הסיפורים של cute123
פרק 5: *לורן* "מה?", לורן דחפה כמה אנשים כדי להגיח מן המעגל. "הוו זויינת", ציחקקה קאסי בעצבנות. "קאסי!", זעמה לורן וניגשה אל חברתה השרועה על הרצפה. "לא! אל תעזרי לי, […]
פרק 4: *אוליבר* ניק שיחק סנוקר בפינה שמישהי מכיתה י' נמרחת עליו. 'ואני הזונה', חשב לעצמו אוליבר וגיחך קלות. "אוליבר", קאסי התקדמה לעברו. "היי", אמר בפליאה, "אממ.." "קאסי". הוא לא […]
פרק 3: *לורן* "זה היה כל כך מצחיק!", סיפרה לורן לקאסי. "הוא חושב שהוא יכול פשוט להצהיר שאני באה איתו ואני יבוא!", פניה של לורן האדימו מרוב צחוק. "את יודעת […]
פרק 2: "אני לא מאמין היא אמרה לא! לי!", התיישב אוליבר ושמט את ראשו אל בין שתי ידיו. הוא וחברו ניק ישבו על הספסל במגרש. מחכים שכל השאר יגיעו לאימון […]
פרק 1: לורן ישבה בכיתה, האזינה למוזיקה והתעסקה בקרעים של הג'ינס הבהיר שלה. "היי לורן", חבטה קאסי בידה, "מה?", התנערה לורן והורידה את האוזניות. "הפלסטיים מקריאים את השמות של מי […]
אני מרגישה ריקה. מרוקנת. אני מרגישה כאילו אין לי מה להרגיש. חוץ מכאב. אני רוצה להרגיש אהבה, שמחה, אושר! רוצה יותר מכל דבר אחר, אבל הלב מסרב. מסרב לשחרר. מסרב […]
בכל פעם שאני מעזה להגיד מילה רעה, לקטר, להתלונן, כל המבוגרים קופצים. "מה רע לך ילדונת?", שואל סבא. "מה כבר כואב לך בחיים נסיכונת?", צוחק אבא ומלטף את פניי. "את […]
למראה שמש עולה, אדחף אותך קלות, שלא תפספס אף רגע מן המראות. את העננים השטים על פני רקע כחול, את ציוצי הציפורים החוברים למנגינת חול. נקום בזהירות, בלי למהר, את […]
הוא לא יכל לשלוט בעצמו. כל כך הרבה זמן הכל היה עצור בתוכו, כל כך הרבה זמן שקרביו התרוממו ופינו מקום לרגשות הכאובים. כל מה שחש, הבלבול, הכעס, העצב, התסכול. […]
ילד קטן, ילד חמוד. ילד תמים, ילד אהוד. היו לו כל כך הרבה חברים, תמיד איתם משחק מחבואים. עד שיום אחד בעיירתו השלווה נשמעו קולות פיצוץ וירייה. דפיקות רמות ריסקו […]
חופשיה לנשום את האוויר בשעת בוקר מוקדמת ולהצתמרר. להרגיש את הרוח הנושבת בשיערי ברוך. חופשיה לשכב על הדשא הצמרירי ולצפות בעננים המסתחררים מעליי. לחייך למראהו של פרפר יפייפה המתיישב על […]
18 גברים. 18 גברים חסונים, חזקים, נאים – מתים. 18 אמהות. 18 אמהות מחויכות, זוהרות, מנחמות – שבורות. 18 משפחות. 18 משפחות מאוחדות, מאושרות, חזקות – קרועות. ואני רק יכולה […]
כשאני בוכה? נדמה כי השמיים נופלים ואין עונה לצעקתי. וכשאבא בוכה? אין קול לבכיו, הוא אינו מיבב כמותי, הוא רק מושך באפו. וכשאני בוכה? מטה הקרקע תחתיי, ליבי מאיים לעצור […]
ואותו אדם מטייל ברחבי העיר. פניו נפולות ורגליו כושלות, כשהבחין בה. ילדה קטנה יושבת עם עצמה, צחוקה מהדהד, ושירתה ענוגה. "והפרחים מחייכים, והשמש זהובה עד אין קץ, והחושך זוהר הוא, […]
"חיבוק אחרון", היא לחשה באוזנו. "מאמע", קולו נשבר, "מאמע!", זעק. "מאמע אל תלכי", הדמות תלשה מחולצתו פיסת בד, תלאי צהוב. אדם בשחור נחבא בין הצללים, "בני", אמר, "אל תביט לאחור", […]
