הסיפורים של Elya Minor Achord
"בעודה הולכת ברחוב, היא שומעת מכול חלון, מכול בית ברחוב ההוא משהו.ילד שחור שיער מתופף על השולחן בצ'ופ סטיקס, לפי קצב שיר ברדיו, בעודו עושה, מנסה לעשות שיעורי בית. כול […]
לא זה לא קרה. חשבתי לעצמי בעודי בוהה בקירות הלבנים והחלקים כול כך, כאילו הם סכין מושחז שבא להרוג.לא מראה, לא חלון, ולא דלת. ארבעה קירות ומיטה. לבנים וחלקים. התיישבתי […]
הלב שלי נשבר.ולי לא נשאר דבר.הוא הלך, חופן בידיו.את ליבי, השוטט מדם. הלב שלי נשבר,נלקח ע"י מפלצת.שרק לוקחת. והורסת. הלב שלי נשבר. ולי נשאר רק לבכות.להתנדנד על הנדנדה.שנידונה לכיליון. הלב […]
דחסו את חמישתינו לשלושה חדרים. לא בדיוק דחסו אבל. אני ואמט בחדר אחד, אמילי וקוני בחדר השני, וקרינה הייתה בחדר לבד. קרינה הייתה אמורה להיות עם קולין. היא חברה שלו. […]
ההבנה שאיבדתי אותו גרמה לי להפוך לחור שחור. למרות שעברנו את כול המסע בהצלחה, יתרה אפילו. הוא נאבד. נאבד לפני שבוע. ורק עכשיו זה חלחל. כול הזמן הזה הייתי שוקע […]
מצאתי את עצמי במיטתי שלי, בבית שלי. השקט, הבית הגדול שחוץ ממני אף אחד לא גר בו. שרק אני ואקסי, והוא גם לפעמים היינו גרים. אני את רוב הזמן הייתי […]
כשאני נכנסת למקום חדש הכול צועק לי לצאת החיוצה, לברוח מיד. כשאני הגעתי לפה זה לא קרה. הרגשתי משהו חמים בסיפורים, למרות שאחד הסיפורים הראשונים שפגשתי היו על מוות מוחי […]
בעודי יושבת בתוך ביתי, בית עץ שכמעט ולא עומד בחוזקה של הרוח הקרה של החורף, השלג כיסה את החלונות וכמעט שום אור לא נכנס אל החדר האפלולי ממילא. חוץ משטיח […]
ישבנו בבית שלי, הוא שמחק בטלפון שלו, צוהל כול פעם שהוא מצליח לנצח. מלמל מילות סליחה על התנהגותו המטופשת. אבל לא כול כך היה לי אכפת. אני אהבתי אותו. אולי […]
תשמעו את השיר תוך כדאי: http://www.youtube.com/watch?feature=endscreen&NR=1&v=EYmkVSuqRKI~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~אני הסולו.אני עומד מול כולם, בפרונט.כול חברי לשירה, לקול, לשיר העצוב והסוחף. עומדים מאחורי, שקועים בשירה, אבל מבטיהם אל גבי אמרו שהם מעודדים אותי. ושאני […]
"נו, מה אתה רואה?!" שאל בעצבנות גוברת וגוברת בעל המסיכה, זקן קטן ישב מולו, מכווץ, מפוחד, אך בוחן את קלפיו ללא הרף, מנסה למצוא תשובה לשאלתו של אדונו. "נו! מי […]
"את לא יכולה ככה, את לא קולטת?!" הוא צעק עליי, ואני, עומדת בקצה המסדרון האפל של בית הספר אוקפילד המפורסם.דמעות. דמעות. הפעם הראשונה שראיתי דמעות אמיתיות, דמעות תסכול וכעס, ותו […]
אלרונד הסתכל בפתק בפה פעור. השמש קדחה על ראשיהם, שלושתם ישבו תחת עץ אלון עבות, באמצע שדה חיטה בשלה רחב ידיים.ברימור קטף גבעול אחד דק ותמיר של חיטה, הסתכל על […]
ראיתי את הגברת נאנחת כששרתי את הסולו. זה היה מאוד מצחיק כי, אחרי הכול המנהל לבש ארשת פנים זעומה כול כך! שהחולגין מקום ראשון אצלו, זה שחייבים להרביץ לו כול […]
