הסיפורים של Michal
הדרך הייתה מוזרה. היא נועדה לבלבל אותו. שניה קודם, הוא היה יכול להישבע שהיא הובילה ישר. פתאום היא מובילה שמאלה. היא ניסה לסטות ממנה, אבל ברגע שדרך על הדשא הירוק, […]
מותשת, הלכה אנה בגשם כשמה שמכסה את ראשנה זה שיערה הפרוע והרטוב. גרבייה ונעליה הרטובות השאירו אחריהם שובל מים, שנשטף יחד עם כל שאר הגשם הרב. ריח המדרכה הרטובה הדיף […]
כשזה קרה לה, והוא הגיע, התחננתי שילך. הוא סירב לעשות זאת, אבל קבע איתי הסכם. אני אתן לו זמן, הוא יעשה איתו משהו שכמו שהוא אמר, "רק אני יכול לעשות", […]
היא ראתה אותו הולך במהירות ברחוב, גורר אחריו את האיש המסכן. "היי, אתה!" היא קראה אחריו. הסתובב בבהלה. היא החלה לרוץ אליו, נדחפת בין שאון הצהריים ומגיעה אליו. העננים האפורים […]
לברוח. לשכוח. להיעלם. בחיי לא לשלם. להתחיל מחדש. לנטוש ולא למסור ד"ש. אני לא קיימת. שובה את הלב, כואב ודואב, מכאיב ומייגע, אף שבי לא נוגע. לדמיין. לביים. להשתגע. להתפרע. […]
הולכת. נתפסת. משתגעת. נקשרת. "הצילו!" גרונה צועק. אבל הם רוצים אחרת. מגש גדול. מספריים וכפפות גומי. בדיקות. רנטגן. נקלעת אל המגעל. "אני זאת אני," ממלמלת כל לילה במיטתה המאושפזת. אנשים […]
היא הייתה מבולבלת. היא לא ידעה מה לעשות. למי לפנות. מי יעזור. מי יגחך ואותה ידחוף לאחור. מי יחבק וילחש שהכל בסדר. מי ירחיק וישלח אותה לחדר. ומי בכלל יתעלם […]
שמעתי מחדרי מוזיקה רועשת. כמו שהוא אוהב. רצתי לשם, פתחתי את הדלת במהירות וראיתי אותו. הוא ישב על המיטה שלי בישיבה מזרחית, המחשב מולו, ואוזניות באוזניו. לבוש במכנסיי ברמודה בצבע […]
"היי," היא קראה, וכמעט הצליחה לתפוס בשרוול חולצתו הארוכה. "היי!" הוא הסתובב. כלומר, לתדהמתה, היא הסתובבה. "אה… סליחה, חשבתי שאת מישהו א…" היא עמדה להגיד את המשפט במלואו, עד שראתה […]
"את מוכנה?" הוא שאל והושיט לה את ידו, כדי לעזור לה לקום. היא קמה ופלטה אנקה קטנה. היא הנהנה לשלילה. "לא, אני לא מוכנה," אמרה קלושות. האיש החמיר את פניו. […]
ראיתי את אמא נלקחת. רצתי אחרי אדם שלקח אותה. הוא נראה קודר ומפחיד. שיערו שחור וארוך, מסתיר את פניו, בגדיו שחורים גם הם. "לאן אתה לוקח אותה?" שאלתי בעודי מתנשפת, […]
"מה החלום הכי גדול שלך?" היה שואל אותי, כשישבנו בחוץ, בשטח הפתוח, והבטנו בכוכבים. הייתי מתכרבלת בחיקו ולוחשת, "לעוף איתך לכוכבים." "אנחנו נגשים את זה מתישהו," היה לוחש לי וכורך […]
הם טיפסו על הסולם הגבוה, מנסים להגיע לקומה השביעית והאחרונה. הוא רצה לעלות במעלית לגג, אבל היא התעקשה לעשות את זה מלהיב יותר. היא התעקשה שוב לערוך תחרות, לראות מי […]
אני כורעת מול הקבר של אבי, מחבקת את האבן הקרה והמושלגת. ידיי כחולות מקור, כי הסרתי את הכפפות. אני רוצה להרגיש באבי, או לפחות בקברו. אני רוצה להפנים את הקקור […]
