הסיפורים של Galoosh
נשמעה יללה חרישית של חתול שנבלעה בתוך כל ההמולה והרעש. אוושת טרטור מנוע נשמעה והפיצה קול רועם שהדהד לכל אורך החוף. אח, השקיעה, השמש כהרגלה, נעלמת בעלטת הערפל הכבדה, השמש […]
ויקטוריה ג'ולי, ג'ולייט לידיה, ליידי ג'ון, ג'וני, ג'יין ג'ק לוגאן מייקל סלינה ג'סטין ג'נט מירנדה לייזי, ליזה, ליז דין דילן סם פרדי בראד לאונרדו, לאונרד, ליאו, ליאון לואיס לוק מייק […]
אני ילדה תמימה. שהעבירה את כל החיים שלה בחיפוש אחר אוצר אבוד; אוצר של חיים. אני ילדה שלא חיה מספיק. אני ילדה שרוצה שישחררו אותה. אבל ישחררו אותי אל המוות. […]
הוא מסתכל עליי, בחוכמת מלחמה העיניים שלו כבר לא יוקדות הוא נרגע, אבל זה לא חלף בשלום רק עוד רגע אחד, הייתי רוצה לראות אותו להרגישכמה הוא נעים וכמה הוא […]
אני מעקמת את הפנים שלי ובוכה. הדמעות זולגות ללא הפסקה. טיפות נוצצות מזדנבות אחת אחרי השנייה בקצב מסחרר. אני מנגבת את עיניי, שלא יראו שאני בוכה אבל זה ממשיך. זה […]
התקרבתי אל ליזה וליטפתי את שערה הזהוב שהאפיר מהפעם האחרונה שראיתי אותה, היו לה קווצת שיער בצבע אפרפר-שחרחר. נגעתי בה, היא הייתה קרה. רציתי להחזיק את ידה ולהיפרד ממנה בפעם […]
כנפיי תכלת עם גוון ורדרד בוהק. כמו של מלאך. עיניים גדולות בצבע אפור, שלוות אך מלאות סקרנות שתגלוש במורד הפנים הקרירות. איפה שזולגות הדמעות אצל בני אדם, ואיפה שלא אצל […]
כשאני מקבלת מכה, במקום להיאנח, אני מחייכת, שלא קיבלתי מכה כואבת יותר. כשמישהו לא מדבר איתי, במקום להתעצב, אני שמחה, שהוא לא יחפור לי. כשאני אוהבת מישהו והוא לא מחזיר […]
רואים שאין כאן אף אחד. הכל שומם ודממה מחרישת אוזניים נשאבת לתוך הבניין. אבל זה רק מה שרואים ושומעים. לא משהו שאפשר לזהות מהחושים המוזערים שלנו. מעל הבניין, בשמיים, בדיוק […]
קרמל צהל. סוס הפיינט הסקרן בעל העיניים הגדולות, הסוס שאני רוכבת עליו מדי יום ביומו, הסוס החום עם הכתמים הלבנים, הסוס שלי, שהוא אך ורק שלי, צהל בקול נרגש. בניגוד […]
התעוררתי על מיטה בחדר לבן וכבר ממבט ראשון שנאתי את המקום. הסתכלתי במהירות על הסובבים אותי. ראו עליהם שהיו מותשים. לכל אחד, מלבד דניאל, הייתה פציעה קשה שלרוב נעטפה בגבס […]
-כמה שעות לפני- נשמע קול מאחורינו, מהוסס. הסתובבתי לאחור וראיתי את ג'ון רץ אלינו. "איך גילית אותנו?" דניאל שאלה, קצת מהוססת ולא מאמינה. "חיפשתי אתכם לפני די הרבה זמן. היום […]
טיפטוף הנוזלים השאיר אווירה מתוחה. ישבנו במערה. לא בדיוק ישבנו בנחת. יותר ישבנו בכוח. לא ראיתי את קאיה במשך די הרבה זמן. זה קצת הדאיג אותי. טוב, יותר מקצת. היינו […]
"קאיה?" ביל שאל בעודו צובט את רגלו ופוער את פיו לגודל מפחיד. "אתה מכיר אותה?" שאלתי אותו בתמיהה רבה. "כן." הוא אמר בביטחון. הוא לא היסס לרגע, כנראה זאת באמת […]
הוא עמד, נראה כמחכה לבואה של הנערה שאיתה רוצה לחיות את שארית חייו. באוויר הצלול היה ריח מתוק ומשכר. הנערה באה והתיישבה על ספסל אפור, לצידו. רוח קלה נשפה ושערה […]
