הסיפורים של האביר שבלב
הכרתי את ליטל לפני 4 שנים. הכרנו ב"תנועה". בהתחלה היחסים בינינו היו מוזרים. בקושי דיברנו, אחד לשני שלום לא אמרנו. אך משהו בתוכי אמר לי בפגישה הראשונה, שהיא אחת מיוחדת […]
פורים היום. זה יום שמותר לחבוש בו מסכות. זה יום שמותר לך להחליט מי אתה רוצה להיות, גם אם התכונות שלך משתנות. פורים היום. זה יום שמותר לך לשמוח ללא […]
את פוגעת בי כל פעם מחדש. את לא חושבת קדימה, פוגעת בלי חשש. את בטוחה שתמיד אהיה לצידך. אך בשלב מסוים כבר לא אהיה בשבילך. את נמצאת בתקופה לא פשוטה, […]
כל כך הרבה זמן ודבר לא השתנה, רגשות של אובדן ותחושה של אשמה. כאב לב שלא נגמר וחלל גדול שרק גדל, מזכירים לי את מה שרציתי שיהיה ואת מה שקרה. […]
בעוד כשבוע יפשוט אורן את המדים באופן סופי. יגיע לבסיס השחרורים במרכז הארץ ויתחיל את חייו האזרחיים. "אני רוצה שניפגש מחר" שלחה ליאור הודעה. "אני אעביר לך מתנות שתמסור למפקדים […]
כששמים את האגו בצד הרוחות נרגעות, אפשר פשוט לדבר, מי צריך יותר?! כששמים את האגו בצד השמיים נפתחים, צבעם הכחול אותנו שוטף, אף אחד מהצדדים לא נחבל ולא חוטף. כששמים […]
האם הגיע הרגע? המחשבות עלייך כבר פסקו, כמו אנשים מפני הגשם הם ברחו. אולי עצבים אולי כעס, או אולי הרגל שנמאס. אפשר אולי לזקוף זאת לאגו שהרס. ידעתי שבשלב מסוים […]
ראיתי אותך, את החבר הקרוב שלי, ידעתי שתמיד תהיה שם לצידי. היית שם ברע ובטוב, לא חשבתי שאותך אוכל לאהוב. אם תיקח אותי רגע אחד עבר, הכל שם נראה מטושטש […]
יושב בחדר לבד, חושב לי כמעט. רוצה להרגיש חזק ומיוחד. אך לא מצליח, נדחף לצד. מתי תגיע האחת?
קרוע בין שתי אהבות, כמו גר בשני עולמות. בעולם אחד אוקיינוסים עם גלים גבוהים. בעולם שני אגמים חסרי כל רעש, שקטים. בעולם אחד מדבר עם חיות פרא. בעולם שני ציפורים […]
"אסולין. באמת הגעת בסוף. שיחררו אותך" צעק לעברו אלון. "כן, אני כבר הרבה אחרי הטירונות. חכה חכה מה אני הולך להעביר לחניכים החדשים. סדרת חינוך כמו בצבא" השיב לו אסולין […]
השנה החדשה החלה. תמיר ושובל יושבים בכיתה המיוחדת, שמיועדת לפעילויות של התנועה. מיד בתום יום הלימודים אמורים להגיע חניכים חדשים. הכיתה הייתה כמו כיתה רגילה עם מזגן משנות ה-20. אבל […]
"זהו סיימנו את השנה האחרונה שלנו פה בתנועה" אמר אלון. "ניב ואני, כמוך, ממשיך לימודים גבוהים, אולי כדאי שאני אשאר עוד שנה?" שאל אותו דקל. "אני אמנם מתגייס, אבל אין […]
שש בבוקר. חדר עם חימום. בקושי מצליח להוריד מעליי את השמיכה. שם שלוש שכבות של גרביים. על זה את הנעליים הצבאיות הכבדות. מכנס מחומם, מכנס צבאי. מקווה שלא אקפא. שם […]
אני רוצה לבקש סליחה מהאדם החשוב לי ביותר, הקרוב אליי ביותר, זה שלא מקבל מספיק ממני – סליחה מעצמי. סליחה שאני פוגע בך כל פעם מחדש. סליחה שאני נותן לך […]
היה לך קשה, בכית המון, אולי כי הכל חדש לך כאן ואולי סתם ככה. סמכת על האנשים שנמצאים כאן, הסברתי לך שלא כולם נולדו טובים, יש בעולם גם אנשים רעים. […]
הכרנו חודשיים, אבל דיברנו רק שבוע אחד. אמרת לי שאת רוצה לבוא לישון אצלי. הסכמתי מיד, בלי לחשוב פעמיים. אמרתי לך שאני אאסוף אותך מהתחנה המרכזית מיד בסיום המשחק, ומשם […]
ישנן הרבה דרכים לשכוח. אך אל תמהר לשמוח, לא תמיד תצליח לברוח. דרכים רבות ניסיתי, לא חששתי מהרס, אך לדאבוני, בידי העלתי חרס. זרקתי את הכל לנהר, לא נשאר דבר. […]
זהו סיפור אישי עליי. הייתי כ-4 חודשים לפני סוף שירותי הצבאי. בבסיס שלי שימשתי בסמל מחלקה. התפקיד שלי היה לעזור לחיילים ולהיות יד ימינו של קצין המחלקה. סוף סוף מתחלף […]
ישבנו ביחד על ספסל רעוע, לא ידעתי שמלגעת בך אני מנוע. תמיד הדגשת וחזרת רק ידיד הוא, האם זה ישתנה? רק הימים יגידו. בחורה מיוחדת, בחורה מעט אחרת. אחת שיודעת […]
חבר טוב, חבר לשעת צרה. היכן אפשר למצוא אחד, שיהיה שם תמיד בשבילך? חבר קרוב, חבר נאמן. כזה שמספרים לו הכל ובוטחים בו, חבר מהימן. לעתים החבר הטוב יכול לבוא […]
הלכתי לרופא ושאלתי אותו אם יש לו תרופה למחלה הקשה שלי. "למחלה כמו שלך דרוש מסע רציני." תעקוב אחר המפה, כך תמצא פתרון למבוקשך. עקבתי אחרי הסימנים והדרכים, עברתי יבשות, […]
"ליאור, אני לא אגיע הבוקר איתך, תצטרכי לנסוע לבד הבוקר" שלח אורן הודעה. "למה? " שאלה ליאור. "לא יודע, המפקדת לא אומרת לי, נתראה בהמשך. " אורן הגיע במהירות לבסיס, […]
בעוד שבוע יחול חג הפסח. אורן משתחרר עוד כמעט חודשיים. דורון ושרון, עוזבים בקרוב לקורס קצינים. על ליאור יש שמועות שתעזוב בקרוב את הבסיס גם היא. החבורה על סף פירוק. […]