הסיפורים של Edenashley
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 19 הטיול היומי עם דייגו השיב לי מעט כוחות כדי להמשיך את היום, והחלטתי לחזור לטירה ולחנוך את המטבח. עצרתי בסופר לקנות מצרכים לארוחת […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 18 הבוקר הראשון בטירה היה מעבר לכל דמיון. אומנם לא היה פשוט להירדם; הרהיטים חרקו בשפה שלא הכרתי, ותהיתי לעצמי אם הם מדברים עליי, […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 17 התחנה הבאה הייתה ברורה, לבקר בטירה. אי אפשר לעבור לבית מבלי לבדוק אותו קודם, ויש הבדל ענק בין לבקר בבית בתור אורח לבין […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 16 אנדרס לא היה בקבלה. הבטתי סביב כדי לנסות לאתר אותו, אבל במקום זה, מצאתי ויכוח. התקדמתי לעבר הרעשים כדי למצוא את אנדרס ואחד […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 15 דלפק הקבלה עמד ריק אל מול הספה הנוחה, כה נוחה שאחר ישיבה קצרה עליה, כבר אין כוח לקום ולדבר עם הפקיד. אולי זו […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 14 זה הרגיש מוזר, כאילו עשיתי דבר אסור. ההרגשה של אנדרס עליי, נושם את אותו האוויר שאני נושמת, זה הרגיש חדש ומרתק. אבל, האם […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 13 הורדתי את השמלה והנחתי אותה בעדינות על הכורסא שבפינת החדר, יודעת שאצטרך להחזיר אותה בבוקר. לבשתי את החלוק שהיה במגירה, התחושה של הבד […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 12 אני זוכרת את הפעם הראשונה שקראתי את הסיפור על אורפאוס, חצי-אל מהמיתולוגיה היוונית, שיום אחד הכיר את אאורידיקה ונפל בקסמיה. ביום חתונתם, היא […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 11 לא הבנתי אם הוא צוחק, למרות שעמוק בפנים ידעתי שאין טיפת הומור בדבריו. אבל זה היה מרגש, מה הוא כבר ראה בי שהוא […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 10 הנשימות הפכו למהירות יותר, גם שלי, גם שלו. הוא, הבחור מהמלון, מי שאחראי ללילה המבעית בספא, מי שצפה בי ישנה, שהשאיר לי שדה […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 9 הבטתי מקרוב, כמשפשפת מטאפורית את עיניי כדי לוודא שאני לא מדמיינת. סיכה זהה היה תלויה על דש החליפה של החתן. הבטתי ברון, שהיה […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 8 השארתי את אנדרס מאחור והתקדמתי לעבר החדר שלי, עדיין לא יודעת איך לצאת למלחמה מולו. כשהגעתי לחדר, ראיתי שקית בצבע שחור מבריק תלויה […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 7 בלובי, ראיתי את אנדרס בדלפק הקבלה. הוא הביט בי במבט של ״איך הצלחת לצאת מהחדר?״ ואני באותו רגע הפנמתי שהוא באמת תכנן לכלוא […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 6 הראש שלי היה כבד. כל כך כבד שהרגשתי שהוא מחובר לכרית, והכרית מחוברת למיטה, והמיטה מחוברת לרצפה ואני תקועה בשנת נצח בעיניים פקוחות. […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 5 תמיד חשבתי שזו קלישאה, שאומרים שצריך להתרחק מהכל כדי להצליח להסתכל על החיים מפרספקטיבה אחרת. אבל משהו בפנים אמר לי שכאן אני הולכת […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 4 הפניתי את גבי לטירה, עם תיק מלא בדפים שחיכיתי בקוצר רוח לחקור. ״הבאר הזו לא נועדה להגשים את המשאלות שלך, אלא לגרום לך […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 3 להיכנס לחדר הפרחוני הרגיש כמו לפתוח דלת לעולם מקביל. הפרחים התעסקו בלשאוב אנרגיה מהשמש, ושכחו לחלוטין מהצמא. לעומתם, מזגתי לעצמי כוס מים גדולה, […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 2 בעוד שלוש דקות השעון יראה חצות, היום הארוך ביותר בחיי. החלטתי להתעלם מהדפיקה בדלת, שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה. הגעתי במטרה […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 1 מעולם לא הייתי בספא. זו בוודאי הלחות, או ההמון האדמדם בבגדים מינימליים שגרמו לי לוותר מלכתחילה. אבל הנה אני, מתהלכת לכיוון הספא, אחרי […]
אי שם מעבר להרים של טרנסילבניה, במרחק צעדים ספורים מן הטירה של דרקולה, ישנה עיר קטנה בשם בראן. אחרי שנים של צפייה ממושכת בסדרות על סיפורי אהבה בין ערפדים לבחורות […]
כשהוא חתם אז על חוזה השכירות באבן גבירול, הוא לא לקח בחשבון שגם תקרות עשויות להרעיש. הוא תמיד חשב שהשקט כלול אם יעבור לגור בקומה השביעית—שקט ממכוניות, שקט ממסעדות ובתי […]
כמו עם נייר קופי, הוא מנסה לשרבט את טביעת האצבע שלה. הוא משתמש בעט דק כזה, שגורם לקווי המתאר שלה לבוא לידי ביטוי באופן מושלם. הוא מנסה שוב ושוב, מצייר […]
שעת לילה מאוחרת. היא מנתרת היישר אל עבר הווילון הסגור. הקולות שוב חזרו. שעת הלילה מטיבה עם הווילון, אולי כי זה הזמן היחיד בו הוא מצליח לכסות את כל הדברים […]
אורות עמומים מציצים מבעד לווילונות. לא ברור מה הם מנסים לכסות, אם השמש מצליחה לחדור בכל בוקר, והירח מאיר כל הלילה. וילונות חצי, קוראים אותם. אולי זה לא השם המסחרי […]
הוא יושב ליד החלון ומביט ביונה המקפצת מרגל לרגל. הכנפיים שלה לא במקום, אבל הוא לא מצליח להבין איפה המקום שלהן אמור להיות. ליונים האחרות לא אכפת, הן עסוקות בללקט […]
גשם שוטף את רחובותיה הקטנים של פוג׳ייה. תחנת כוח מפוררת באיטיות את החיטה היבשה. שקים-שקים של קמח נשלחים למאפיות ברחבי הכפר, שרק ממתינות להכין לחמניות מתוקות לבוקר. תחנת הכוח לעומתן, […]
אני תמיד מסדרת את המיטה בחדר השינה לפני שאני יוצאת. מי יודע? אולי הלילה אני לא אחזור לבד. הרצון לישון עם מישהו או יותר נכון לא-לישון-לבד תוקף אותי כל יום […]
אמא שלו שוב אומרת בפעם המי יודע כמה בכל פעם שהם מדברים על החלקה החדשה שהיא רכשה לעצמה בבית הקברות מעבר לכביש. ולא, זה לא שהם מדברים על הנושא כל […]
בוקר. הוא קם כשהמיטה הפוכה לגמרי. שש כריות בסך הכל. ארבע מלבניות שבמהלך הלילה איבדו ממלבניותן ועוד שתיים קטנות. האחת בצורה של דונאט, שחשוב לציין שפעם גם הריחה ככה. הוא […]
זר פרחים בשלושה צבעים נח בין הרגליים שלו. ורדים אדומים, גרניומים כחולים וגיבסנית לבנה. הוורדים לוקחים את רוב תשומת הלב מהשאר, שכעת נלחמים לעמוד זקוף אל מול פתחי המיזוג. חודש […]