מבעד לזווית עיניי ראיתי זאב לבן שגבו נצבע בגווני אפור בהירים וכהים. הוא לא נראה מאיים במיוחד, הוא אפילו בא אליי בעדינות וליקק את פניי. "תפסיק" מלמלתי בעודי צוחקת, הוא […]
המבט שלך היה חולמני, הייתי שקועה בך, סורקת את תנועותייך כדי לדעת מתי תהיה הנשיקה הבאה. ישבנו בג'קוזי באילת, המטוסים מדי פעם קטעו את צלילי הדממה, שבעצם הכי רעשה. לחצתי […]
נטיפי קרח עמדו במערה, עמדנו רועדים מקור. החלקתי מקרחון קטנטן שניצב באמצע הדרך והתנשפתי בכעס. "לא קרה כלום, נצא מכאן בקרוב, הכל בסדר." סאלי ניסתה להרגיע אותי. "אנחנו תקועים בשום-מקום, […]
הלכתי לאטי על החוף. הזיכרונות הטריים מהסופה, מהאי, מהסערה ומהגלים העקשניים שלא הרפו ולא עצרו את הסערה הכבדה, שבגללה הושלכתי לחוף, זיכרונות אלו העסיקו את מוחי בשעתיים שהעברתי בחיפוש אחר […]
נכנסתי לטירה גדולה, הדלת חרקה. "יש פה מישהו?" שאלתי בהיסוס. רק ההדים השיבו לי. באקראיות נכנסתי לחדר רחב ממדים, חדר האוכל. רציתי לצאת אבל הרגליים שלי לא אפשרו לי. עמדתי […]
עמדתי על שלי והצלחתי לפתוח את עיניי לאחר מאמצים רבים. הצבע השחור שראיתי במשך המון זמן נעלם אט-אט. ראיתי מטושטש אבל יכולתי להבחין בנער שיושב לצידי. היה ניתן לראות שהוא […]
השמש שוקעת, צבעים מתנוססים באוויר, כתום, גוון צהבהב, שאריות תכלת וים רגוע. נערה יושבת על ספסל, הנערה מצטופפת על הספסל הקטן. היא מוציאה מתיקה אוזניות גדולות וכבדות. ממלמלת כמה משפטים […]
בין הסמטאות של ירושלים ובין המקומות שאף אחד לא מתקרב אליהם כמו השוק האפור וכל הפינות והבסטות של הנוכלים שגונבים כסף, נמצא בית ישן, אבל הוא רק נראה ישן. הבית […]
הקדמה: אני רייצ'ל, נערה בת שבע עשרה וחודשיים. אני בחבורת 'אור ירח', שם יפה. לא? אני בחבורה עם אנבל, ג'יימס, ג'וני וטיילור. חמישה אנשים בסך הכל. יש לנו כמה כללים […]
ליאור היה בדיוק בן שבע בפעם הראשונה שראה את אבא שלו. הוא חגג עם אמא, ואז נסע ביחד איתה לנמל התעופה, היא הורידה אותו שם ואמרה לו לאן ללכת. בנמל […]
גם אם יכולתי לומר זה בטח כבר היה מאוחר אני שותקת תמיד אך פצע הבגרות כבר הגליד למה אני שונה מתי באמת שמחתי לאחרונה איך אני סובלת למה טורקים בפניי […]
אני מתקשה לעכל שאתה עוזב, אתה מרגיע אותי, אתה מקשיב לכל מה שאני אומרת, אתה לא מתנפל, אתה לא צועק, אתה לוחש ואז בשנייה אחת מנשק אותי, נשיקה רטובה שמחליקה […]
קראתי ספר על השואה ושקעתי בו, מדי פעם נצצה דמעה בעיני וניגבתי אותה בשרוולי שכבר היה לח מרוב דמעות, רוב הזמן אני מרותקת ולא יכולה להפסיק לקרוא, אבל אני צריכה […]
אני מסתכל על עינייך הבוכיות, על גופך הצנום, על פנייך שכבר לא מלאות שמחת חיים אלא קרות ואפורות, מלאות קמטים, קמטים של צער ועצב. ואני שוב נזכר מה עשיתי, אני […]
התחנה המרכזית. עשר בלילה. דמות קטנה מהלכת מצד לצד, מחכה. הדמות מתבררת כילדה קטנה וצנומה. שמזהים אותה מרחוק, בעזרת המראה המיוחד; שמלה ירוקה מכוערת שחילקו לכולן בבית יתומים מבד גס […]