הסיפורים של האחד שיודע
חלק מזה עוד זכור לי. מה שלא זכור לי, אני פשוט אשמיט. או שאני אמציא, לא יודע. נראה כבר מה יהיה. ערב שישי. בבית, כמו תמיד, מחכה לשעה שבה אצטרך […]
תמיד חשבתי שאהבה זה לא משהו שקשור אליי. שאני פשוט אמצא מישהי שמתאימה לי, מצד ההיגיון ותו לא. לא צריך יותר מתשוקה, מחיבור פשוט, מהידיעה ש"היא מתאימה להיות אם ילדיי". […]
דמיינו שיש לכם את כוח העל האהוב עליכם. להרים משקלים כבדים, לרוץ במהירות האור, לעבור ממקום למקום בכוח המחשבה… כל כוח שעולה על דעתכם. עכשיו, דמיינו שאתם מוגבלים בכוח. לא […]
"בוא'נה, קר!" הלכתי ברחוב, באחד הימים האחרונים של החורף. למען האמת, בחצות הלילה אני כבר צריך להעביר את השעון שעה קדימה. שעה פחות לישון לפני עבודת החופש, כמה נחמד… ועוד […]
משום מקום, התחלתי להסתכל על המראה. היא נראת לי מלוכלכת מאוד, אני מצליח לערפיל את עיניי ולהוציא את הפוקוס. מעניין אותי כמה עיניהם של מנקי החלונות לבטח נדפקות, להוציא את […]
//זמן רב שאני לא יושב באמת ומדבר לאנשים. //אני לא מאמין שאני באמת עם כוס יין אדום ביד, גם… כל-כך הרבה זמן לא נגעתי בטיפת אלכוהול. //לא שזה מסיבה מסויימת, […]
אני מסתכל על העץ ההוא, שעומד לו בחוץ, שענק בגודלו, מרהיב את כל צופיו. פעולותיו מועטות מאוד ורצונותיו אינם ידועים, אך ידועה העובדה הבאה: אין הוא מביא אלא חדש. לפני […]
פעם סופר לי סיפור שבה בימים; סיפור על כוכבים ומערכות, על חיים בין עולמות; סיפור שאם הייתם שומעים, לא הייתם מאמינים; אבל הוא אמיתי. לפחות, ככה הוא נראה לי היום, […]
בנוסע אני אל עבר מקום לא ידוע, מסתקרן מחדש והלב מתחיל לפעום מחזק, אני תוהה מה יש בעולם החדש, איו פונות פניי, חיי. פחדיי. האנשים מוזרים, כאילו עברו זאת הרבה, […]
ניסית. ולא הצלחתי. אותך למחוק מזכרוני, מחייכת, צוחקת, מדברת. השפתיים שלך מדברות אליי. ואני מנסה לומר לך, אבל… טוב. אם אני לא מצליח, זה סימן. זה לא עוזר. את לא […]
שוב פעם, ניסיון כושל. שוב. ואני כואב, יותר מידי. יותר מידי. ואנימנסה להפסיק, מנסה. באמת. אבל הטינה שבי, לא נותנת. לא. די. די להכאיב, בבקשה, די. ואתה. ואתה לא שומע, […]
פיסת נייר כולנו, על גבי העולם, שנזרקות, אחת אחרי השנייה, אל מתחת לעולם. וכשימצאו אותנו, יקראו אותנו, כמו מגילות ישנות, מגילות מסריחות, שלא יצליחו להחזיר. וילמדו מאיתנו, עלינו, על התרבות, […]
בהולך אני בצד הרחוב, מרגיש אני את הפעימו, את הרוח החולפת, הסוערת, הנרגעת לאחר רוח קרב. חרבי בידי ונדנה בשנייה, קדסה על ראשי הפצוע, הכואב מלחשוב, מלפנות, לחפש מקום מסתור. […]
קוצר הקציר עצר מעשיו, הרים ראשו ומעלה בהה, את השמש ביקש לכבות, כדי שעבודתו – לקלה תהפוך. ואלוהים הקשיב לבקשתו, לא חשב פעמיים ועשה מבוקשו, הקוצר שמח מרוח קלה, הקציר […]
בפינת הרחוב עומד לו אדם. רואים את העצב בעיניו, אלה שכואבות כבר מלבכות. האדם מחזיק בגיטרה והוא פורט בה בעדינות, ברוגע; מסתיר את רגשותיו. אני מתקרב אליו, מסתכל עליו. מזוודת […]
חליל צד מנגן לו בשקט, הכינור החלק משמיע ברכות, כולם, עם פנסתר וגיטרה, משמעים תזמורת קלה, נוחה, נחמדה, שקטה ונעימה. המאזינים, החרקים הקטנים, נרדמים לאט, לאט, לאט, ושומעים את סולו […]
על אדן החלון ישב האיש עם הגיטרה, בעוד הטיפות של הגשם פוגעות בו ובגיטרה כאחד, כשהאיש פורט עם אצבעותיו שוב ושוב את אותה הפריטה, והוא מסתכל על הרחוב הגשום. הגשם […]
עלה נפל בין מעט העלים הקודמים שנפלו, לאחר שמנקה כלשהו ניקה את האזור, קודם לכן. העלה עוד היה מעט ירוק והיה נראה שהוא נפל לפני הזמן. מטרים ספורים ממנו שכבו, […]
והנה הגיע לו הרגע שרבים חיכו לו: ההפרדה. המאמינים בצד אחד והחילונים בצד שני וביניהם, מה אם לא – חומה. כעת, אין יותר קשר בין השניים, אלא בין זוג אחד, […]
העיניים הללו, שמזילות דמעות, דמעות רטובות כל כך, מרטיבות את כל הפנים, הארורות הללו. הן לא נותנות לשמש החמה לייבש את הפנים, כמה חבל. אם רק הפנים היו יבשות, שמחות, […]