הסיפורים של Felis
השחיה בנהר הסטיקס בוודאי התישה את פרספונה לחלוטין, שכן היא עודנה ישנה עמוקות. מי המפל ריפאו את מרבית פצעיה, אך עדיין נותרו כמה פצעים עקשנים על צווארה, כתפה וזרועה. האדס […]
האדס מכסה את גופה השמוט של פרספונה בגלימת המשי השחורה שלו ומרים אותה בזרועותיו. וודאי הכאב גרם לה להלם וכתוצאה מכך איבדה את הכרתה. הוא נשא אותה אל המפל. הוא […]
אפולו ניגש אליה, חמים ומחייך. הוא אוהב את הגוף שלה, את הקימורים העדינים את העור החלק ונטול הפגמים, איך שהוא זוהר בקרני נעורים וכוח של אביב. הוא השמש והיא האדמה, […]
אפולו ניגש אליה, חמים ומחייך. הוא אוהב את הגוף שלה, את הקימורים העדינים את העור החלק ונטול הפגמים, איך שהוא זוהר בקרני נעורים וכוח של אביב. הוא השמש והיא האדמה, […]
רוח קרה נשבה בניסיון להקפיא את פניו, אך כל אשר הצליחה להשיג היה ניפנוף שיערו הרחק מפניו. ידיו היו תחובות בכיסי מכנסיו. אפשר היה לקרוא לזה הרגל מגונה שהיה צריך […]
ווטרפול היא עיירה נחמדה בסך הכל. קטנה, שקטה, קצת מרוחקת, אבל נחמדה בסך הכל. האנשים בה חביבים, מאירי פנים, שומרי חוק וסדר, אזרחים טובים שחיים חיים שקטים בעיירה קטנה מלאה […]
"קילהול לאוהב האדמה המטונף! שלחו אותו מטה אל המעמקים! תכריחו אותו ללכת על הקרש עם בקבוק של רום והיו-הו-הו!"*** מזמרים ברקע שיכורים בעוד עובדת הטברנה משתיקה אותם בסינון "ששש" רועש […]
הוא הדליק סיגריה והביט בשתיקה באורות העיר הדוממים תחתיו. הם היו בהירים ומהפנטים, חותכים בבוהקם היפיפה את חכת הלילה. צליל המכוניות נשמע רחוק ועדיין קרוב מתמיד בעודן משסעות את הכביש […]
"מה זה?" אני שואל, דואג מעט מהתשובה."זה התיק הרפואי שלך," היא אומרת ומתיישבת מולי."מאיפה זה אצלך? את משוגעת!" אני אומר בידיעה שאילו היו מגלים שהתיק הרפואי שלי אצלה, היא הייתה […]
השם של בית הקברות הוא הדבר היחיד שמהווה אינדיקטור למיקום הגאוגרפי שלי. היגיון בריא אומר לי שווסטה אוסלו גראבלונד לא נמצא בברגן. כלל לא מפתיע אותי שהרחובות ריקים במערב אוסלו […]
שחור. כל כך שחור שאני לא בטוח אם עיניי פקוחות או עדיין עצומות. איפה אני? אני לא זוכר כלום. אני מפנה את ראשי ימינה ושמאלה, אך השחור שבעיניי לא משתנה. […]
מיק עצר מול שעריי בית הספר והביט בי. "יום טוב," הוא אמר."גם לך," השבתי ויצאתי מהרכב, מתקדמת לשער בצעדים מהירים. הייתי עייפה עוד מאתמול והסיוטים שהטרידו אותי כל הלילה לא […]
מיק עמד על מפתן הדלת ושלח את מבטו פנימה, סורק את הכנסייה העתיקה לאורכה ולרוחבה. אפו התעקם, ספק בחוסר שביעות רצון ספק בגועל. המראה של הכנסייה מבפנים לא היה מזמין […]
אבותינו הקדומים, היחידים שיכלו להורות לנו דרך, נמחקו מפני העולם כבר לפני חמש מאות שנה. אנחנו נותרנו לבדינו בעולם שנשלט על ידי יצורים נחותים מאיתנו שהצליחו בדרך לא ידועה להתגבר […]
בחיים לא חשבתי שזה יגמר ככה. תמיד ידעתי שלדניאל קשה להתמודד ופחדתי שמשהו יקרה, אבל לא זה. לא זה. כשהוא הלך, רציתי ללכת איתו. רק על זה חשבתי, אך ורק […]