הסיפורים של Dani
חלק מ״ז 9.10.17 יום הולדתי הגיע, אמצע חול המועד סוכות, וכאילו הזמן קפא מלכת. זיכרון ימי ההולדת דהה מזמן, כמו תמונה ישנה שנשכחה במגירה. הפעם האחרונה שחגגתי הייתה בגיל 17, […]
9.10.17 יום הולדתי הגיע, אמצע חול המועד סוכות, וכאילו הזמן קפא מלכת. זיכרון ימי ההולדת דהה מזמן, כמו תמונה ישנה שנשכחה במגירה. הפעם האחרונה שחגגתי הייתה בגיל 17, סביב שולחן […]
30.5.17 יום שלישי, חג השבועות פרש כנפיו על הארץ. צלצול הטלפון הפר את דממת הבוקר – קולה של אמי נשמע מעברו השני של הקו. "השנה אנחנו נוסעים לדודה חנה," הודיעה […]
27.5.17 באפיסת כוחות, כמו עלה נובל ברוח סתיו, עמדתי בנעלי הספורט הישנות שלי מול המסעדה. לא נכנסתי, כאילו סף הדלת היה תהום עמוקה. בעוד כמה רגעים אכנס לעבודה ואשכח מהכול, […]
19.5.17 בידיים רועדות, הגשתי מכתב התפטרות לגיא, שכמובן לא קיבל את עזיבתי בהבנה. הוא הקים מהומה, קולו מהדהד בחלל המועדון כשהכריז בזעם, "אף אחת לא הולכת עד שההסכם שלה מסתיים!" […]
8.5.17 (המשך) החיבוק חלף כהרף עין, אך מבטינו נותרו נעוצים זה בזה, כאילו נמשכים בחוטים בלתי נראים. הרגשתי צמרמורת עדינה חולפת בעורי, גלים קטנים של התרגשות מנוכחותו המהפנטת. "אני מחפש […]
8.5.17 (המשך) לואי לטש בי מבט עמוק, שתיקתו רועמת יותר מכל מילה. לפתע, הוא הסיר את מעילו והניח אותו על כתפיי ברכות. חיוך קטן התגנב לשפתיי, לבי מתרחב מהמחווה המתחשבת […]
8.5.17 (המשך) פקחתי את עיניי בבת אחת, ליבי הולם בחוזקה כשהבנתי שאני לא בביתי. שמיכה רכה ונעימה עטפה את גופי, וריח זר אך מוכר מילא את נחיריי. לקח לי כמה […]
8.5.17 עמדתי בפתח דלתו של לואי, קודה מכורבלת בזרועותיי. ברגע שהרמתי את ידי לדפוק, הדלת נפתחה כמו כישוף של מטה קסמים. לואי ניצב מולי, לבוש בבגדים מהודרים שהדגישו את הניגוד […]
8.5.17 השעה כבר חלפה מזמן את חצות הליל. לואי חיפש בצד ימין, ואני – בצד שמאל. אין זכר לקודה. דאגה כרסמה בליבי: הלוואי והיא בסדר, הלוואי ולא נדרסה או גוועת […]
חלק ל״ו 4.5.17 עיניו המחייכות של לואי חיכו לי מחוץ לדלת המועדון, כפות ידיו הגדולות היו בתוך כיסיי מכנסיו. הוא לא פצה בפיו עד שהתקרבתי. ״תודה שיצאת אליי.״ עדיין חייך. […]
27.4.17 אם חשבתי שגיא ויתר לי, אז טעיתי. שבוע עבר והוא החליט להפיק פלייבקים מוכנים מאשר לאבד אחת מאיתנו לטובת העסק המביש שלו. חזרתי אל הבמות באפיסת כוחות ובמחשבות איך […]
20.4.17 לא קרה שום דבר. באותו יום, לואי ליווה אותי הביתה ברגל. צעדיו הגדולים גברו על הצעדים הקטנים שלי, וכשעמדתי ליפול, ידיו החסונות אחזו בי בעדינות. מודה שלפעמים הלכתי עקום […]
17.4.17 ערב חג שני. ישבתי בבית, עטופה בשקט המוחלט, לבד. השעון על הקיר התעקש להקריא את הזמן, אולם מחוץ לחלון לא היה זכר לחיים. הרחוב היה שומם, כאילו העולם עצמו […]
10.4.17 (המשך) כבר מפתח הבית הציפו אותי ריחות מוכרים שהספקתי לשכוח – ניחוחות התבשילים המיוחדים של אמא. דפקתי בדלת, ולפתע היא עמדה מולי. עיניה הבריקו, קמטוטי חיוך שלא ראיתי זה […]
