק מספר 68 בפנימיית מיסט: אין לצאת מחוץ לכותלי הפנימייה לאחר שעת העוצר (9:00)לעשות משהו אסור, הוא עברה על החוק קיים. כשעוברים על החוק – בשביל כוונות אישיות – תמיד […]
יום חמישי מתחיל כמו בכול בוקר יום חמישי. אמנדה קמה מוקדם בבוקר, משום שזה יום ניקיון חדרי הבנות, וכל פעם מזמרת לעצמה שיר חדש של הלהקה שהיא אוהבת, אף שכל […]
חייו נהפכו מחולקים,מאז שלא הצליח לזהות תווי פנים.למזלו הצליח להבדיל בין שתי התקופות,אף שכעת שניהן לו מוכרות.אחת שונה ומעניינית,השנייה דומה ומקוללת. יום אחד פגש באדם זר,אותו אדם נראה לו מעט […]
ציפורים. ציפורים נראות כדבר בלתי נתפס בעיני כיצד הן מצליחות לשבור את כוח המשיכה. תמיד אהבתי להביט בהן, בצבעים שלהן ולראות את החופש שלהן בעיניהן, לראות שהן מסוגלות לדברים מופלאים […]
עיניי כבר מתרגלות לחושך, כך שאני רואה צלליות כהות על רקע שחור חלש. מעלינו מנורות הנייר הצבעוניות נדמות ככתמים בתוך האפלה. מישהו לא גלוי לעין נושף נשיפות קצובות ומדגדגות על […]
בפנימיית ברוקס הייתה לי חברה, ליתר דיוק חברה לשולחן , לא יותר מזה. אני בטוחה שבשבילה הייתי רק מטרד שהפריע לה לקבל ציון טוב בניסויים שהוטלו על שתינו יחד כצוות. […]
"אף פעם אין לך זמן בשבילי!""לא נכון!""אז בואי איתי היום אחר הצהריים לקניות.""אני…" אני משפילה מבט, "לא יכולה."פניה של אמנדה כעת נצבעות בצבע אדום לוהט. אני כמעט בטוחה שאם אגע […]
האם אפשר להפסיק לחשוב?ביירון קייטי* אומרת שמחשבות מופיעות בדיוק כמו עננים או טיפות גשם, האם הם פוסקים כאשר אנחנו חושבים שהם צריכים? זה כמו מה שאנחנו עושים כאשר אנו רוצים […]
פתאום המהירות שלי נראית מגוחכת, כאילו רגלי כושלות כל רגע ואיני מצליחה להגיע למקום אליו אני מייחלת. משהו חזק תופס בזרועי, אני יודעת מה זה גם מבלי להסתכל אחורנית, אל […]
כשהייתי בת שש מצאתי ציפור ביער.הציפור הייתה כל כך יפה, אך על פניה הסתמן העצב כיוון שכנפה הזעירה הייתה שבורה. היה לה צבע מיוחד, ענברי, אשר השתלב עם עלי הסתיו […]
יום ספורט היה בשבילי עוד תירוץ ללמה כדאי להישאר בחדר. אך היום בבוקר כשאמנדה זרקה עלי מכנס קצר בצבע תכלת וגופייה תואמת, החלטתי להירשם לסיף. אף פעם באמת לא הייתי […]
פתאום שום בגד לא נראה מספיק מתאים בשביל שאוכל להקריב אותו למען שטיפת הכלים. אומנם הספגטי בולונז היה טעים בארוחת הצהריים, אך עכשיו אצטרך להתעסק עם כלים המלוכלכים בו. למשך […]
אגודלו מלטפת את לחי כשהוא מוסיף להתקרב, עדיין לא נוגע בשפתי. נדמה לרגע כאילו הכול דומם סביבנו, מחכה בציפייה לרגע בו שפתיו יגעו בשלי, פרט לדמות לא גלויה לעין אשר […]
הדבר הכי גרוע בלעשות משהו אסור, הוא לא העונש, אלא ההתמודדות מול אלפי הפרצופים המאוכזבים ממני ולדעת שאכזבתם מוצדקת לחלוטין, כמו פרצופו של המורה למתמטיקה שהחמיץ את פניו כאשר חלף […]
לוקח לי חמש שניות להבין שאני בעצם האחראית להתלקחות השריפה, שתי שניות לקום על הרגליים ושנייה לקלוט שכולם הבינו בתוך פחות משנייה שאני הגורם העיקרי לכך.האש כבר החלה לכלות את […]
אני כבר מפסיקה לספור כמה שניות עברו עד שסם החל לפתוח את פיו, אך שום צליל לא בוקע ממנו, כאילו נתקע כך או מחפש את קולו שחבוי אי שם ולא […]
תמיד הייתי הילדה הזאת שבאה לספריה על מנת לקבל שקט מהסביבה, לקחת הפסקה מאלפי הבחירות שאנו נאלצים לבצע בכל יום כמו לבחור בסופרמרקט סוג דגנים אהוב. כאשר מישהו שבר את […]