הסיפורים של Edenashley
״אנחנו לא חיים, אנחנו שורדים,״ הוא שמע אותה אומרת לבחור יפה תואר על מסך הטלוויזיה. מה עובר עליה? הוא חשב לעצמו. יש בבחור הזה את כל מה שנשים מחפשות; הוא […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 19 הטיול היומי עם דייגו השיב לי מעט כוחות כדי להמשיך את היום, והחלטתי לחזור לטירה ולחנוך את המטבח. עצרתי בסופר לקנות מצרכים לארוחת […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 18 הבוקר הראשון בטירה היה מעבר לכל דמיון. אומנם לא היה פשוט להירדם; הרהיטים חרקו בשפה שלא הכרתי, ותהיתי לעצמי אם הם מדברים עליי, […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 17 התחנה הבאה הייתה ברורה, לבקר בטירה. אי אפשר לעבור לבית מבלי לבדוק אותו קודם, ויש הבדל ענק בין לבקר בבית בתור אורח לבין […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 16 אנדרס לא היה בקבלה. הבטתי סביב כדי לנסות לאתר אותו, אבל במקום זה, מצאתי ויכוח. התקדמתי לעבר הרעשים כדי למצוא את אנדרס ואחד […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 15 דלפק הקבלה עמד ריק אל מול הספה הנוחה, כה נוחה שאחר ישיבה קצרה עליה, כבר אין כוח לקום ולדבר עם הפקיד. אולי זו […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 14 זה הרגיש מוזר, כאילו עשיתי דבר אסור. ההרגשה של אנדרס עליי, נושם את אותו האוויר שאני נושמת, זה הרגיש חדש ומרתק. אבל, האם […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 13 הורדתי את השמלה והנחתי אותה בעדינות על הכורסא שבפינת החדר, יודעת שאצטרך להחזיר אותה בבוקר. לבשתי את החלוק שהיה במגירה, התחושה של הבד […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 12 אני זוכרת את הפעם הראשונה שקראתי את הסיפור על אורפאוס, חצי-אל מהמיתולוגיה היוונית, שיום אחד הכיר את אאורידיקה ונפל בקסמיה. ביום חתונתם, היא […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 11 לא הבנתי אם הוא צוחק, למרות שעמוק בפנים ידעתי שאין טיפת הומור בדבריו. אבל זה היה מרגש, מה הוא כבר ראה בי שהוא […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 10 הנשימות הפכו למהירות יותר, גם שלי, גם שלו. הוא, הבחור מהמלון, מי שאחראי ללילה המבעית בספא, מי שצפה בי ישנה, שהשאיר לי שדה […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 9 הבטתי מקרוב, כמשפשפת מטאפורית את עיניי כדי לוודא שאני לא מדמיינת. סיכה זהה היה תלויה על דש החליפה של החתן. הבטתי ברון, שהיה […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 8 השארתי את אנדרס מאחור והתקדמתי לעבר החדר שלי, עדיין לא יודעת איך לצאת למלחמה מולו. כשהגעתי לחדר, ראיתי שקית בצבע שחור מבריק תלויה […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 7 בלובי, ראיתי את אנדרס בדלפק הקבלה. הוא הביט בי במבט של ״איך הצלחת לצאת מהחדר?״ ואני באותו רגע הפנמתי שהוא באמת תכנן לכלוא […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 6 הראש שלי היה כבד. כל כך כבד שהרגשתי שהוא מחובר לכרית, והכרית מחוברת למיטה, והמיטה מחוברת לרצפה ואני תקועה בשנת נצח בעיניים פקוחות. […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 5 תמיד חשבתי שזו קלישאה, שאומרים שצריך להתרחק מהכל כדי להצליח להסתכל על החיים מפרספקטיבה אחרת. אבל משהו בפנים אמר לי שכאן אני הולכת […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 4 הפניתי את גבי לטירה, עם תיק מלא בדפים שחיכיתי בקוצר רוח לחקור. ״הבאר הזו לא נועדה להגשים את המשאלות שלך, אלא לגרום לך […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 3 להיכנס לחדר הפרחוני הרגיש כמו לפתוח דלת לעולם מקביל. הפרחים התעסקו בלשאוב אנרגיה מהשמש, ושכחו לחלוטין מהצמא. לעומתם, מזגתי לעצמי כוס מים גדולה, […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 2 בעוד שלוש דקות השעון יראה חצות, היום הארוך ביותר בחיי. החלטתי להתעלם מהדפיקה בדלת, שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה. הגעתי במטרה […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 1 מעולם לא הייתי בספא. זו בוודאי הלחות, או ההמון האדמדם בבגדים מינימליים שגרמו לי לוותר מלכתחילה. אבל הנה אני, מתהלכת לכיוון הספא, אחרי […]
אי שם מעבר להרים של טרנסילבניה, במרחק צעדים ספורים מן הטירה של דרקולה, ישנה עיר קטנה בשם בראן. אחרי שנים של צפייה ממושכת בסדרות על סיפורי אהבה בין ערפדים לבחורות […]
כשהוא חתם אז על חוזה השכירות באבן גבירול, הוא לא לקח בחשבון שגם תקרות עשויות להרעיש. הוא תמיד חשב שהשקט כלול אם יעבור לגור בקומה השביעית—שקט ממכוניות, שקט ממסעדות ובתי […]
כמו עם נייר קופי, הוא מנסה לשרבט את טביעת האצבע שלה. הוא משתמש בעט דק כזה, שגורם לקווי המתאר שלה לבוא לידי ביטוי באופן מושלם. הוא מנסה שוב ושוב, מצייר […]
שעת לילה מאוחרת. היא מנתרת היישר אל עבר הווילון הסגור. הקולות שוב חזרו. שעת הלילה מטיבה עם הווילון, אולי כי זה הזמן היחיד בו הוא מצליח לכסות את כל הדברים […]
אורות עמומים מציצים מבעד לווילונות. לא ברור מה הם מנסים לכסות, אם השמש מצליחה לחדור בכל בוקר, והירח מאיר כל הלילה. וילונות חצי, קוראים אותם. אולי זה לא השם המסחרי […]
הוא יושב ליד החלון ומביט ביונה המקפצת מרגל לרגל. הכנפיים שלה לא במקום, אבל הוא לא מצליח להבין איפה המקום שלהן אמור להיות. ליונים האחרות לא אכפת, הן עסוקות בללקט […]
גשם שוטף את רחובותיה הקטנים של פוג׳ייה. תחנת כוח מפוררת באיטיות את החיטה היבשה. שקים-שקים של קמח נשלחים למאפיות ברחבי הכפר, שרק ממתינות להכין לחמניות מתוקות לבוקר. תחנת הכוח לעומתן, […]
אני תמיד מסדרת את המיטה בחדר השינה לפני שאני יוצאת. מי יודע? אולי הלילה אני לא אחזור לבד. הרצון לישון עם מישהו או יותר נכון לא-לישון-לבד תוקף אותי כל יום […]
אמא שלו שוב אומרת בפעם המי יודע כמה בכל פעם שהם מדברים על החלקה החדשה שהיא רכשה לעצמה בבית הקברות מעבר לכביש. ולא, זה לא שהם מדברים על הנושא כל […]
בוקר. הוא קם כשהמיטה הפוכה לגמרי. שש כריות בסך הכל. ארבע מלבניות שבמהלך הלילה איבדו ממלבניותן ועוד שתיים קטנות. האחת בצורה של דונאט, שחשוב לציין שפעם גם הריחה ככה. הוא […]