הסיפורים של E8
שתקת שבכיתי, ידעת הכל ולא היה לך יכולת, סבלת בשמי גם וצרחת צרחת, בזמן שצרחות שלטו בי. אמא היו זמנים, שרגשות היו לרעה, שהנשימה הייתה שואפת לאדמה ואת רק הסתכלת […]
שוט, שוט בנהר שאין זרם על עלי דפנה שלא יודעים כלום כי אין דבר שהם רוצים כבר לדעת רק אתה בשלך תלחש, תלחש לעצמך שהחיים טובים אך בתוכך אתה רק […]
אלו הימים שממצמצים להם בשנייה, ואין עוד עומק או הטענה לבטרייה, מול המונדיאל נשב בגופייה. ובמוחנו נשאלת מה היא המעשייה? אני כותב משפט ומביט הלאה, אני עושה תרגיל ואז עוד […]
"ואין עוד צדק שלא חנכתי" מילותיו חלשות על קצה שבר, הסתכלתי עליו והוא הסתכל במראה ובראשי שאלתי; זה צבעיו שזהרו? האם זה בכלל הוא? כי אילולא היה חוסר צדק לו, […]
הם מנסים לפענח , אדם אשר בעצמו לא הבין. הם מנסים להגדיר, אדם אשר לא רוצה להיות מוגדר. כשהנחתי שאני קובע, דברים השתנו כל שנייה. כשהנחתי שאני משתנה, דברים נשארו […]
כמה שנים עברו מאז שנגעתי? חוקים חדשים לצרות ישנות, חיים מרגשים לצד ההתרוקנות, אך אני מסתכל על הגנים ואין סלחנות. זה מאז התפתחותי שאני שורר כאן, ואין לי מקום אחר […]
חרוזים שלא מצאתי הם מתבטאים בפרצופים שקטים, מבטים רחוקים וצרות שלא נגעתי בהן אך אני אוטם אוזניי להם. סירקולציה שזזה כל פעם מחפשת אחר חורים בעיניים שלי. לבסוף מגיעה לעומק […]
מהלך לי על מראות שאני לא מכיר, צועד ללא שליטה על עקבותיי שכבר היו שם, מה זה המקום הזה? ולמה אני מחייך תחת השמיים האלו? ולא מוכר לי הטעם הזה, […]
אחרייך אהבה הייתה לא אפשרית, לא הצלחתי לראות אור חזק יותר מאז. כוחות שטחיים משכו אותי. ולא חשבתי, כי איתך שמחתי לא לחשוב, להיות אני, אבל אני לא אור כמוך […]
ואלו הכלים היחידים שאת מכירה לעבוד קשה ולהצליח בהכל וזוהי האדמה שלך, שעליה את בוכה כי את לא מזהה את עצמך אלו האנשים שיציבות נושמים פוחדים לחיות ובכך חיים ואתה […]
לעולם לא הבנתי למה אני חי כי תמיד סבלתי וזה ההתחלה של כל הדברים שרציתי לשתוק לגביהם. כי הם מסתכלים עליי, מקווים שאהיה חזק ואשרוד. ואני לא יודע כלום אפילו […]
ואת כתבת לי את יצירותיי על דפים שלא שוללים הפסקה ככה ראיתי את זה אז. היום לאחר השריפה, רק אני נשארתי. כמה שזיכרון חזק, הוא יעלם. נמאס לי להציג את […]
אלו המילים ששמעת רק בעצמך ועיצבן אותך לשמוע אותם מהאדם הרחוק איך אדם כל כך רחוק כל כך קרוב? שאלת ולא קיבלת תשובה ושאלות עולות איך הם התעלמו אף על […]
זיכרונות שחתמו על נפשי סיפורים שאסור לי במוחי לספר אש בוערת של חיים נשרפה כמעט ואלו השורשים שנולדתי להם אלו החיים שנולדתי להם וכל החסרונות העמוקים של שורשיי אני מייצג […]
הפוטנציאל האם לקבלו? גרעין של אין סופיות תחת שכבות של תשוקה רוחנית לא ריאליסטית. כל אדם קיבל את ספירה זאת וזאתי היא החידה של כל אדם ואדם. לחיות בתוך או […]
ויהי הוא האדם העצוב ההולך לו במגילותיו אבוד בין כתביו על דברים אבודים ויסתכל למטה. אלו הם הצבעים של חייו נושרים מגופו לתוך ההיסטוריה הקטנה וילך על שאריות אישיותו . […]
וזהו שיר על המתים גם באדמה הם חיים ובכל דרכם גם להם דמדומים סופיים והזיכרונות של אלו גם בסוף יש להרדים בזמנים שאני רואה שאין טעם בזמנים שאני לא רואה […]
מול הקיר המוכר אותם חלומות רודפים אותה התעוררות וההחלפה היא נושנה ואני מדמיין יום מעורפל, רחוק בו הצללים הם דמות אחת והיא אומרת להתראות לא נשברת מול מרחקים אותם דרכים […]
נולדנו לעולם בו שורר הסיכוי וכל חץ פגע במטרה האישית כאילו זה לא היה סיכוי כלל. זו היא המציאות. ויש האומרים שזה גוון הצלקות שהעיר זרח מתוכנו ועבר כל פצע […]
וינטשו את האחד ששמו בשק שמו כספם, שמו נפשם והשקיעו בלב שלם מילים, זכרונות ורגשות החדירו עמוק גם את עצמם, גם את עצמם וגרון הרוס ממילים חסרי טעם יוציא מילה […]
אדם השותק לו, גועש במחשבות הן בתת והן במודע ומילים, מילים אלו שלא דיברתי כלל הובעו כששפתיי שתקו מול שפתייך ואת לא שתקת, בזמנים שמוחי נשרף ואת לא דיברת, כששתקתי […]
יא פרצוף מכוער הולכת לך בין היפים ביותר חולמת על קוביות שעושים אותך מה את חושבת שאת? יא מטומטמת מפגרת מי רוצה אותך בכלל רוצה את הכוסיות בלי המוח ואת […]
הכל התחיל כשראיתי את חיוכך נוטף לו נוטף לו בזמנים קטנים של רוגע הכל התחיל כשדיברתי איתך לבד בחושך ולא היו מילים שלא צצו ולא היו שירים שלא זמזמנו לבד […]
והכאב זה בסדר לחוות אותו זה בסדר לבכות עם עצמך לחשוש מהמחשבות של עצמך זה בריא ואני לא מבין מה רואים בי אני לא מחביא כבר רגשות בדמיון הן מתבטאות […]
מה הם החיים אם לא המילה הקטנה? שורות של מספרים מגדירים עולמות ולא ידעתי מהיופי השותק, בשקט מחכה עולם כל כך יפה מחכה מתחת לרקמות המציאות דמעות של דמיון נושמות […]
חיוך לי זה רגע זה רגע של שתיקה רגע של חיוך בלבד ולא יותר מחיוך אלו הרגעים שבשבילם אני חי רגעים שבהם המוח שותק והרגש פותח פיו אלו רגעים שבשבילם […]
לשבת ללא תזוזה ולהיאכל על ידי כאבה של כל נשמה, האכזבות והרגשות של כל נפש מכאיבה לי כהיוצר. רק לי לא כואב כבר מכאבי האישי, אני רק מרגיש את הכאב […]
שתי נשמות אור להם בעיניים עיוורות נשמו את הכאב ואת השמחה של האחד והשני הרגישו תשוקה שחותמת מבחינתם את העתיד לא שמעו אף לא אחד חוץ מאשר קולם רק טעמו […]