כשהחושך ירד, היא עצמה את עיניה. בחלומה, היא רכבה על סוס, דוהרת אל עבר האופק. היא ראתה את האור. מלאכים מנופפים לה בידיהם, קוראים לעברה בשמחה. ואלוהים, אלוהים חיבק אותה […]
עוצמת האש לא משפיעה עליי, הכפור וויתר מזמן. אני מהירה יותר מכל דבר שעולה בדעתך. כוחותיי גדולים משל אלים, אני היא כל גיבורי העל מהקומיקס שאתה כל כך מעריץ, רק […]
פרק 15: נשכבתי על המיטה הרכה שבחדרי, דמעות פרצו מעיניי, לרגע, רק לרגע חשבתי שאכפת לו ממני. ידיי ממששות את השרשרת על צווארי, 'זה סימן האינסוף רואה? הפיתולים אף פעם […]
פרק 14: **היי, כאן אריה, אני מריצה את הסיפור טיפה קדימה** "טוק טוק", קול צייצני נשמע מבעד לדלת. "תכנסי אנדי!", קראתי בעודי מכפתרת את כפתורי המכנסיים הבלויים, "יום הולדת שמח!!", […]
פרק 13: "שום דבר, נואל בידיוק עמד ללכת, ללכת ולא לחזור", מחיתי את עיניי. "כן היא צודקת, אני הולך ואני לא יחזור, שיהיו לך חיים טובים אריה, היה טוב להכיר […]
פרק 12: עיניו של נואל חדרו לעיניי, רואות דרכי כאילו אני זכוכית ותו לא. "אריה, מי זה?", שאל בהפתעה. "הילדה שוכבת כאן פצועה עם טראומה קשה ומה שאכפת לך זה […]
פרק 11: עיניו נחו על פני, "אמרתי לך לא להסתכל!", צעקתי. הוא הפנה את מבטו, "אריה אני כל כך מצטער..", הוא החל לומר, "אל תרחם עליי!", כעס, זעם ותסכול הציפו […]
פרק 10: "בוקר טוב ישנונית", קראה אנדי מבעד לדלת, "זמן לקום", אמרה וקפצה על מיטתי. "אנדי!", קראתי ברוגז, "ההורים שלך אחים במקרה?!" "לא חברה יקרה, קדימה אפ על הרגליים, עשר […]
פרק 9: אוריאן נכנס דרך החלון בקלילות ולמרות פלג גופו הרחב יחסית נע בחינניות מפליאה. נדמה היה כי עשה זאת פעמים רבות, תהיתי לעצמי האם עשה זאת בעבר. "היי", סיננתי […]
פרק 8: התחלתי להכניס את המזוודות לחדרי החדש והנחתי אותן על המיטה, "מה אתה רוצה לדעת?", שאלתי, "בואי נתחיל במה ילדה כמוך עושה כאן?" "מה זאת אומרת כמוני?!", שאלתי בזעם […]
פרק 7: המונית נעצרה בחריקה, "הגענו ילדונת", אמר הנהג בחיוך, "הגיע הזמן לרדת", ירדתי מהמונית והוצאתי את כל המזוודות בעזרתו של הנהג, "תודה רבה אדוני", אמרתי, "אני מצטערת על מקודם", […]
פרק 6: המונית כבר צפרה למטה, בן, הילד המבוגר ביותר אחרי עזר לי להוריד את כל המזוודות למטה. "היזדרזי", האיצה בי האחות ברטה. שורה של 15 ילדים חיכתה לי מחוץ […]
פרק 5: דמעות פרצו מעיניי, כסכר הנפרץ לפתע, איך אני הפכתי להיות האשמה בכל העיניין הזה? עכשיו אני בטוחה שאני צריכה ללכת, אני צריכה להיתרק מנואל והפיצול אישיות שלו. נשכבתי […]
פרק 4: ניכנסתי לחדר, "נואל? מה אתה עושה כאן?" הוא ישב על המיטה שלי, ראשו בין ידיו, כל שערו פרוע וכתפיו רועדות, ניגשתי אליו והנחתי את ידי על כתפו, "נואל?" […]
פרק 3: היתיישבתי ליד המחשב הבודד שניצב בחדר, אצבעותיי ריקדו על המקלדת, נשימה עמוקה, הנה זה בא. "מר סמית' היקר, לאחר היתלבטויות רבות, החלטתי להיצטרף לבית הספר 'הייטס' בשנת הלימודים […]