הסיפורים של אלה ~♪
"ועכשיו?" חזר בלק לשאול והיכה את פרצופי בחוסר רחמים. דם החל להגיר מפי.החוט השחור המעקצץ שרט את מפרקי כפות ידיי, כשהן היו קשורות היטב מאחורי גבי; מאחורי משענת הכיסא.הזעתי, פני […]
הילדה המכונפת, הקדמה. פעמים רבות שאלתי את עצמי, האם דמיון יכול להתגשם במציאות. גם כשהייתי קטן, חשבתי, שאם זה יהיה נכון- אוכל להפיח חיים באריה הסגול שלי: בעל כוחות העל […]
ביפן, לא כל כך רחוק מסנדאי, בבית נחמד עם קירות מבמבוק ונוף להררים מושלגים, גדל לו צמח נוי חינני ודקיק עם עלים ירוקים כמו של במבוק- עציץ קטן ונחמד, שחי […]
בתוך שובך יונים קטן ויפה, מוקף ים של שדות חיטה קצורים, וצמוד לשביל עפר למכוניות ולצאן- גרה ציפור שמנמנה ונחמדה. אך זאת לא הייתה יונה. הייתה זו צוצלת.צוצלת, ילדים, היא […]
מכירים את ההרגשה, שהלב שלכם לפעמים הוא כמו כרית פוך נעימה? כן.. זה קורה בדרך ככל אחרי שמקבלים מכתב אהבה, או אחרי התמזמזות ראשונה ונפלאה, שלא נהרסה, עם אהוב ליבך […]
באמצע שדה תירס עצום וגבוה, באמצע טקסס, על עמוד- עם חולצה משובצת, בלויה ומלאת קוצים וקש, עמד לו דחליל, עם ראש מדלי הפוך ועליו פרצוף. פרצוף שמח.כל חיו הוא עמד […]
בתוך חורבות היער שנשרף, בתוך שלוליות של פיח רטוב מגשם, שלכלך את הרגליים, בין סלעים מפוייחים, ומידי פעם גם לצד פגרים של חיות יער קטנות וחסרות מזל.זה היה כמעט כמו […]
(מומלץ בחום לשמוע בזמן הקריאה!! http://www.youtube.com/watch?v=awgAzxysyu0&feature=related ) האש התגברה סביבנו והמשיכה לכלות מעט מהעצים שסבבו אותנו. אך שנינו התעלמנו מהם בינתיים."מייק…" חזרתי ולחשתי."אני יודע שקוראים לי מייק!! חתיכת ספחת!" הוא […]
"איך הגעת לכאן?" הבטתי בו, פני מטפטפים טיפות של מבול, בהולות בזיעה.החתול ציחקק צחוק נושף, מלגלג, אך לא רשע.הוא קם על רגליו, עדיין באיזור היבש שמתחת לעץ ונעל בי מבט. […]
הגעתי למקום המפגש, בצידו השני של המחנה- רחוק מאוהל התיירים המשתכרים- המום יותר מכל הפעמים האחרות, שבהן הייתי מופתע בקרקס הזה.ועוד דבר; כשאמבר קסמה לי עוד בהיותי סייח קטנטן, עד […]
מייק נחר בעוז בעודו ישן על הגב; כל ארבעת רגליו באוויר. שובל ריר נזל מזווית שפתיו ושינתו הייתה כה עמוקה ונינוחה, עד שהוא לא התעורר מקולות פתיחת התאים של מכלאת […]
"רק לצאת מהתא.. רק לצאת מהתא." אלו היו המחשבות שהיו בראשי בזמן המופע; היציאה מהבמה, והכניסה חזרה לתאים.זה נשמע כל כך קל, אבל גם כל כך מסוכן. יותר מסוכן מקל, […]
לקחו את מורטימר מאיתנו בבוקר שלאחר הסופה, אחרי שמצאו את גופתו בקרון הזברות. אם נקבר.. לא ידענו; אבל כל הבוקר והבהרים הבטתי לשמיים, מנסה לשמוע קולות יריות אפשריים, ומנסה למצוא […]
בתום המופע, הוחזרו- כל חיה ותייר לאוהלים. החושך והרוח עם ערימות השלג הקשו מעט על המשימה; אבל לפחות לא עלי, אני כבר חיכיתי לשאר הזברות בתאים שלנו, נע ומקפץ במקומי […]
חורף לא קל עבר עלנו בדצמבר 1892. שלג כבד האביס על גגי הקרונות, וקור מחרישת אוזניים ומקפיאת עצמות השתוללה וחדרה דרך הסורגים. בדיוק היינו בדרכינו ל"סיאנה", להופעה נוספת, כשתקפה אותנו […]
