הסיפורים של cute123
יזכור ישראל את בניו ובנותיו, שנרצחו, ועונו, ונחנקו, והורעלו, ונשרפו חיים. אך תישכח האדמה את הדם, את הדם ששתתה בשקיקה. יזכור ישראל את אותו ילד קטן, את אותם עיניים גדולות […]
לילה. היא בהתה אל מחוץ לחלון, מתעלמת לחלוטין מלבה הפועם בעגמומיות. אולי הגיע הזמן לוותר, לעזוב. כבר לא אכפת לה, כל מה שרצתה, נסחף ברוח. הכל התכלה, נעלם באש. לא […]
אני שונאת, ואני אוהבת. אני בוכה, ואני מחייכת. אני מצטערת, אבל נחושה בדעתי. ואני שונאת, את אלו שהעזו לפגוע. ואני בוכה, על אחיי שנפלו חלל. ואני מצטערת, על הדם שנשפך. […]
דם. זורם, מרווה את האדמה הסדוקה. והוא עומד, מגחך לעומת הגופה. "איפה אבא?", מתעורר הילד בבהלה. "אבא מת ילדי, אבא לא בא". ברוך היא מעבירה יד על ראשו, ולפתע מדים […]
"אל..", הוא לחש, "אל תעזבי אותי." שכבנו במיטה, אני והוא, חבוקים. ערימה אחת של איברים סבוכים. "אני חייבת, אני אחזור, זה רק שבוע". ראשי מונח על חזהו השרירי, פעימות ליבו […]
וזאת השמש, אבל כדור הארץ. וזה הירח, אבל הכוכבים. וזאת הגאות, אבל השפל. וזה שגוי, אבל בסדר. אז אני שוקעת בעודני צפה. הוא מושך אותי אליו, מושך אותי בחוטים דקים […]
אל תחכה לי, כי איני עוד. שחרר מזרועותיך המחבקות. תן לי לחמוק מבין שפתיך המנשקות. נטוש את קברי, אל תשאיר ולו פרח קטן. תן לאפר השחור לכסותו עד כי אין […]
אל תלכו! עוד לא! לוו אותי עוד קצת, ממש עוד מעט. אל תעזבו אותי! לא כאן, לא עכשיו! הלילה כה חשוך, סמיך. נידמה כי הדרך לא נגמרת. כאילו אני מהלכת […]
האם לאפלה יש שם? לאכזריות, לשנאה? לרגש המכוער?, לרעל הנוטף מגופנו כזיעה? איך הם מצאו אותנו? האם התגנבו לחדרי ליבנו והעכירו את הדם הזורם בו? או שמא קראנו להם?, העלינו […]
תבכה. תצרח עד שריאותיך יכשלו, וישוועו לחמצן. זה בסדר, אני מבטיחה. אני יודעת שנדמה כי אין מנוס, נדמה כאילו אין דרך לברוח. הכאב יקירי, הכאב ירדוף אותך לנצח. אני יודעת […]
חולצה מגוהצת טחובה למכנסיים רופפים. הוא מוחה דמעתו, מצדיע לאורם של החיים. אט אט ירד הליל, מסך שחור של יאוש. עיניו העייפות לא ידמו, גם לא גופו התשוש. אחוה, שלום, […]
המוות עיוור את עיניי, צילק את גופי לבל שוב. הוא בא והולך, כמו חורף. מותיר אותי אחריו, עץ בזמן שלכת, שבורה ועירומה. הוא הלך כי הגשם עבר ואין לו יותר […]
פרק 21-פרק סיום: אוליבר התעורר מיוזע במיטתו, והביט בשעון שמונח על השידה הקטנה לצד מיטתו, 4:42 לפנות בוקר. הוא היתיישב והביט אל חלל חדרו. כשעיניו הסתגלו לחושך הוא הבחין בדמות […]
פרק 20: "אתה צריך לקום ילד שלי", אמו של אוליבר נשקה לראשו לפני שיצאה מהחדר, משאירה על כיסא חליפה שחורה ומחוייטת. הוא יצא ממיטתו ונכנס הישר למקלחת, מניח למים הזורמים […]
פרק 19: *אוליבר* "היא בסדר?!", התפרצה קאסי לחדר המיון. "מה את עושה פה?", התפלא ניק. "ריב קטן לא יגרום לי להפקיר אותה למוות, הודעתם להורים שלה?", קאסי היתיישבה לצידו של […]
