הסיפורים של eleanor :D
עומר היקר שלי, תקוותי היחידה להתעורר בבוקר, נפשי, לבי, עצם קיומי..הדבר היחידי ששפוי איכשהו בחיי, קרן האור והחושך שלי, חיוכי ודמעותיי.. הלכת לי, עזבת אותי בדיוק היום, לפני שנה אחת […]
פעם מישהו אמר לי שהחיים הם כמו רכבת הרים, פעם נצן למצוא עצמנו למעלה ופעם למטה.. ברגעים הקשים ביותר, כשבית החסה צורב כאש, כשהגרון חנוק מים הדמעות, כשהדם מתפרע בעורקים […]
היא התבוננה בפניו, נשקה לשפתיו בחהט ובשקיקה רבה, כמיהה לו, זקוקה לו, שלמה ומשתקפת לצדו, צורת גופה ככפפה ליד תאמה לשלו, ליבה ההולם בחוזקה גרם לבית החזה שלה לכאוב ולבעור […]
איני מצליחה לאחוז בכוס המים הצוננים בלי לשמוט אותה מידי ולנפצה לאלפי רסיסים שמשתקפים בי וצורבים את נשמתי, הרעד חוזר ותוקף אותי, מצליף ומכה בחוזקה, ללא כל התראה ואזהרה, הצמרמורת […]
התהלכתי על גבי המדרכה המלוכלכת בגועל מחליא, פנסי הרחוב האירו כל מספר דקות, מתאמצים להעניק מעט אור לחשכה האפלה.. איש אינו התהלך ברחובות, היה כה קר, רוח סוערת נשבה על […]
התיישבתי על גבי הכורסה הישנה בצבע החום דהוי, תקתקתי בציפוניי הנקיות על גבי השולחן העשוי מעץ מלא, נשמתי עמוק אל תוך קרביי וחשתי כיצד ראשי קודח בחוזקה.. המתח העז תקף […]
תינוקת יפהפייה מתבוננת בי, בעלת זוג עיניים תכולות ומהפנטות כקרח, שיערה הזהוב קורן כשמש ושפתיה אדמדמות כוורד, היא מחייכת אליי חצי חיוך בעל שורת שיניים לבנות ואני יודעת שאני מקנאת […]
שירה אריסון היא סטודנטית יפהפייה ומצליחה לספרות באוניברסיטה אשר חולקת חדר עם חברתה הטובה ביותר, דניאל שאנל.שירה היא נערה הסובלת מבעית נפש קשה ודיכאונית במיוחד, צלקת שחרוטה על גבי טווי […]
ישבתי מתחת לעץ בעל הגזע החזק והעבה, ענפיו הארוכים והירקרקים הצליחו במעט להרחיק את השמש הקורנת שצרבה בעיניי, לכדתי את שפתי התחתונה בין שיניי והתחושה הזו.. שאני חבוקה בין זרועותיו, […]
התהלכתי במסדרונות בית החולים המחליאים, עוברת ומתבוננת מבט חטוף מעבר לזגוגית העגלגלה של חדרי החולים, מלקקת את שפתי התחתונה בעת שהתבוננתי במתקן המים הנגיש והקרוב, השפלתי את ראשי, יורדת במדרגות, […]
קשרתי את אצבעות ידיי האחת בשנייה, עוצמת את עיניי בחוזקה.. חשתי כיצד ראשי מסתחרר וכואב כמטען חשמלי טעון כקרח עז ומקפיא, דמי להט בעורקיי והתפרע בהם כתחושת קריעה שתקרע אותי […]
חשתי כיצד אני נקרעת בנפשי המעונה והמצולקת, השבורה שהתנפצה לאלפי רסיסים ללא כל דרך חזרה, קרועה בדילמה ארורה הזו שבין הלב להיגיון.. לבי, רץ לזרועותיו, חבק אותו, נשק לו, אמץ […]
התעוררתי לצליל השעון המעורר, השעה הייתה שש לפנות בוקר, מצמצתי בעיניי ושפשפתי את עיניי על מנת לפוגג את קורי השינה, סרקתי את שערי בצורה מגושמת, פיהוק נפלט מבעד לשפתיי וידעתי […]
גבי התקשח וכפות ידיי התכווצו לאגרופים הדוקים ולחים מהלחץ האדיר, עיניי היו ממוקדות בדמותו של ד"ר שלום, ממוקדות בקיפאון ותימהון מוחלט, דמי נזל מפניי וראשי הסתחרר, חשתי כיצד קצב נשימותיי […]
נשמתי עמוק אל תוך קרביי, כפות ידיי הזיעו מהלחץ האדיר ודמי נזל מפניי, ראשי הסתחרר וכאב בחוזקה כמטען חשמלי טעון וחשתי כיצד אין לי מספיק כוח, האוויר נגזל ממני ואיני […]
