הסיפורים של Dana
"בוקר טוב." יצאה לינדסי מהבית בו היא שהתה בשמונה שעות האחרונות, היא החזיקה בידה את בן והתקרבה לעברנו. כבר עברו שלוש שעות מאז שהגעתי לכאן והגיע הזמן לקחת אותם אל […]
נרדמתי אולי לשעה אחרי שניקולאי יצא מהחדר עם פרצוף מבולבל, אני כמובן שחזרתי למי שהייתי לפני שעשו לי מניפולציות על המוח. אבל ידעתי שככול שהוא עומד ליד הדלת שלי אני […]
שכבתי על המיטה, אוחזת בסדינים כשאצבעו של ניקולאי עוברת במורד גופי. היא יורדת מכיוון הצוואר שלי, בין החזה אל הבטן, הצמרמורת שאני חשה בגופי גורמת לי להצטמרר ולתפוס את ידו […]
לאחר כחצי שעה המסוק באמת היה מתודלק והטייס כבר חיכה בתוכו, את לינדסי ובן שחררו מיד אבל את גאיוס השאירו בשביל לבדוק שאריות של דם שחור שאם במקרה הם נשארו. […]
" אחרי כול מה שקרה היום אני רוצה שכולם נחזור לבית לנוח, לינדסי ובן יעברו לטיפול רפואי," עצר ברוס והסתכל עלי, הנחתי את כפות ידיי על מותניי והבטתי בי במבט […]
לא נבהלתי, הלב שלי לא דהר קדימה, רק הרגשתי במתח כי רציתי לדעת מי היו הערפדים האלו שבאו לכאן ומה הייתה מטרת הביקור. הם עמדו בכניסה אבל לא נכנסו, שמעתי […]
לא חשוד בכלל. עד כמה צפוי שהכתובת שברוס יביא לי יהיה בשכונת ערפדים מוזנחת בסוף אווריקה, היא הייתה חשוכה, אפלה ובמיוחד ריקה. היה אפשר להרגיש שזאת מאורת ערפדים על ידי […]
אני עומדת על אחד הבניינים הגבוהים באווריקה, הזמן אוזל ואני צריכה למצוא את הערפד השחור, ככה הם קוראים לו. וזה לא עומד להיות קל, אווריקה מלאה באנשים וזה לא שיש […]
"תודה באמת שהשארת אותי חסרת אנרגיה." נבחתי על אד כשזרקתי את הגוף שלי על הכורסה לצידו, אד שראה עד כמה אני מלאת אנרגיה התחיל להשתנק מהעשן האדום שמילא את ריאותיו. […]
פיו של אד טרף את פי ונתן לו סימן שעכשיו, ברגע זה הוא יספק את הכוח שהגוף שלי דרוש. המוזיקה הייתה חזקה בשירותים, הרגשתי את הדפיקות על הקירות שמסביבנו, האנשים […]
אחרי כמעט ארבע שעות מייגעות של נסיעה ארוכה ומהירה, כזאת שכמעט הקפיצה לי את הלב הגענו אל המועדון. הדבר היחיד שעשיתי במשך הארבע שעות הוא לשבת במושב האחורי בצד שמאל, […]
כפתרתי את הכפתורים בחולצת הפסים הלבנה שחורה שהתכוונתי ללבוש למועדון, החצאית כבר הייתה במקומה ורק הייתי צריכה להשחיל את קצה החולצה הימנית אל תוך החצאית קצת והשאר החולצה להשאיר למעלה. […]
"אין לך אפילו חולצה או מכנס ללבוש חוץ מהמדי צבא האלו?" פתחתי את הארון שלו בשביל לראות איזה בגדים יש לו, אבל חוץ ממדי צבא ירוקים לא היה לו שום […]
"לין הכול בסדר?" שמעתי את שמי המקוצר, לפי הקול זיהיתי מי דיבר אלי מכול האנשים שישבו ואכלו את ארוחת הבוקר שלהם, המזלג שלי היה נעוץ במספר תפוחי אדמה שהתגלגלו על […]
"זהו ניקולאי לבנקין ממלכת אלאדור , הוא שומר הראש שלך." סבא הציג אותו, הבטתי בו. הוא נראה בסביבות גיל העשרים שלו, אולי קצת יותר, שיער שחור כפחם, קוצני כמו התספורות […]