פרק 18: *אוליבר* "תירגע", אוליבר ניגש בצעדים איטיים לבחור עם האקדח. הבחור ניראה מפוחד, כאילו נאלץ לעשות זאת בלית ברירה. על פניו ניראה דוק זיעה, עיניו התרוצצו בחוריהן וידו האוחזת […]
פרק 17: *לורן* לורן ישבה מול שידת האיפור שלה. חושבת איך להעלים את השקיות השחורות, את האדמומיות שכיסתה את פניה ואת מראה החולני. מאז היום בו רבה עם אוליבר הייתה […]
פרק 16: *אוליבר* "אוליבר!", אמו של אוליבר נכנסה לחדרו בסערה, "למה אתה עדיין במיטה?!". "אמא אין לי חשק..", החל לומר, "לא אכפת לי בחור צעיר!", קטעה אותו, "אנדריאה מחכה לך!" […]
פרק 15: *לורן* "קאסי?", לורן ישבה על מיטתה, קולה רועד מהבכי. "או היי!", נשמע כאילו קאסי לא ציפתה לשמוע את קולה, "מה קורה?". "אני רציתי להגיד לך שסיימתי את העיניין […]
פרק 14: *לורן* "תסתכלי עליי", לחש אוליבר, "תסתכלי לי בעיניים ותגידי שאת לא מרגישה אליי שום דבר". "תסתכל עליי", ביקשה לורן כיוון שלא הביט בה. אוליבר הפנה את מבטו אליה. […]
פרק 13: *אוליבר* "..הבנת?", ניק ואוליבר ישבו בקפטיריה, "אוליבר? היי אחי?", ניק חבט על כתפו של אוליבר כדי להוציא אותו מריכוזו. "מה?", התנער אוליבר. "מה קורה?", שאל ניק בדאגה. "אני […]
פרק 12: *לורן* לורן נכנסה לביתה, "אני בבית!", קראה. אמה יצאה מן המטבח, מנגבת את ידיה בסינר הקשור סביב מותניה, "לורי! מה קרה?!". לורן הביטה באמא במבט מבולבל. אמה ניגשה […]
פרק 11: *אוליבר* "בבקשה חכי!", אוליבר מיהר ללורן שכבר פתחה את דלת מכוניתה. הוא לפת את ידה שניה לפני שנכנסה וסובב אותה אליו, "תפסיק!", הדמעה הקלה שמחה בידו לפני רגעים […]
פרק 10: *לורן* "היי ניק", חייכה אליו לורן כשפתח לה את הדלת. "לורן! כל כך שמח שהגעת", בירך אותה והכניס אותה פנימה, "איפה לאסי?". "קאסי", קולה עלה מעט מהעלבון שהטיח […]
פרק 9: *אוליבר* אוליבר היה בדרכו לביתו של ניק, מצפה בקוצר רוח לערפול חושים של אלכוהול. הוא לבש ג'ינס עם חולצת טי שחורה שהבליטה את שריריו. "הלו?", אוליבר ענה לאייפון […]
יום הולדת שמח תותי. יום הולדת נפלא. היודעת מה קיבלת את במתנה? קיבלת משפחה. יום זה הוא לך תותי, התדעי למה? כי זה היום בו אותך ילדה אמנו המקסימה. יום […]
פרק 8: *לורן* "קדימה קאסי", לורן ציפצה לה וקאסי יצאה בריצה מביתה. "אנחנו נאחר", נזפה בה לורן. "אני יודעת, סליחה". לורן עמדה ליד הלוקר שלה כשג'ו בא ומשך אותה למרכז […]
פרק 7: *אוליבר* "היי אוליבר?", שאל ג'ו. אחד מחברי הקבוצה של אוליבר. הוא ואוליבר ישבו בחדרו ושיחקו בפלייסטשיין. "מה?", ענה אוליבר, מרותק למסך ולשחקנים הרצים שבו. "תגיד.. אכפת לך אם..", […]
אני לא בוכה, אבל זה בועט בקרביי. אני לא אומרת, אבל מרגישה. אני לא מראה, אבל זה אוכל אותי. אני מחייכת, אבל שבורה. אני מתאפרת, זה רק מסכה. אני רוקדת, […]
פרק 6: *אוליבר* אוליבר ישב על ספסל בכניסה לפארק. מחכה לבואה. הוא נזכר בפעם הראשונה שהבחין בה, בכיתה י'. היא הייתה חדשה. היא לא הכירה את המוניטין שלו אז. הוא […]