הסיפורים של feelGoodInc

רעש המזוודה הנגררת אחריו נבלע בתוך שאון העיר הנמצאה בשעת שיא חייה. אנשים בעלי ארשת פנים עסוקה ומודאגת, רובם ממהרים להגיע לארוחת הערב בביתם או לחילופין, להספיק למשמרת ערב בעבודתם, […]

גופה, לח ומותש שלא במודע מחום הקיץ ומן השאון הסובב אותה, זע מן הצד האחד לשני בתנועות חלקות ועדינות בצורה חיננית ומפתה למראה. המבנה החשוך הואר מעת לעת באורות מסמאים […]

החיוך שלך, אמרת. החיוך שלך כה יפיפה. סגרתי את פי במבוכה משיני הארנב הלבנות אך המשכתי לחייך. גבי שפוף ומכווץ מן היד הגברית העוברת את כתף שמאל והצוואר, ומגיעה אל […]

אגודלו והאצבע המורה תפסו בעדינות בבסיס העליו והתחתון של סיגריה לבנה מגולגלת היטב, והוא חילץ אותה מבין שיניו ופלט, יחד עם העשן הלבן שהצטבר בפיו, אנחה עמוקה המסמלת שאין לו […]

הייתי רוצה שתתן לי להשתמש בגומיה. תסמן אותי לשבוע נוסף עם שטף דם רחב וכואב, יותר גדול מהפעם הקודמת. שתוריד אותי לרצפה ותעטר את צווארי בכמה ממילותיך בלבד. שתשפיל אותי, […]

כמו מלך על כס מלכות העולם, יושב ומסתכל על כולם, מלמעלה, בזמן שמטפס הוא אל שאיפותיו. אם רק היית רואה את הקרע, תופס ברגליך, אל העם לא היית יורד. מושא […]

אני מתנצלת שאני גורמת לך להרגיש ככה. אני מתנצלת שאני משגעת אותך, בשיחות או בראשך, סליחה, סליחה שאתה צריך לעבור את כל זה, זה לא הוגן. אני מצטערת שאתה לא […]

לאות מתמשכת, שריריי רפויים ממאמץ, עיניים נפוחות מתחננות לפסק זמן. פי נפתח לאמור והשתתק.

אינך זוכרת, אך אני בהחלט. מילותייך חמות ויפיפיות העבירו בי צמרמורת, עטפו גופי בנועם. הבטתי בשיחותינו ביראת כבוד ו- הערצה, הושטתי ידי לתפוס בלבך, אך אינו היה בחזך, אלא אצל […]

הצנצנת ריקה, האין זה מצער. הצנצנת ריקה, תודו על כך כולכם. אם הייתה מלאה, מתרוקנת היא במהרה ורוצחת נשמתכם.

השארת גופי רקוב בפינה, שיספת גרוני, גנבת חיי. רצחת, רצחת ללא רחמים. הנחת לי לחיות ללא גווייתי או נשמתי.

שפתי דואבת מסימני שיניי, או שמא אלו שינייך? לקהות חושים אין צורך בסם, מלבד ניחוח זיעתך, אסתפק באהבתך, ספק לי צמאוני איני רוצה בגמילה, אעדיף שתשאר, עד שנהפוך לאחד, ואז, […]

גווייתי, מתקשה להעלות בידה לנשום, על מיטה מעופשת, ואור השמש חודר דרך זכוכית זכה. זמני עבר, השאירו גופתי להשתלב בריקבון. ביציאתכם, אנא כבו את האור.

אם אשכחך, לא תהיה עוד מושא לאהבה. הכאב הנפלא, יעלם כלא- היה ואם רק הייתי יודעת, זוכרת, דמעותיי אינן, אינן היו פוסקות.

בתוך הכלוב ברכיי שרוטות, מסורגים חלודים. שהיתי זמן רב מדי בפנים, המפתח בידך אך הבחירה בידי.

מציאות הומת אדם. הס, עצרו, הקשיבו לאלם, הניחו לעלטה, הפסיקו את הסאון הבלתי נסבל, לפני ששפיותי תאבד.

מצאתי ניחומים בידך העצומה, לעומת גופי הקט. מחפשת אמתלה למילותיך ומגעך חדים ורכים כאחד, רק הרשה לי להרגיש.

רגלו החסונה דחפה את ראשי אל תוך המים מלוחים, לוחצים על ראשי הנואש ומתחנן להפסקה בכדי לקחת נשימה. (דמעות מתוקות השתלבו יחד עם המים, הגרון פלט אנקת ויתור אחרונה והשתתק.)

ידיים פרוסות לרווחה, כמו אסורות לשני צדי הקיר מעל תהום נשימות רגועות, עיניים עצומות, מתענגת על הרגע של החירות השולטת, הכובלת, על טיפת הנחת שמאפשרת לעצור את הכל.

לבי קפץ למראך, פעם בחזקה בחזי העולה ויורד. אך מיד פסק, נמחץ למשמע דבריך אשר הרטיבו את עיניי.

מצד לצד גופה היפיפה נע, וסביבה גברים רעבתנים, תאוות הבשר גלויה בעיניהם. אין חוק 'אסור לגעת'. גם אם יושיטו ידם, לעולם לא ישיגוה.

האף שקוע יחד עם המחשבות, מפנטזות, ועיניים מרצדות בגין הסקרנות, והקסם. מרחפת לעולם אחר. והמחוגים עוצרים, מחכים, בזמן שהשאון ממשיך להתקדם.

אצבעות הן איבר שימושי. הן יכולות לגעת, לחנוק, לחדור ולהרוס ולהשמיד. אצבעות הן כלי נשק. השתמש בו בחכמה.

אם רק אתגבר על הרעב אוכל להיות יפה יותר ובריאה.

הכניסה למיטה ריקה היא משהו רגיל, שיש לכולם וחסר לאחרים. אך החיים אינם הוגנים, לעולם לא תשיג את הקיים אצל כולם, אך גם הם בזה חפצים. כולנו זהים.

יתפוס בידה שתקפוץ לצד מבהלה, אך לא מספיק מהר, בכדי לברוח מהנשיקה.

נשאר בדד, אינו נגוע, מחכה לתשומת לב.

היא רק רוצה להיות מוצלחת כמוהו. אבל הוא, הלוואי והיה כמותה.

נשמי עמוק, הדקות יחכו לך. ילדה, נערה בחורה. זוהי רק אשלייה.

מוכת גורל עם ידיים קפוצות, מפחדת. מול העולם הלועג. התחזקי.