10.4.17 פיק ברכיים אחז בי. התיישבתי על מדרגות הבניין, משותקת. רוח קרירה של ערב החג ליטפה את רגליי החשופות, מזכירה לי את השמלה החדשה שלבשתי ואת הנעליים שקניתי במיוחד למעמד […]
6.4.17 עוד ארבעה ימים יחול חג הפסח, ואני הייתי טרודה בניקיונות ובכל מה שקשור לחמץ. לא ידעתי למה אני מתעסקת בזה; לא שאני מארחת קבוצת אנשים ודואגת שיהיה נקי לקראת […]
חלק כ"ח 30.3.17 התיישבתי על המיטה, מנסה לא לרעוד. חיכיתי שידבר, ובזמן הזה שתקתי. ״קחי.״ הוא הושיט לי כרטיס עם שם המקום שבו הוא עובד. ״מה?״ לא הבנתי. ״אם אתה […]
30.3.17 היום הגיע הלקוח הראשון שלי ללימודי אורגן. התרגשתי לקראת מחר, כשהפסנתר אמור להגיע. סוף סוף, הפינה הריקה באחד החדרים תתמלא במוזיקה. בדלת הופיע ילד בן 12, עם ידע בתווים […]
עיניו היפות של לואי הביטו בי בשתיקה. המתנתי בסבלנות, לבי פועם בחוזקה, עד שלבסוף כחכח בגרונו. "אה, את השכנה החדשה?" אמר בפליאה כשזיהה אותי. "ואתה הבחור מהמסעדה, נכון?" עניתי, מנסה […]
24.3.17 למרות מה שקרה עם המשפחה החלטתי לראשונה לכתוב להם מכתב. מכתב מכל הלב שאולי יוכל להחזיר אותם אליי. אולי הם לא יקבלו אותי בגלל העבודה שלי, אבל לפחות ידברו […]
22.3.17 היום לקחתי חופש. מעבר הדירה כמעט הושלם, מחר יגיעו הרהיטים שהזמנתי ובעוד יומיים המיטה. בינתיים מעבירה את הלילות שלי על מיטה מתקפלת שנתנה לי לילי, היא טענה שאין לה […]
הימים שהם לא סופי שבוע עוברים לאט מאוד. זה לא מפחית בכמות הלקוחות אלא רק ממלא עד אפס מקום. לפעמים נדמה לי שסופי השבוע עדיפים כאן על פני ימים רגילים. […]
12.3.17 מבעד לחלון יכולתי לראות את אבא קורא עיתון כאילו שום דבר לא השתנה. אימא עמלה במטבח ולי-אן עזרה לה. יכולתי לראות את השערות הבלונדיניות שלה מבצבצות. ״למה את כאן?״ […]
10.3.17 קניתי דירה. התחלתי באריזות, מה שהיה קשה לתמרן בין עבודה לאריזות. גיא נתן לי רק יומיים חופש ורצית לנצל אותם ליומיים האחרונים לפני שאעבור. קיוויתי שהדירה הזאת תיתן לי […]
חלק כ׳ 3.3.17 אנחנו כמה ימים לפני חג הפורים. גיא הזמין לנו תחפושות כמו בכל פורים. כשחושבים על זה מעולם לא אהבתי את החג הזה, אימא הייתה מחפשת אותי למה […]
26.2.17 היום הוא יום המשפחה, לפחות זה מה שכתוב בלוח השנה שתלוי על דלת הממ״ד שלי. על פניו הייתי נערה רגילה, מוכשרת. היו לי כישורים רבים שהוריי טיפחו במשך כל […]
21.2.17 הצלחתי לחסוך הרבה כסף לבית חדש, להחליף את הדירה השכורה והמעופשת הזאת למשהו שסוף סוף יהיה שלי. אמנם זה הישג, אך אימא הייתה אומרת שהכסף הזה הוא כסף רע […]
17.2.17 אתמול לילי סיפרה שהתארחה שוב אצל אביה לארוחה משפחתית, צבט לי הלב. הפעם האחרונה שישבתי בארוחה משפחתית הייתה בגיל 17 עוד כשהייתי גרה עם ההורים. אימא הייתה מכינה חלות […]
26.1.17 היום המועדון היה סגור מסיבה מסוימת, גיא חגג יום הולדת. וכמו בכל יום הולדת נאלצנו להראות נוכחות גם אם לא רצינו. על הבר כמה בנות שתו קוקטייל, שוטטתי בשמלה […]