הסיפורים של Dr_Ellert
דיאנה ליקקה את אצבעה המורה, ונתנה לרוח לקרר את הלחות הדביקה. "צפונה," לחשה ללברדור השחור שלה. "אחריי, חץ." היא רכנה מאחוריי השיחים, ועקפה קרחת יער קטנה. היא לא רצתה לחשוף […]
זואי ווינברג – יותר נכון האלה אתנה – שכבה על מיטת השינה שבחדרה. היא התבוננה בתקרה, שהייתה משובצת במדבקות זוהרות בחושך בצורות כוכבים. חבריה לא שאלו למה או לאן היא […]
אריאל התעורר בפראות, ובחן את סביבתו. הדיבור על הספינה היה דיי נכון, אבל הוא לא היה בטוח שהם בכפר ורדים יותר. כל העולם סביבו היה שרוי בחשיכה מוחלטת; הסירה אפופה […]
צלליתה המכונפת של מע'ת חסמה את אור החמה. זה בסדר. שִינִיתוּ גם כך הסתנוור ממנה בלאו-הכי. הוא צמצם את עיניו במשטמה, והביט בדמותה הדקיקה רחבת הנוצות של אלת הצדק. צדק? […]
הממ… התחושה הזו של אדמה לחה מלחכת את הרגליים… אריאל לעולם לא יוכל להיפטר ממנה. היה משהו ביניקת אדמה רטובה עם כפות הרגליים שפשוט הביאה לו סיפוק. זה למה הוא […]
הספרייה הייתה למעשה חדר אחד גדול ועגול. מדפי ספרים מפלדה היו מפוזרים, והחזיקו עותקים מגוונים ושונים, מחולקים לפי ה-א"ב. הם צחקו קצת, עד שנרגעו. "הייתי שמח להכיר את שאר החברים […]
האוויר החם נשא עמו ניחוח אורנים רענן. השמש עמדה במרכז השמיים בשעת הצהריים העצלה, מספיגה את קרניה החמימים בזרדי העצים המלבלבים. דיאנה מתחה את אצבעותיה, וחשה את המשב החמים מלטף […]
השמש גססה באופק האדום. דמות, ניצב רם-קומה עמד כצלליתו של פסל קר כנגד הגורם השמימי. הוא ראה את הים ממערב לו, בולע אותה כענק כחול ורעבתני. משחשף את עצמו לאור […]
שמתי לב שיש הרבה כותבים כאן באתר שאוהבים להעלות כמו מן סוג של "פרולוג" וטופס דף דמות, ואז משתמשים אוהבים "להירשם" לאחד כזה. בצער רב, לא ראיתי סיפור אחד כזה […]
אם היה מתבונן מקרוב מספיק, החדר היה הגיוני, ישר ומופתי. כאשר היה מתרחק, החדר התעגל והתעקם, יוצר מעגלים גליים בתורות, בכל פעם קיר, ארון או מיטה אחרים. זה היה מעניין […]
הריח… מאוד קר. הוא גרם לנחיריה לרעוד, ולשיניה לשקשק. היא בהחלט לא הגיעה ערוכה, היכן שלא התעוררה הפעם. כשפקחה את עיניה, האור ללא ספק שטף אותן, אך גם לא סנוור […]
היא ידעה היטב מהו מיקומה. רחובות העיר היו ריקים לחלוטין מנוכחים, פרט למלכת ארץ עוץ וצבאה. מצעידה בראשה כוח קטן של ננסים, את דורות'י גייל ואת חייליה שהצטרפו כלאחר יד, […]
שוב עם השיעול. הלחות במקום הייתה נוראית. קריר ומחניק, כבמקום סגור ועבש. כל בגדיה היו ספוגים, ואילו הייתה שם מראה, הייתה בטוחה שפניה היו מבריקות. כשניסתה לנגב את הלחות, משהו […]
על-אף שדורות'י שחזרה אט-אט את רוב זיכרונותיה אודות התקופה בעוץ, היו דברים רבים שלא עשו היגיון. נסיכה שמחליפה ראשים? פיות אבן? או אפילו פיות בכללי? איזו מן ארץ זאת? והעניין […]