קיץ, חורף, סתיו אביב- שש-עשרה עונות חלפו מאז היציאה שלי ושל אמבר מהתאים. בדיוק מלאו לי חמש שנים, וכעת הייתי כבר במלוא כבודי- זברה בוגר. הה.. אפילו בוגר מספיק כדי […]
אני לא יודע כמה זמן שכבנו שם, אני ואמבר, אבל כשהתעוררתי, שום דבר לא השתנה. אותו אבק, אותם קורי עכביש, אותם סורגים. זה בהחלט לא היה חלום.אמבר התכרבלה לצידי, ושינתה […]
ירדנו במדרגות אבן לתוך מרתף שהואר כמעה על ידי לפידים. הגענו לחדר שכל רצפתו הייתה אבק אפור, ובמרכזו עמדו במעגל סורגים- מהתקרה לרצפה.נזרקנו לתוך הכלוב העגול, ודלתו נסגרה מאחורינו בחריקה […]
כל הופעה הקרקס נמשכה כשעתיים וחצי. ההופעה שלנו נמשכה כעשר דקות- אבל היא נראתה יותר ארוכה מהנצח..מבעד לסורגי הכלוב ראיתי את הופעתם של הסוסים. תיירות עם מלבושים נפוחים בצבע וורוד […]
"ברוכים הבאים לפירנצה!!" נשמע קולו של אחד התיירים שמקצועו היה להטוטי כדורים. הוא רכב על סוס לצד הקרון שלנו והתלהב מאוד כאשר עמדנו להיכנס בשערי העיר.התעוררי בבת אחת מקולו החזק […]
עברו עשרה חודשים מאז הגעתי לקרקס. גבהתי מאוד, ורעמתי התארכה. רגליי התחזקו והתעבו ופרצופי כבר לא היה כשל ילדון קטן.כשמלאו לי חצי שנה- לצערנו, הנקבה היחידה מהזברות, שהייתה, לפי דבריהם […]
העברתי צעד ארוך יותר מעל כתם גללי חיות (שלא זיהיתי) שהייתה מסריחה ושטוחה מרוב צעדים וגלגלי קרונות שעברו עליה בעבר. האדמה הקשיחה אך הנוחה שצעדנו עליה השמיעה נקישות שאהבתי לשמוע […]
אני לא יודע כמה זמן הייתי בארגז ההוא, אבל כשהוא נפתח שוב, והוצאתי בכוח מתוכו על ידי המשופמים בעלי ריח הבזיליקום- נתגלה לפני מחנה של כרכרות צבעוניים, אוהלי בד גדולים, […]
צופר ערפל, נמוך ומטונף, של אוניה, העיר אותי בבת אחת.הבטתי סביבי וארגזים רבים, שקי יוטה מלאים, חביות וחבלים, ובעיקר- אור שמש, מלאו את הסביבה.כשהבטתי אחורנית, ראיתי כי מישהו הוציא לי […]
הייתי גור זברות קטנטן בן שלושה או ארבעה החודשים כשציידי הכישרונות הגיעו לאפריקה.חייתי בשמורת טבע עצומה והחיים היו נפלאים. טוב, אולי רק כשהטורפים לא היו באים לצוד, כמובן; אבל כמעט […]
"את לא תעזי" גיחכה גוני כשמיקה אמרה לה שהיא עומדת לעשות פירסינג באף."למה לא בעצם? אבא שלי אומר שאני כבר גדולה, ושאני בטח יודעת כבר לסמוך על ההחלטות שלי, ואמא […]
מן הפרק הקודם:"אתה מבטיח שתמיד תצחצח שיניים? לעולם?" שאל.טום ניסה לגיד כן. אך לא הצליח."ממ… חבל.." אמר האיש ותפס את מצחו של טום הצורח… "הו! טום! הנה אתה! אתה עוד […]
מן הפרק הקודם:תתעורר טום.. תתעורר. אתה פשוט חייב לראות את זה..טום פקח עיניים, למרות שלא זיהה את הקול הזר שדיבר אליו. הוא ראה את התקרה, אבל במקום המנורה עם האהיל […]
"טום, תכבה את הטלוויזיה!" הפצירה אמא "כבר אחרי אחת-עשרה בלילה! אתה מזמן אמור כבר לישון, ואחותך כבר ישנה! אתה תעיר אותה!""טוב.." מלמל טום, עדיין בוהה במסך.לקח לו כמעט חצי דקה […]
הרבה אחרי שקיעת השמש, היו הזאבים מתכנסים לקבוצות ומייללים את נשמתם לשאר חבריהם.ולפעמים לא היו אלו חברים כלל.הדבר הראשון שאני זוכרת מהילדות, הוא התכרבלות בתוך שמיכה עבה ומשובצת, שוקעת בתוך […]