הסיפורים של Elya Minor Achord
"לילה טוב" צעקתי לעבר הילדים הקטנים, שהתקבצוף מחובקים בשקי שינה ספורים, עטופים בעלים ובשמיכות שמצאנו, סוודרים וחולצות, העיקר שלא יהיה להם קר. "לילה טוב!" הילדים צעקו לעברי, כבר כמה נחירוות […]
"אבא, איפה הצבע הירוק?" שאלה הילדה הקטנה, עייניה היו כמעט מלאות דמעות, פניה התעוותו מעט ופי התעקל כלפיי מטה. "אני לא יודע מותק" נאנח אביה "הוא בטח איפה שהוא פה…" […]
הסתכלתי על העצים הרמים, האור השתקף בעליהם ויצר מין מצלל ירקרק. הפרחים התנודדו בעדינות עם הרוח, כרוקדים תחת מנגינת שירי הציפורים המזמרות, זה היה כמעט מושלם. האור החמים, הרוח הקלילה, […]
"זו רק אהבה" הוא אמר לי, מחייך זוג של חצי חיוך. חושף שן לבנבנה ובהירה. "זה יעבור מתישהו" הוא הסיט את מבטו מפני. הרגשתי את עייני מעקצצות. זה היה בפירוש […]
קמתי בעדינות בהשטיח הפרוותי. התיישבתי ליד אחותי המעולפת, נשימותיה קצרות וחמות, פיה מזוות בחיוך, ושיערה היפה נח בעדינות רבה על הד'אקט ה"קול" שלה. בשבילה אני אחיה, מייקל מירנדס, בן 23, […]
למרות שראשה היה מבולגן, מלא בכאוס וללא סדר, אפשר היה לראות את מה שקרה בשעות האחרונות, מהפגישה למבחן בביולגיה, עד למקרה הספציפי שרציתי. חיברתי כבל לא גשמי בין מוחי אל […]
"תמיד ידעתי שהאהבה שלי חסרת תועלת, הרגש המעצבן הזה הוא רק זמזום בלתי פוסק בראש, רק משהו שלא יגמר מעולם. הוא לעולם לא יואהב אותי, השלמתי עם זה לפני שלוש […]
"אני כמעט שכחתי את השם שלי מרוב פחד!" גמגמה הנערה שישבה מולי, שערה הערמוני היה מלא בקשרים ופניה היו מלא שריטות קטנות, עייניה הגדולות והכחולות היו פתוחום לרווחה, ענקיות, בולעות […]
התעוררתי במיטה רכה, נעימה ולבנה. לבן. צבע מפחיד. טהור מידי. יפה מידי. כול הרגשות נכנסים בו. בורוד למשל? הכול שמח. בשחור? אולי עצוב, וכועס. ואדם? זעף קטן, ותחושת קמה. אבל […]
"קאט!" צעק הבמאי בתסכול, מעיף את ידיו לכול עבר. " כבו ת'מצלמות" הוא פקד.התייישבתי באנחה על הרצפה. זו הייתה סצנה רומנטית כביכול. אבל חיבוק, חיבוק לא יכולתי לתת לו!"אני אפילו […]
פעם הסתכלתי לך בעיינים, אותה אמרת לי כן, אבל משהו במבט שלך היה אפל, לא נכון.קר, עמום. לא רגיל."הכול בסדר?" שאלתי סדאגה, זה לא היית אתה כשאמרת כן זה היה […]
אחרי שביתה ארוכה, שבה לא מי יודע מה כתבתי פה, אני מפרסמת את הפרק ה-16 מסיפור שאני כותבת, אנה תגיבו. הגענו לבוסטון, השענתי את הראש על החלון, והרגשי איך העור […]
כשחזרתי הביתה מהפגישה ההיא, הדבר הראשון שעשיתי היה להתיישב מול המחשב, אותה כמי לראות אם זה אמיתי לא נתנה לי מנוח כול הפגישה, יילנו ברחבי השכונה, צחקנו על הבנאים, שהמכנסיים […]
"אני לא יודעת מה יש לי" אמרתי ליהודית, שהתפקעה מצחוק מול המחשב הקטן, שיערה הג'ינג'י והקצר מאוד מתנער."אני מאוהבת במקהלות!" צנחתי ביאוש על המיטה הסגולה שלי. "את מעוררת רחמים" צחקה […]
פרק שמינימאז ומתמיד אני חשבתי שטיילר היה פזיז, וזה שהוא שלח אותי לשאול את ג'ייק את החרא הזה, לא אומר שאני הסכמתי. שיתפתי פעולה מתוך שיעמום, ולא רצון.וגם… רק רציתי […]
