הסיפורים של EDalien
אני ממש ממש מצטערת שנעלמתי ככה. אני יודעת שלא העלתי פרק די הרבה זמן ואני ממש מצטערת פשוט יש לי מחסום כתיבה ע-נ-ק-י ! אין לי מושג איך אני רוצה […]
*תקראו רציתי להוסיף* ״וואו חתיכת בית יש לך פה״ מאט אמר בהתרשמות בעודו בוחן את ביתי. ״אז איפה ההורים שלך?״ דילן שאל והתיישב על ספת המעצבים שלנו. השפלתי את מבטי […]
״מתחיל להיות קצת מאוחר אז אם את לא רוצה לישון פה כדאי ש…״ ״קחו אותי הביתה״ קטעתי את דילן. חזרנו לטנדר ומסרתי להם את כתובת ביתי, שלמרבה הפלא ידעו אותה […]
דילן הגיע בבוקר והעיר אותי ואת מאט. ״אוו איזה זוג יונים״ אמר בקול נשי. הסתכלתי עליו בבוז. ״דרו צריך להגיע עוד מעט אז כדאי שתתארגנו״. ״דרו?״ שאלתי מופתעת. דילן הינהן. […]
כשמאט הבחין בי חיוכו התעקם והוא התיישב לידי. ״למה את בוכה?״ שאל באדישות, אבל הייתי בטוחה ששמעתי גם דאגה בקולו. לא עניתי. אני לא מתכוונת לספר את רחשי ליבי לאדם […]
״המשחק נקרא: ׳המשחק המדהים של מאט ודילן!׳״ הכריז מאט כמו מנחה שעשועון. ״אנחנו נותנים לך משימות ואת חייבת לבצע אותן, אחרת תקבלי עונש״ המשיך והסביר. דילן הסתכל עליי עם חיוך […]
לאחר כמה רגעים הטנדר נעצר. שני הבחורים קפצו מתוכו ונותרתי לבד. שמעתי אותם מדברים. ״הבאנו אותה… כן אנחנו כבר שם… לא, לא נגענו בה…טוב…אין בעיה!״ ״הוא רוצה שנשגיח עליה עד […]
התעוררתי במושב האחורי של רכב שלפי רעש המנוע שלו- ניחשתי שזה טנדר. ניסיתי לזוז ואז הבנתי שאני כבולה. לא יכולתי לזעוק לעזרה כי פי נאטם ברצועת בד, אך בכל מקרה […]
׳משונה׳. זו הייתה המילה שליוותה אותי לאורך כל דרכי לתחנת הרכבת התחתית; השמיים אפרוריים באמצע אוגוסט? משונה. דוכן האוכל המהיר לא היה ממוקם בפינת הרחוב כמו תמיד? משונה. תחנת הרכבת […]