איכשהו הגעתי לפה. אני לא יודעת איפה אני, אבל זה מקום יפה. הכל שקט, אני האדם היחיד כאן לכמה קילומטרים לפחות, השמש זורחת אבל לא חם מדי. אין יותר מדי […]
היא רצה לבחוץ, בעודה שומעת רעש פיצוץ, וזיקוק אדום- כתוב מרהיב עין. תמיד אהבה את המראה והרעש, את הריח שאחרי. היא לא הבינה מדוע כל האנשים מתפזרים, צועקים, בוכים, רצים… […]
"קדימה, את מסוגלת, אני יודע שאת מסוגלת," קול קטן לחש לה בלב, קול שלא יוצא מראשה כבר שנים שלמות. "את מסוגלת לעשות את זה, אני אתמוך בך אחרי שתעשי את […]
האמבטיה טיפטפה בדם. היא הייתה חסרת הכרה, וידייה שרוטות. על שפת האמבטיה נחה סכין קטנה, שטיפטפה דם גם היא. לפתע היא התעוררה בצרחות. כשהבינה שחזרה למציאות, התנפשה בהקלה, וניסתה להרגיע […]
אני שוקעת בתוך הים השקט באמצע הלילה. פוקחת את עיניי. המים נקיים ושקופים, ניתן לראות הכל בבירור. אין דגים, אין לכלוך. רק מים עמוקים שמכסים את כולי, ואבנים חדות שחותכות […]
אני פותחת בזהירות את דלת חדרי, בלי להרעיש ולהעיר את כולם. אני הולכת בזהירות אל מרפסת ביתי ופותחת בשקט את הדלת, מיד סוגרת אותה חזרה. רוח קרה פוגשת אותי וגורמת […]
קצת קשה לחיות בעולם, עם כל הרעש, של כולם. כי אם כולנו ביחד נחשוב, כבר כואב הראש לרוב! ואם כולנו לרגע נעצור, נשתוק ונלא נזוז, רק ננשום האם זה ישפר […]
"מכיר את זאת?" המפקד אמר לחייל ג'ק ודחף קדימה את הנערה הקשורה בשלשלאות. "אנה? אנה! מה את עושה פה?!" ג'ק צעק ורץ להביט בה מקרוב. מראה לא היה מרהיב כמו […]
שיערו בהיר כמו גופו החיוור, שפתיו אדומות כדם. עייניו כמו אש כסופה מתלקחת, שיניו צחות ולבנות. חיוכו הערמומי מרתיע מיופיו וצחוקו מרעיד את ליבי מהתרגשות. ריחו כורד אדמדם, שגורם לערפל […]
"לא!!!" היא צרחה בעיינים פעורות ובהלם, כשראתה איך חרב עוברת דרך בטנה של אחותה. "אלה! לא!!!" היא צרחה ובכתה, התנשמה בכבדות. היא רצה אליה, תופסת את אחותה שנופלת על האספלט […]
"עשיתי הכל נכון, כמו שאמרת לי". "את לא. אני רוצה שתאהבי אותי. את לא אוהבת אותי". אני כן. תאמין לי שאני כן. "אבל אני לא יכולה לשלוט ברגשות שלי, טיפש". […]
הם התנשמו חזק ומהר, ופעימות ליבם היו אינטנסיביות מתמיד. \"הם קרובים?\" שאל. \"לא נראה לי, אני מקווה\" היא ענתה לו, מביטה בחטף לאחור. \"אני שומעת את פעימות הלב שלי\" אמרה […]
"מה את עושה פה?! אסור לך להיות פה!". "למה לא?" "כי.. כי… זה מוקדם מדי! את צעירה מדי! אסור לך להיות פה!" "אבל למה? למה אני לא יכולה? אז מה […]
"אני לא רוצה שתעזבי… בבקשה…" לחשתי לה באוזן בזמן שאנחנו מחובקות. "לא ישאר לי אף אחד בעולם… בבקשה, תשארי איתי". דמעה זלגה על לחייה וטיפטפה על כתפי. היא הייתה לבושה […]
"אני לא כמוך", הוא הסיט את מבטו אל הרצפה. "אתה כן. אתה בדיוק מה אתה-אני. תביט בי, תכיר את עצמך". "אתה-לא-אני!!!" צרח את זה באיטיות. "אתה כן, תראה איך אתה […]