הסיפורים של Francoise Gillot
אני אוהבת לעשן אבל רק כשאני יפה העשן המריר חייב להידבק לבגד חגיגי ולהשאיר שובל דק של ריח אפור מעורבב בבישום של יום מיוחד חבל שרק בזמן שכזה ולא עכשיו […]
הכרנו בפורים וזה היה כל כך פשוט חוקי לשים מסיכות אחר כך הסתבכנו כי שכחנו להוריד אותן
כוס הקפה שהשאירה כתם על שולחן העץ, שאיש לא טרח למחות וזו שחוממה כבר שלוש פעמים מחדש וזו שהושארה על גג המכונית ברגע של היסח הדעת, והתנפצה מאחורייך ברגע שנסעת […]
את הארוחה הראשונה, כנראה שירקתי. אחרי מתיקות ועדינות חלב אימי, אי אפשר לצפות שאבלע בשקיקה גזר רך או בטטה. כתום בוהק זר לשפתיי. את השאר מהילדות אני לא זוכרת. לא […]
ילדתי סלחי לי על ששכחתי הזמן קילף אותי שכבה שכבה ואודה שלא תמיד עצרתי בעדו רגלייך רצות בין טיפות קרות ובגנים פורחים חסרת פחד ובושה, אין לך זמן את רק […]
בפרדסים שבינינו גזעים דקים קשים, מתקלפים, כמונו בין עלים רכים ודוקרניים וריח הדרים חמצמץ קשה מאוד להבדיל בין פירות בשלים לבוסר נסה למתוח חבל ביניהם להלך עליו כמו לוליין מיומן […]
במושב זוגי באוטובוס הרגשתי כמו ביצת הפתעה או יותר נכון בתוך הכלוב הצהוב חנוקה תחת 3 שכבות עטיפה, ביצה, צהוב מתחת לכל המתוק המפתה תופתעו מהפלסטיק כמו הצהוב של הביצה […]