הסיפורים של Gray
כשעוד היינו רק ו"וניקים קטנים ועשו לנו סיור בחטיבת הביניים, כל תלמיד שפגשנו הזהיר אותנו: "אתם רואים את הספסלים האדומים ששם? אלו שמאחורי אולם הספורט? אלו הספסלים של הטי"תניקים. תתרחקו!" […]
כל אחד בוהה במשהו אחר. יש אנשים שבוהים בחבריהם. אחרים בוהים במושא ליבם. ישנם גם כאלו שבוהים דווקא באדם השנוא עליהם מכל. יש כאלה שבוהים בקירות, תקרות, רצפות, חלונות או […]
יש אנשים שפוגעים והורסים, יש אנשים שחושבים ורוצים, יש אנשים שמפחדים ומסתכלים, יש אנשים שיודעים ועושים, יש אנשים. יש אנשים שדואגים ובוכים, יש אנשים שרצים ובורחים, יש אנשים שמשקמים ובונים, […]
אנשים אומרים שעצוב להיוולד ביום הזה, ושכואב למות בו. אנשים אומרים שאסור לצחוק ביום הזה, ושיש לכבד את אלה שבוכים. אנשים שוכחים שבמותם ובחייהם ציוו לנו את החיים. יש לצחוק […]
אני מסתכל עליו, הוא מסתכל עליי. שנינו יודעים שזה לא יילך. קודם רציתי להגיד לו משהו, אבל עכשיו, כשאני מולו, אני כבר לא זוכר מה זה היה. אולי אני צריך […]
אני יושבת, ידיי מושכות בשיערי, רגליי נרדמו מרוב ישיבה, עיניי עייפות מלהסתכל על מסך המחשב המרצד, שיניי ממשיכות ללעוס באוטומטיות את המסטיק חסר הטעם, אוזניי כבר לא קולטות את הביטלס […]
"דנה, התחלת כבר להתכונן למבחן במתמטיקה?" שאלה שיר בנימה קצת היסטרית. "לא, מה פתאום. יש עוד חודש!" ענתה לה דנה בביטחון. "אבל זה המבחן שיחלק אותנו להקבצות!" הצטרפה לשיחה גם […]
היי, רק רציתי לשאול אם מישהו/י פה הולך/ת לכנס עולמות ב12-13.4? אני אהיה ב13.4
התגעגעתי לזה כל כך. לעט שבין אצבעותיי, לנייר המתמלא בשרבוטים, לקווים העקומים שמופיעים. גם אם אני לא טובה בזה, גם אם אף אחת מעבודותיי שווה משהו, גם אם הם לא […]
אני יושבת בחדר שלי, על המיטה, בין ספר שהשאלתי מהספרייה לבין הלפטופ והאוזניות שלי. הלכתי לפה בשביל להשיג קצת שקט. כן, בטח. שקט. ישבתי לי בשקט כמה רגעים, שוקלת אם […]
כשאתם מתחילים לדבר עם השיער שלכם – כן, כן. אני רצינית. השיער שיש לכם על הראש – זה יכול לומר רק שלושה דברים: 1. אתם מתחילים להשתגע. 2. באמת שכדאי […]
העולם התעדכן. העולם הבין שזה בסדר, הגיוני ואפילו נכון. אם הייתם רואים ברחוב בחורה לבושה בחליפת טוקסידו, זה היה נראה לכם מוזר? לא. העולם התעדכן. העולם כבר לא מבין שזה […]
בפעמון זכוכית, עמום מעט, נחה לה היפהפייה. בשמלה לבנה, מוקפת בורדים, עורה שקוף כמעט. שיערה שחור מכנף עורב ומסביבה מכרכרים שבעת הגמדים. ואין איש שיבוא, ואין איש שיציל. עיניה עצומות, […]
היא עומדת על קצה הצוק, רוח מנשבת סביבה. שמלתה ושיערה מתבדרים סביבה, אך היא לא שמה לב לכך. כל תשומת ליבה מרוכזת בתהום, שבמרחק שני צעדים ממנה. התהום, שאף אחד […]
אתה רואה קופסת מתנה, אני רואה ארון קבורה. אתה רואה נעל ישנה, אני רואה שריד ממפסיד בקטטה. אתה רואה עט אדום, אני רואה משהו שמסמל כישלון. אתה רואה בשמיים מטוס […]
"יש שני סוגים של אנשים." "מה הם?" "תהיה בשקט, ואסביר." "שפתיי חתומות." "יופי. אנשים מהסוג הראשון, מסתכלים על העולם וחושבים על כך שכל דקה נולד מישהו." "קוראים לזה אופטימיות." "לאו […]
הוא שלף את חרבו מהנדן, כבר כששמע את הרחש הראשון המרמז על אויב. הוא הידק את אחיזתו במגן המתכת, כבר כשראה את קצה המגף. הוא ידע שהוא גיבור, כבר כשהיה […]
יד ימין במרכז, שמאל מתכוננת. יד עוזבת, יד תופסת. עם כל כדור שעף, עוד דאגה נעלמת. אחד, שניים, שלושה… תפסתי. אחד, שניים, שלושה… אני תופסת וזורקת, זורקת ותופסת. אחד, שניים, […]
אה… אני חושבת שהייתי אמורה להעלות את זה לפני שהעליתי סיפור, אבל נראה לי שגם ככה זה בסדר. האמת היא שחשבתי כבר כמה זמן לפתוח בלוג או משהו ולפרסם בו […]
היא הייתה גבוהה. השיער השחור שלה התבדר מאחוריה כאשר הסתחררה על רחבת הריקודים. השמלה שלה הייתה חומה ופשוטה, תפוחה רק במעט. היא הייתה הנערה היחידה שעוד לא הורידה מפניה את […]