שיעול היה תופעת לוואי שכיחה במקום ממנה דוֹרוֹתִ'י הגיעה. מאז שעברה לעיר הגדולה, זיהום בלט בכל דרך אפשרית; רעש המכוניות, העשן מהמפעלים והריח המצחין של דלק ופחם. אך הפעם היא […]
התעופה למדבר הקטלני הייתה קלילה, וארכה יום. היא נדדה דרומה עם הרוח, עד שהגיעה לפְּרִיחָה, ממלכתו של הנסיך אֶבֶרֶד. אחריי שחצתה אותה, היא הבחינה ברצועת המדבר הארוכה שעוטפת את עוץ. […]
אחד מהדברים המפליאים בשיא-סתם, הייתה דווקא הטירה המשקיפה על הנוף. יושבת על ראש הר מכוסה עננים וצונן, הטירה עשויה לבנים וגומי קסום, שמאפשר לה לנוע ולהימתח. אם הרואה של שיא-סתם […]
חלק 8: עבד כי ימלוך הבוקר כבר הפציע באולם הדיונים של ממלכת אב. בפעם הראשונה, מזה קרוב לעשרים שנה, כמעט כל הנסיכים והנסיכות של אב התרכזו במקום אחד. אֶבָרְדוֹ הבין […]
השמיים גוועו בארץ אב, ועמק הבירה אֶבְנָה התמלא אורות קטנים וכתומים. שיירות של נתינים עשו את דרכם לבימת הארמון, היכן שייערך אירוע הראשון מסוגו: פורום הגוש המזרחי. בין המתגנבים היו […]
מסיבה לא ברורה, אֶבְרוֹלָנְד היה בטוח שהמכשפה הטובה של הדרום תביא אותו למוסד טיפולי. ובכן, היא הביאה אותו לאחד: אך קיווה שלפחות לא יהיו סורגים. בית הכלא של עיר הברקת […]
עיר הבירה של ממלכת אֶב, אֶבְנָה, נמצאת בעמק יפהפה, מוקפת בשדות ירוקים ועצי פרי. דרכים סלולות בה כשתי וערב לכל אורך העמק ובעיר עצמה, בניגוד לעורף החקלאי מלא החוות והמשקים. […]
שום פאר שבעולם לא ישתווה לחדר השינה של עוּצְמָה. זה היה מסוג החדרים שככל שהיית מחפש בו יותר פרטים להתעניין בהם- כך היית מוצא יותר. ולמרות זאת, היכליו של המלך […]
בית העוּצְמָפּוֹלִיטָן עמד בסתירה מוחלטת לתפארת עיר הברקת. מצד אחד, זה מעט מביך שהמקום שעושה כל כך הרבה רעש וצלצולים הוא… ובכן, מקום כל כך עניו. מצד שני… זה היה […]
היין הסתחרר בגביעו, ככל שסובב את כלי הקיבול המוגבָּה. לא משנה כמה ניסה להסתיר את רחשי לבו, אֶבָרְדוֹ פחד עד עמקי נשמתו. הוא לא הצליח להירגע, ולא ישן יומיים. למען […]
השעה הייתה עצלה, משתהה לה בין הערביים. השמש עדיין לא שקעה אל האוקיינוס ממערב, אך צבעה את העולם בכתום וארגמן. הים הענק עצמו, האוקיינוס הנונסטי, היה במרחק מאות פרסאות, אם […]
ברוב ימיה שטופי השמש, עיר הברקת הייתה קורנת לאורה כשם שקרנה מאנשיה. אך היום היה זה אחד מאותם הימים הבודדים בהם השמיים קדרו, ואנשיה הסתגרו בבתיהם. מעליהם בגאון, במרכז העיר, […]
לא! איזו מילה מוזרה להתחיל בה את הטקסט. לא. זה משדר שליליות. זה משדר פקפוק, או חוסר אמון. גם להמשיך ולנסות לדון בזה משדר סוג של אי-הבנה, ומוריד את המוטיבציה […]