הסיפורים של עינת אשכנזי
שום חיבוק לא יכול להגן עליי מהמחשבות של עצמי. לא החיבוק של שחר בבוקר אחרי שבוע שלא התראינו ולא החיבוק של אודי כשהוא שמח שאני כזו גבוהה לא החיבוק האקראי […]
אם אגיד שאנחנו זה מעיין- משמע אנחנו מקור מים חיים. הרבה דברים אפשר לומר על כך. ראשית, הטבעיות שבדבר כסדרי עולם וסדרי טבע. זה נועד להתקיים. במעיין זרמי מים שיוצרים […]
כי רק בלילה אני מגיעה באמת עמוק פימה, לנשמה. כ רק בלילה אני שמה לב ל שקט שסביב, הדממה. כי רק בלילה אין גירויים שום דבר לא מפריע, שממה. כי […]
כשיש לך חברה קרובה ואתן נמצאות ביחד, כאילו העולם נמחק. רק שתיכן. אפילו כשאתן לא ביחד, את חושבת עליה כי כל דבר קטן מזכיר לך אותה, כי על כל דבר […]
האבק עוטף הרוח נושף הגשם נוטף השקט רודף בבית כולא העולם קורא החורף מרמה ואותי ממלא.
כשאומרים מימי בראשית, מתכוונים למזמן, ממש מזמן, אפילו. אז אם אגיד שרצח קיים מימי בראשית תשערו שממזמן זה קיים. אבל אם תחשבו פעמיים- פשוטו כמשמעו. מימי בראשית, כן כן, בראשית […]
הכאב דוקר, מפלח כמו סכין. פתאום דקירה מקבלת משמעות חדשה, ממשית, מוחשית, קרובה. צעד ממני, ולא יותר מזה. אני יכולה לשמוח שזה לא היה מישהו שקרוב לי, או אני בעצמי, […]