פתחתי את דלתות הארון הגדול אשר עשוי מעץ מלא, בהיר וחזק במיוחד לרווחה, נשפתי על גבי קצוות שיער מרדנית שנפלה על גבי עיניי כשרק חשבתי לעצמי איזו עבודה קשה ומפרכת […]
התיישבתי לצד עומר, מתעלמת מצחקוקי הילדים הקטנטנים בעת שרקדו לצלילי מוזיקת הרקע הרועשת שהלמה בחוזקה באוזניי כתחושת צווחה מחרידה ומורטת עצבים, ידיי התאגרפו לאגרופים נוקשים, הייתי קצרת נשימה ומיקדתי את […]
הוא הציע לי טרפ, היה לו חיוך מבטיח ונאמן, עיניו החומות, הכה עמוקות וכנות ברקו והדבר היחידי שיכולתי לחשוב עליו היה עד כמה אני אוהבת אותו ועד כמה הוא חשוב […]
ישבתי ישר בגף זקוף בסלון הבית שלי, על גבי הכורסה הלבנבנה והזכה.. קשרתי את אצבעות ידיי האחת בשנייה וחשתי עד כמה הן לחות ומזיעות מרוב הלחץ האדיר, נשימותיי היו כבדות […]
חשתי כיצד ידי נצרבת, השתנקתי ועצמתי את עיניי מתמכרת בהשלמה מלאה לכאב, אך גם פחדתי להביט לו בעיניים. ראשי קדח בחוזקה כמטען חשמלי טעון, בטני התהפכה וגרמה לי את הרצון […]
מצמצתי בעיניי בכאב ובחולשה, ראשי קדח בחוזקה כמטען חשמלי טעון בגעש ובאלפי תחושות כה מצמרמורת וצורבות, חשתי כיצד אני כה חלשה.. כה חסרת כוחות, כאילו והכול נלקח ונגזל ממני והתפורר, […]
חשתי כיצד הטלפון לפתע כה כבד, ידי רועדת ואין לי עוד כל טיפת כוח על מנת להחזיקו.. הוא פשט צנח מידי וכך גם אני.. כחסרת אונים, כילדה מסכנה ואבודה שרק […]
חשתי כיצד קרביי בוערים וכל סערותיי סומרות, שריריי נקרעו בפעם אחת מורטת כל קצה עצבים ואלפי חבטות פסיכולוגיות הוטחו בחוזקה וצרבו בחזי, חשתי כיצד ראשי קודח בחוזקה וצמרמורת קרה מכה […]
באותן הדקות שנדמו כנצח.. כשהוא נשק לי, לא יכולתי לחשוב על כלום, לא יכולתי לשמוע מהמומה, לא יכולתי לחוש דבר מלבד את פעימות לבי ההולמות בחוזקה ובפראות חסרת כל שליטה […]
מוטחת ומרוסקת על גבי קרקעת הבטון המליאה המטונפת, היה שקט מחריד ומותח, מורט כל קצה עצבים, כל אחת בתא שלו.. כל אחד מסתגר וחושב על כאבו, ריח של סיגריות ושל […]
התבוננתי בהוריי בחצי עין, בקושי הצלחתי לשמוע את צעקותיהם והאשמות אחד כלפי השנייה, אך זה כה צרב ומרט את עורי, קרע את מיתרי נשמתי וגרם ללבי להתכווץ בכאב לופת עורקים, […]
נעצתי עיניים בנקודה לא ברורה בחלל כיתת הלימוד המוכרת לי, לפעמים הקשבתי למורה ואז נקטפתי מהמציאות והייתי מרוכזת.. לא יודעת, בכלום. ראשי קדח כמטען חשמל גועש, חזי נצרב וחשתי כיצד […]
הגיעה השעה, הוא אמור כבר להגיע, התבוננתי בהשתקפותי שבמראה, מתבוננת בנערה החיוורת והמפוחדת שבראי, היא התבוננה בי בחזרה, נשמתי עמוק.. עוצמת את עיניי ורק רציתי לנטוש את הראי, חשתי מיואשת.לא […]
עברו יומיים מאז שראיתי את עומר באותו יום בפארק, וזה מדהים אותי אור העובדה שאני חשה כה בודדה ועצובה.. יותר מאי פעם כאילו והייתי זקוקה כל חיי.. להתבונן, ללגום ולשאוף […]
-מנקודת מבטה של רוז- התיישבתי בחדרי, התרסקתי על גבי מיטתי הרחבה למדי, אמצתי את הכרית לחיקי והתמכרתי בבכי תמרורים שותף לכאב ולאובדן, ידיי רעדו וחשתי את שרירי בטני הנקשרים בחוזקה […]