הסיפורים של הדר
לאחר כמה דקות ארוכות של בכי הפסקתי לבכות וחיבקתי את סת' בחזקה."נגמר?" שאל בעייפות."כן." מלמלתי ומשכתי באפי."אוי, אני מת עלייך כשאת ככה." אמר ונישק אותי ארוכות.חייכתי קצת והתכרבלתי בזרועותיו החזקות, […]
"היי! חיפשתי אותכם!" לפתע צץ מיטשל לידנו. הסתכלתי עליו בעצבות, מצפה לראות אם הוא רואה את הדמעות שיורדות על לחיי. אם הוא בכלל שם לב."היי, מיטש." אמר טום, קולו חרישי. […]
שבועות עברו, חודשים חלפו, והנה, ככה עבר שנה מלאה בעצב מהול בשמחה. שנה שבה מצאתי אהבה ואיבדתי אחת כל חודש. כן, תאמינו או לא, אבל כל חודש עברתי הריון וגם […]
השעה הייתה 12 בלילה כשמגעו החם של סת' טלטל אותי ברכות. פקחתי עיניים והסתכלתי עליו בשאלה."מה קרה?" שאלתי כשקורי השינה עוד על עיניי."תסתכלי." לחש והצביע על משהו מאחורי גבי. הסתובבתי […]
העצים רטטו ברוח של הופ הקרה. רוח סתווית נעימה פרעה את שערי השחור. ליטפתי ברכות את בטני השטוחה, חושבת בחיוך על העובר שמתפתח לו שם. מבט המום מצדו של סת' […]
במשך שעה שלמה סיפרתי להוריי את סיפור חיי כערפדה. הם היו בהלם. אין מילה אחרת כדי לתאר את ההרגשה שלהם כשסיפרתי להם על גארט, ואסילי, וכמובן, האלמס. סת' שמע גם […]
זמן הוא לא התרופה הכי טובה.הפתגם הזה, ששנים חזרו עליו באוזנינו, הוא שקר.כי הנה, עברה לה שנה, ועדיין כואב לי.אני עדיין פצועה.פצועה מבפנים.החתכים והפצעים שהיו בגופי, על עורי, כבר הגלידו. […]
כשנשמע הצלצול, מיהרתי לקחת את התיק שלי ולברוח מהפנים הזעופות משהו של מיטשל. כל השיעור לא דיברנו, אפילו לא הסתכלנו אחד על השני. בקושי יום הוא בחיים שלי וכבר אני […]
"מה את מוצאת בטום, לעזאזל?!" שאל אותי לפתע מיטשל, קולו כל כך רועם באוזניי למרות שהוא בעצם לחש."מ… מה?" שאלתי, מפנה אליו את מבטי."מה את מוצאת בו? מה את כבר […]
כפי שציפיתי, בפתח עמדו הוריי עם שלושה מזוודות ושני תיקי גב."שלום, גברתי, אדוני. אני סת'." שלח את ידו ללחיצה. אמי התעלמה מהיד המושטת ונכנסה בביטחון הביתה. אבי לחץ לו את […]
אני וטום התחלנו ללכת לכיתה, צוחקים על מיטשל ועל הזעפנות המוזרה שלו. מסתבר שטום ומיטשל מכירים עוד מהגן. הוא יודע הכל על מיטשל, ומיטשל יודע הכל עליו. הוא גם לא […]
את 12 השעות הבאות עברתי בלחץ אטומי. כל סגירה של דלת מכונית, כל דפיקת לב חשודה, כל גריסת החצץ בחצר, הקפיצה אותי. סת' ניסה להרגיע אותי ללא הצלחה. הכאב בבטן […]
נכנסנו ביחד לבצפר, אני עדיין מהופנטת מהנס שקרה לי ממש מתחת לאף. כמו שציפיתי, ברגע שרגלינו נגעו בפתח בית הספר, כל העיניים הופנו אלינו. הרעש המתמיד ששרר בבצפר, שקט. כולם […]
לפתע צלצול הטלפון הפריע לאהבתנו לצמוח. אני נפרדתי מסת' המאוכזב ואמרתי: "הטלפון"."למי אכפת?" מלמל ונישק את צווארי הקריר."סת'… אתה צריך לענות." אמרתי כשאני צוחקת מדגדוגי נשיקותיו."נו… רק עוד קצת." אמר […]
לאחר חצי שעה התעוררתי שוב. לא הצלחתי להירדם בחזרה. סת' כבר נרדם ממזמן והדבר היחיד שנותר לי לעשות זה לבהות בו ולהרהר. הוא נראה כל כך שלו ורגוע. החלומות שלו […]
