הסיפורים של dark sider
הם לא היו ממש דומים במראה. אחד מהם היה נמוך, ועדיין נראה כמו ילד. שיערו חום. השני, גבוה, בעל צלקת על פניו. הדבר היחיד שייחד אותם היה המדים. גם בהתנהגותם […]
שיערו הקהה נפל על פניו, על חלק ממנו מספר פסים לבנים שהבריקו לאור המנורות שבחדר. הוא היה עסוק מאוד, עיניו הבהירות התמקדו בדף שמולו. ידו אחזה בעפרון, וכל תנועה שביצע […]
הוא הלך במסדרון בזהירות ובשקט, צליל צעדיו לא נשמע כלל. פניו היו מוסתרות תחת ברדס שחור. מתי בפעם האחרונה הן נראו? הוא לא זוכר, דבר זה לא קרה מזה שנים […]
בוקר אחד, כשהשמיים עוד היו קהים מעט, והשמש רק החלה לזרוח, התעופף לו יצור קטן וחמוד ברחבי העיר השקטה, בה כולם עוד ישנו. הוא היה קטן וחייכן, ושיערו הבהיר והמתולתל […]
אני הולכת בחושך, ללא אף נפש חיה מלבדי. רוחי שבורה, ההפסד גרם לסדק בליבי. והרוח הקרה נושבת, מעיפה את שיערי. כן, הרוח נושבת, מקפיאה את כל חלקיי גופי. אך למרות […]
הם תמיד הלכו יחדיו, ונלחמו זה לצד זה. הם הגנו על גבם-אחד של השני, ולא נראה אף צוות חזק יותר מזה. היא תמיד עשתה את מבוקשו, והוא השתדל לעזור לה. […]
**חשוב מאוד מאוווד שלא תדלגו על רציתי להוסיף** "תסתכל לי בעיניים!" צעק הילד. "אני רוצה שתסתכל לי בעיניים ותגיד את זה!" המשיך לצעוק בחוסר אונים. הוא היה בן 7 לכל […]
רגישה, עדינה, חברותית ואופטימית.. שברירית ופגיעה, אך תמיד מחייכת. כן, כזאת הייתי פעם, והדמיון שלי נמצא איתי, לא משנה לאן אני הולכת. אך היו זמנים והם עברו, ושום דבר לא […]
אני יושבת בחדרי, ריק מכל איש, עצובה. פניי מכוסות דמעות חמימות. 'הוא עזב אותי, לתמיד' הזכרונות חלפו לנגד עיני בקצב של רכבת הרים שנמצאת בדיוק בשיאה, יותר מידי זכרונות, שמחים, […]
~לפני שקוראים את זה.. (אם בכלל) נא לרדת ל'רציתי להוסיף'~ כמה יפה הדממה, שקט, ושלווה… אפשר להירגע, יש זמן למחשבה. כמה יפה היא הדממה, את כל הסערות היא מפסיקה, נותנת […]
מה היה קורה, אם היה מקום, בו הייתה שלווה, ושום צרה לא הייתה מתרחשת פתאום. אם היה מקום, שבו אין מלחמות, האם מקום כזה יכול אי פעם להיות? ואולי הכל […]
if i came one day and said you i'm lonely, would you be here for me? and if came one day and told you that they've hurt me again, would […]
הייתי כה קרובה, לגעת בחלום, זה היה כה אמיתי, לא אשכח זאת עד היום. הייתי מאושרת, כמעט השגתי את כל המטרות, ואיכשהו שכחתי, שיש גם נפילות. הוא היה כה יפה, […]
השעה הגיעה, הדקות חולפות לאט, היא עברה כל כך הרבה, אך הספיקה כה מעט. היא יודעת שזהו, זו החלטה סופית, אין דרך לחזור, לכן עליה להחליט. היא יודעת ששם, אי-שם, […]
"אוי, מאמי למה בכית? ראיתי שהעלת תמונה לאינסטוש" "כי אבא שלי לא הרשה לי ללכת למסיבה ועכשיו אני תקועה בבית! הוא כל כך טיפש!" "די, חיים, אל תהיי עצובה!" כך […]
חדרים ריקים, כל כך קפואים, אין שום סימן לאנשים, אין שום סימן לחיים. רק אני נמצאת בו, עטופה בזכרונות, שהופכים לאשליות, שהופכים למבוך ללא יציאות. חדרים ריקים, כל כך קפואים, […]
הלכתי לאט לאורך המדרכה האפורה, אשר מלאה בסדקים. "שמיני במרץ שמח!" נשמעו קריאות מכל מיני כיוונים. בנים מברכים את החברות שלהן, בנות מברכות אחת את השנייה… שמיני במרץ. נכון, כמעט […]
"הי, ילדת קרח!" קרא הילד והתקרב לילדה הבלונדינית שעמדה לבדה. "למה אתה קורא לי ככה?" שאלה באדישות, מתעלמת ממצב רוחו הטוב כאשר רואה אותה. "טוב, כי.." אמר והסמיק. "את מתנהגת […]