טם..טם..טם… קול השעון שמראה חצות, אני עומדת על גג הארמון ומביטה אל השמיים, אל הכוכבים הזוהרים ומרגישה את הרוח מעיפה את שערי לאחור. דמעה זולגת במועד לחי וגורמת לי למשוך […]
לאחר שבע שנים – "יש בעוד כשבוע פגישה עם בוטץ' אוטר לגבי הרחבת הגבולות של ארוגון באיידהו, עכשיו אני יודעת שצריך את ההסכמה של משמרי הגבול אבל כריס הודיע שהוא […]
לכולם הייתה שאלה אחת שרצו לשאול אותי ואת ג'ון, שאלה אחת שסקרנה את כולם והפך את לא העז לשאול אותנו, ועכשיו הגיע הזמן לגלות את האמת. לגלות הכול, איך התחילו […]
"אף פעם לא הבנתי מה הקטע שלך עם עניבות." פתחתי את הדלת שלא הייתה סגורה וראיתי אותו לבוש בחליפה השחורה שלו ומתחת חולצה לבנה, העניבה הייתה כחולה והוא התעסק איתה […]
כולם התפזרו מהארמון של בלאד כשהשמש התחילה לעלות ואניי הייתי עייפה עד כדי כך שלא הרגשתי כבר את הרגליים שלי ולא יכולתי לעמוד עליהם, בלאד הרים אותי לחדר שלי וזרק […]
"את לא משחקת." אמר לי וכול מי שהיה סביב שולחן הפוקר בפה אחד, פערתי את עיניי בתדהמה והעפתי את השולחן על צידו, כול הקלפים והצי'פים שהיו שם התפזרו לעבר כול […]
עבר כבר חודש מאז שחזרתי לחיים, מאז שאסטרסה החזירה לי את האנושיות שלי. במשך החודש הזה הלוטוס הלבן והלוטוס השחור התחברו למשפחת לוטוס אחת, ג'ון וכול הצוות שלנו התחילו לעזור […]
זה היה בוקר, הרוח הייתה חזקה והרגשתי אותה. ישבתי על החול הרטוב שמול אגם בלאדליינס ונתתי לשמלה הלבנה שלי להירטב מהגלים הזעירים שמתקרבים לכיווני 'להתלכלך מהחול הרטוב שתחת כפות רגליי. […]
זה היה מצחיק, לראות את ההלוויה של עצמי. מגישת החדשות מאתמול לא שיקרה, באמת הייתה לי הלוויה למחרת בבוקר. והפעם גם הייתה להם גופה לאומת אתמול. אתמול עוד חייתי, עוד […]
אני לא מתכוונת לאבד את הכוחות שלי בשביל להציל את הבן זונה הזה, מצידי שימות מה אכפת לי ממנו. אני לא מכירה אותו, הוא זר בעיניי, הוא שומר ערפדים ואני […]
"על מה אתה מדבר? איזה ילד?" שאלתי בחוסר סבלנות, עיניו של ג'קסון נפקחו והוא הביט בי. שחררתי אותו מהחוטים שלו וגרמתי לו לחזור לעמוד בכוחות עצמו, נתתי לו את החופש […]
"תראי אותך," הוא ניסה להצביע עלי אבל לא הצליח, שלטתי בכול סנטימטר בגוף שלו, ראיתי את כול הדם שזורם לו בוורידים וראיתי את גרעין הכוח שלו שלא ממוקם נכון בגוף […]
'את מכונת ההשמדה המושלמת , את מכונת ההשמדה המושלמת, את מכונת ההשמדה המושלמת…' המשפט חזר בראשי שוב ושוב, לא נתתי לו לעזוב אותי, רציתי לזכור אותו עד שיגידו לי שג'קסון […]
"למה הוא הרג את רוזלין ורקס גרין." בלאד שתק, כנראה ניסה לשאול את השאלה הזאת בנימת קול אחרת ממה שהוא דיבר איתו, אני צריכה שהוא ישאל את זה בנימת קול […]
"עבר כבר חודש מהפיצוץ של מפעל החשמל באזור התעשייה של בלאדליינס, במשך כול החודש השומרים והראשויות העליונות חיפשו אדויות של אנשים מי היה במפעל. עכשיו, אחרי שעבר חודש וחיברו ביחד […]