עצרתי את המכונית שלי במרחק כמה מטרים מהכניסה לבצפר, ליד גן שעשועים קטן ונטוש. ידעתי שאין שום סיכוי שבעולם ששנינו נכנסים ביחד לבצפר. העדפתי שהוא ייכנס קודם, יעסיק את הגורילות […]
מאט הסתכל עליי בכאב. מבטי הכלב שלו עצבנו אותי. זה לא אשמתי שאני לא אוהבת אותו. הייתה לו את ההזדמנות שלו והוא פספס אותה."לואיז, בואי נלך." אמר סת'. הוא קם […]
"עזוב… עוברים עליי הרבה דברים מסובכים.""איזה דברים?" הוא שאל, בבת אחת טון קולו הופך מתקיף לרך כחמאה."אתה… אתה לא תבין." אמרתי בביישנות, מורידה את ראשי. "זה… זה בגלל הבחור הזה, […]
למחרת בבוקר התעוררתי בכוחות עצמי. הבית היה שקט, כולם עדיין בשלווה, בשינה רגועה. לרגע אחד הרגשתי כאילו חזרתי אחורה בזמן, לפני שבוע, שהתעוררתי בזמן הזה ונשכבתי במיטה, מהרהרת ביחסים הדפוקים […]
"לאן לעזאזל נעלמת? מרקוס אמר לי שברחת. האידיוט הזה לא הבין למה אני צורחת עליו, הרי ברור מאליו שאני אכנס לפאניקה ברגע שאני יודעת שהחבר שלי נעלם! הוא התחיל לגמגם […]
"לא היית כאן במשך שבועיים. איך אני יכולה לסמוך על בנאדם שאני בקושי מכירה?""למה את אומרת דבר כזה? את מכירה אותי. את מכירה אותי יותר טוב מכל אחד אחר.""ועדיין אני […]
"אני… אני חושב שכדאי ש… תתחילי לבלות איתו זמן. הרי בסופו של דבר, הוא ייפרד מחברה שלו. מה שאת צריכה לעשות זה להפוך את עצמך למקום הראשון והיחידי שהוא ילך […]
דייגו נכנס אל בית הקפה, לבוש בבגדים שלקח ממרקוס. הם היו קצת מלוכלכים, אבל זה היה בגלל שמרקוס העיף אותם מעל לגדר. זו הייתה הדרך היחידה שדייגו יקבל בגדים שלא […]
אחרי שעתיים בחדר שלי, מולי הלכה. אני ומיטשל ירדנו לשמור על ה'אחים' הקטנים שלי, כי פרנסיס הלכה לקניות. מיד כשירדנו אמרתי לו שאני אשמור על התינוקות, כי הם יותר קשים, […]
הסתכלתי עליו מופתעת. לא ידעתי מאיפה זה בא. לא הבנתי מאיפה הגיעה הדאגה העצומה הזו אליי. לא הצלחתי לקלוט שכל מה שהוא רוצה זה שאני אהיה… מאושרת. שאני לא אדאג. […]
קמתי בבת אחת מכיסא המחשב שלי, עיניי הירוקות מסתכלות על הזוג ששכב אצלי במיטה. במצח של מיטשל היה קמט קטן בין הגבות, שגילה לי שהוא מודאג. שפתיה של מולי היו […]
"מולי!" קרא מיטשל ורץ לחבק אותה. צביטת כאב עברה בי, מהולה בקנאה וכעס. הוא תפס אותה במותניה וסובב אותה. שערה הזהוב הצליף בעדינות על פניו, מעלה חיוך שמח על שפתיו."בל?" […]
לפתע צלצל פעמון הדלת מלמטה. מיד כיווצתי את הגבות, תוהה מי לעזאזל יכול לבוא לבית היתומים. הסתכלתי על מיטשל, בוחנת את תגובתו לצלצול הפעמון המפתיע. הוא, מצדו, היה עסוק בלהשמיע […]
אחרי בערך 15 דקות הגענו לבית היתומים. 15 דקות של שתיקה ארוכה ומביכה, בגלל המשפט המטומטם של מיטשל! איך אני שונאת שבנים הורסים הכול. זה כל כך דפוק! הם לא […]
עבר שבוע מאז השיחה שלי ושל מיטשל. תכננו שביום שלישי, היום שבו אמו נכנסת למוסד גמילה, הוא יבוא אליי עם כל החפצים והבגדים שלו בתיק. אני אגיד לפרנסיס שאין לו […]