לאחר כמה ימים, מת'יו הגיע, זוהר משמחה, באותו הרגע נחרתי נחרת בוז וסגרתי את מחברת צרפתית בכעס. זרקתי אתה לתיק ודפקתי על הסליחה "באוף!" קולני. אני מודה שזה אל היה […]
ישבתי בחדר שלי, אוחז בתמונה היחידה שיש לי, אני ואימי, יחד, אני מחייך, אני עוד קטן, בן שש, כמו פפינו, גיחכתי. מיטת הברזלים חרקה מעט תחת כובד משקלי, התיישבתי ישיבה […]
" לא לא לא! חבר'ס, מה זה! לא אכלתם ארוחת בוקר!" אמר באכזבה מת'יו. המורה שלנו. המחנך שלנו. המורה שפגע בי כול כך הרבה, עשה כול כך הרבה בשביל עצמו. […]
שמעתי אותם. מקהלת ילדים בגיל שלי, שלנו. שרים את זה. בקלות, ובקולות מלאכים. שמתי את זה שוב ושוב ושוב העונג מלשמוע אותם לא נגמר. הרצון לשמוע , לגמוע עוד ועוד, […]
עליתי למעלה במדרגות, עדיין חושב בזכרון שצץ פתאום, הייתי בהלם. פשוט כמשמעו. הלם פיזי. כול נשימה, פעימת לב, ותנועה כול שהיא, אפילו עלייה במדרגות הייתה בשבילי כאב וסבל. לא יכולתי […]
כשנכנסתי הביתה, אימא הכינה תה צמחים ירוק, הריח המתוק התעופף בכול הבית. הכול נראה משום מה לבן יותר, חיוור יותר, מפחיד יותר. בתוך הבית הלבן והמואר שלי הייתה אפלה עצומה […]
למה אתה לא אומר סליחה?! למה?! אתה לא מבין מה גרמת לי?! אולי אתה לא צריך להתקשר יותר, אני יודעת שאני לא בסדר. סליחה. שאתה. מה אני עשיתי?! סך הכול […]
yes, i knew thet it not right at all and that is jast anather stupid staff.נכון שחשבתם שזה באנגלית, אז לא. טעות.חשבתי לרגע על האפשרות הפרישה. לא מהאתר. טוב… אכן […]
"שילכו לעזאזל" מלמלתי, מנקה את חולצתי הצהובה, מלכלוך לא קיים."מה אמרת?!" הופתעה קרן, טוב, ההפתעה הייתה מבויימת, ולא רציתי להגיד מילה אחרת שהתאימה בול למצב. "תגידי" היא נעמדה באמצע הרחוב, […]
לפני זה, זה משום מה לא פתח אז אני עשיתי קובץ חדש של זה. המכונית חרקה על האספלט המושלג, וחנתה, כהרגלה בין שניי עצים, שניי עצים זקנים ולעת עתה מכוסים […]
המכונית חרקה על האספלט המושלג, חונה בין שניי עצים זקנים. לובה נכנסה לבניין הישן והמתפורר, בירכה לשלום את המזכירה שרק הנהנה והמשיכה לדבר לאוזנייה. אומרת בכעס שוודקה זה לא בסדר, […]
לובה ישבה במשרד שלה, נועצת מבטים באלכס, שניהם שברו את הראש. כול אחד בשלו.לאחר שתיקה ארוכה, תיקתוקי עטים, וניסיונות לכתיבת דו"ח, או משהו אחר, לובה שברה את השתיקה והביטה באלכס, […]
היא צנחה מתה בזרועותיו החזקות את ללא שרירים נראים לעין של אדמונד. תחילה הוא היה בהלם. לחלוטין. שרי צנחה בזרועותיו מתה. לא נושמת. מתה. ליבה לא דפק. השלג היה קר […]
כשנכנסנו, אחרי שעברנו במסדרונות הארוכים, מחפשות ותועות באחוזת האוורת' את אולם הנשפים המחורבן הזה. דיאנה רטנה כול הדרך על כך שהכול פה קיטשי וחסר סגנון. לפעמים גיחכתי, לפעמים לא הגבתי […]
ברגע שאימא שלי יצאה מהחדר שלי, התחלתי לבכות. לא יודעת למה. סך הכול אני לא יכולה ללכת לחוג בגלל בעיות של כסף, שאימא הביאה מהעזאזל. נכון שזה לא נכנס ללו"ז […]