הסיפורים של hilayrose
היא נכנסה דרך דלת המשרד, ידיה הקטנות והעדינות עמוסות בטפסים, על גופה הצנום מונחת שמלה לבנה ועל פניה מרוח חיוך מנצח "הבנתי שאת צריכה אותי שוב" היא אמרה בקול מתנשא […]
אני אוהבת לשכב על הדשא בחצר ולהסתכל על השמיים ולדמיין איך מישהו איי שם ברחבי העולם, עושה בדיוק אותו הדבר. ובאותו הרגע אני מרגישה קרבה, חיבור, אל אותו האדם, שכנראה […]
הייתה לי שכנה שסורגת. בכל פעם שהסתכלתי לעברה, ראיתי אותה יושבת על כיסא הנדנדה בחצר עם שמלה ורודה ארוכה, שיער אפור אסוף מרושל, ועל פניה מונחות משקפיים אפורות וגדולות שמכסות […]
אני תמיד ארגיש לא שייכת תמיד ארגיש כמו תמונה מודבקת בצורה עקומה מעט לתמונה גדולה יותר תמיד אהיה "החדשה", ה"לא קשורה" מבחינתי ולא משנה מה יגידו לי. אני תמיד אפחד […]
להתעורר כל בוקר הפך למשימה מייאשת מעט לדעת שמחכה לי עוד יום של התמודדות קשה עם העולם ועם המחלה שלי כבר לא מתייחסת אל עצמי כיחידה, בודדה, אני לא לבד […]
אהוב יקר שלי, אני מרגישה שיש דברים שחייבים להסביר, ששוכבים לי על הלב כבר כמה חודשים ארוכים ומעיקים עליי, והם מתחזקים עם כל מצמוץ, דפיקת לב, או נשימה שאני לוקחת. […]
טוב, בשביל לספר את הסיפור הזה אני צריכה להתחיל מההתחלה. נולדתי לפני 18 שנה, לאמא משוגעת ואבא אידיוט הם קראו לי בלייז בגלל צבע השיער האדום שלי, ובגלל שהייתי התינוקת […]
לפעמים אני מרגישה שאני הולכת אחורה מבחינת התקדמות וזה שלב אחרי שלב לעבר השיגעון והשקט הזה אני לא יכולה עם השקט הזה יותר. החדר לבן ומרופד ויודעים שאני רוצה לפגוע […]
"זה אבא שלי. אמא, הוא אבא שלי. כולם פה ורק הוא עוד לא הגיע." הדמעות עלו לעיניים שלי, זה לא טוב, השקיעו שעות באיפור ואני אהרוס אותו בגלל אבא נעדר […]
את לא חיה בשבילך זה רעיון רדיקלי שהם מנסים להכניס לך לראש "לחיות בשביל עצמך" עצם הרעיון מחליא אותי! בשביל מי את קמה בבוקר אם לא בשבילי, הא? בשביל מי? […]
תמיד רציתי לדעת, לשאול, איך אנשים עושים את זה הולכים, חיים, נושמים… רציתי גם לשאול למה אני לא מצליחה למה אני לא מצליחה להבריא למה אני נשארת מאחור מתה וכולם […]
יום ראשון- להיות שמנה זה לא קל. הייתי אמורה להתחיל ביומני היקר, אני יודעת. תסלח לי, נכון? פשוט הרגשתי שאני חייבת לפרוק את זה. אני מבקשת סליחה מיומן. תראה לאיזה […]