פרק שביעי לא הייתה לי כזו בעיה לשיר את הסולו שלי, זה כאילו עבר וזהו. שרתי, ללא שם דברים מיוחדים, כאילו לצאת ידי חובה. וגם שמחתי שגם אחי נבחר להיות […]
פרק שישי:"היי צוציקים" אמרה הילדה המפחידה ההיא, פנייה מבוגרים, אך היא נמוכה למדי. ובעייניה היה זיק כזה של אי אנושיות. אני לא יכול להסביר.היא התיישבה בפינה ליד המזגנים, וקים נעצה […]
פרק חמישיכשחזרנו מהחזרה, אימא שלנו רק חייכה. אל דיברה, לא כלום. כול היום היא רק חייכה. הרגשתי כאילו עד החזרה הבאה, חיי אינם חיים. כאילו המקהלה זה הדבר היחיד שיש […]
פרק רביעי:נו! אמרתי לכם! אמרתי לכם שזה יהיה לטובה! שמעתי את שירו של אחי דרך דלתות הזכוכית, שהייתה הרגשה שהם רועדים מעט. חייכתי. לאחי היה ביטחון, אבל השירה שלו לא […]
פרק רביעי:נקודת מבט של תום:"שקט!" צעק אלכס, תוך כדי תקימה. נרטעתיף זזתי אחורה.הרי לא עשיתי דבר, שתקתי כדג, שקועה במחשבותיי. הדמעות טיפסו מהגוש בגרון עד העיינים שלי. למה הוא צועק […]
עד היום למחרת סירבתי לדבר אם אחי. כאילו, באמת?! הוא רשם אותי ל-מ-ק-ה-ל-ה-! למה יש לו רעיונות כאלו גרועים! למשל בקיץ האחרון? הוא רשם אותנו למה שקרוי: "מחנה מחשבים", כול […]
לא יכולתי להאמים שאח שלי כזה דפוק! לא רק שהוא הרטיב את כול הבית, ופיזר את התווים שלי, נו מילא.אבל, אבל, אבל לשכוח את אנה?1 ה-מנצחת אנה?! מה יש לו!"מי […]
אוץ', הדבר היחיד שהרגשתי היה אווץ'." ליאור, תגיד לי, למה אתה כזה חרא?!" קמתי באיטיות מהרציפה, מקלף את עצמי ממנה, איבר אחר איבר. "אמרת בלי חוקים אחי!" התגונן ליאור. קמתי, […]
פרק שלישי:נקודת מבט של אלכס:ברגע שהשתיקה הזו התחילה, משהו התחיל להתפשט בתוך גופי. מין חמימות עדינה כזו, אך מצמררת, מפחידה. כאילו כרגע גיליתי משהו. שעדיין נסתר מעייני.באמת לא הבנתי למה. […]
פרק שני:נקודת המבט של תום:כשירדנו מהאוטובוס הישן והחורק, הרגשתי סוג של הקלה, למרות שידעתי שאת כול הלילה הזה אני לא אצליח להירדם. לא משנה אם אקח את גלולות השינה שאימא […]
נקודת מבט של אלכס:כולם חושבים שאני בחור חסר רגשות, וגם ללא שכל.ללא שום כוונה להיותך בנאדם רגיל. מתייחסים אליי כמו אל בנאדם, אבל מבפנים אני מרגיש שהם בעצם שומרים טינה […]
מיוזעת, ישבתי במסעדת מקדונל'ס בקניון עזריאלי, לוגמת קולה עם מלא קרח. מרגישה את כובד שיערי הבלונדיני על גבי, וממש, אבל ממש רציתי להוריד את גוזיית הספורט השחורה שלי."כמה קיבלנו היום?" […]
"את לא נופלת לי!" צרחו חן הבן, גאיה ודנה.השקיעה של מערב אמריקה הייתה אחד הדברים הכי יפים, הרי גדולים ואדומים מוארים באור הרך של השמש היורדת, פה ושם קקטוסים. וחבורת […]
"אימא, הכנת כנפיים?" צרחתי מחדרי, בעודי מרגישה זרזיף של ריח של כנפיים בברביקיו, ליקקתי את שפתיי, מרגישה את הטעם העדין על לשוני."כן מתוקה, עכשיו תמשיכי עם השיעורים בהיסטוריה!" צעקה לי […]
"חכי, טוני, לכי רגע!" הילדה הקטנה, שרק עכשיו התחילה את כיתה אלף, התרוצצה בחרבי חדר בית הספר, ואני ניסיתי לתפוס אותה. הידיעה שאני בכושר גרוע חלחלה אל תוך מוחי. נחרתי. […]