הסיפורים של psychominde236
אתם מכירים את התמונה של הארנב שאם הופכים אותה זה ברווז? מדהים שאתה יכול להביט בתמונה הזו שנים ולראות ארנב, להיות בטוח לגמרי שזה מה שאתה רואה, וגם אם יש […]
לבן, צבע כל כך נקי, חלק, ריק. ריק מטעויות, ריק מכאב, ריק מחלומות שהתנפצו, ריק מדאגות, ריק מבפנים. כי אם הכל חלק ויפה, מה הטעם? למה לי לחיות חיים שלא […]
היום כשהדלקתי את המחשב גליתי שהקובץ של הסיפור נמחק. לא יעלה פרק חדש עד יום ראשון.
הייתי קצת מדוכאת בהמשך היום, פספסתי את כל הדיונים המעניינים בשיעורים בגלל שהייתי מרוכזת בפיענוח החתימה. לא ידעתי למה זה כל כך שינה לי של מי החתימה, אולי פשוט רציתי […]
גם אם ננסה ככל עד שנפשנו תישבר, לא נוכל לפתוח דלת ללא ידית. לא משנה כמה ננסה, נדפוק, נצרח, הדלת לא תזוז. אנחנו נישאר כלואים בין ארבע קירות, ארבע פינות, […]
*אני ממליצה מראש לקרוא פעמיים את הסיפור. יש לי יום הולדת, רק עוד כמה דקות. כבר אפיתי עוגה, שמתי כיבוד, ניפחתי בלונים, עכשיו רק לחכות. הבטתי בדלת, מחכה שמישהו ידפוק […]
אוויר הסתיו מעיף את רוחותיו, מטיח אותן בעצים שלא זזים, במקומם מקובעים. ואם רק היו מרפים, נותנים לרוח לסחוף אותם למקומות חדשים… אבל הם לא מסכימים. יש כאלו שאומרים שזה […]
התפוח לא נופל רחוק מהעץ, אבל אנחנו קוטפים אותו רחוק יותר ממה שאי פעם היה מגיע. האם זה בסדר לתלוש את התפוח מן העץ? לקחת אותו מהסביבה שהוא אוהב? אבל […]
השיעור החמישי היה ביקורת אומנותית, גם הוא היה בכיתה. למרבה ההפתעה, כשהמורה נכנסה אלינו לכיתה זו הייתה לא אחרת מאשר רחל, המחנכת שלנו ששכחה להציג את עצמה בתחילת היום. היא […]
אחרי ההפסקה היה לנו שיעור מוזיקה בחדר החזרות של בניין מגמות. המורה הפעם היה בן, קראו לו ליאור, אבל הוא ביקש שנקרא לו לי. הוא היה בעל שיער אפור לחלוטין […]
שיעור שלישי הוא כתיבה יוצרת והוא מתקיים בכיתה. למורה של כתיבה יוצרת קוראים ביאטריס, היא גדלה באנגליה וכיום גרה בארץ כבר 20 שנה. היה לה מעט מבטא וכמה ילדים צחקו […]
השיעור הבא היה פיסול, והוא התקיים קומה אחת למטה בחדר העבודה. החדר היה מלא בפסלים קטנים של אנשים בתנוחות שונות. חלק שוכבים בצורות שונות, חלק יושבים וחלק עומדים. המורה הציגה […]
לפעמים אני תוהה לעצמי עם לידיים יש לב ומח משלהן, כזה שעוזר להן לפעול לבדן בשיתוף פעולה איתך. נדמה כאילו ברגע שאני מציירת הידיים שלי אינן בשליטתי, הן מציירות כל […]
לא מזמן התחלתי לכתוב סיפור בשם "להיות חזקה". הסיפור מספר על נערה בכיתה ז' בשם אלכס שנמצאת בכיתה לאומנים. פעם בשבוע יש להם שיעור "ביקורת אומנותית" שם הם בוחנים יצירות […]
אני יודעת מה אתם חושבים, אתם בטח מסתכלים עליי ואומרים לעצמיכם "מה היא חשבה לעצמה כשהיא לבשה את זה, היא בת לא בן!" אז אתם יודעים מה? לכו להזדיין! אוי, […]
*ליפני שאתם קוראים, בקשה קטנה. אנחנו מתחילים בחוג תיאטרון שלי לעבוד על הצגת סוף שנה וקיבלנו משימה לכתוב מונולוג על הדמויות שבחרנו. אני מעלה את הסיפור בשביל ביקורת, הכי נוקשה […]
כשאנשים שואלים אותי מה הכלי נגינה האהוב עליי אני עונה פעמון. הם בדרך כלל מסתכלים עליי מוזר, אולי מספרים כמה בדיחות על זה, ולפעמים, רק לפעמים, הם שואלים למה. איזו […]
אנחנו נתאהב, כמו בסרטים, זה יהיה קסום. אני אראה אותך יושב שם, מורכז במשהו, כשלפתע תסכל עליי. מבטינו יצטלבו מהרגע הזה לעד, ונדע באותו רגע שאנחנו אוהבים זה את זה, […]
סתיו החל למלא את האוויר, מעיף את רוחותיו לכל עבר, מטיח אותן בעצים שלא מסכימים לזוז ממקומם, מקובעים. אם רק היו מרפים לרגע, נותנים לרוח לסחוף אותם למקומות חדשים… אבל […]
את ארצי, ארצי שלי, שגידלת אותי כמו אם. על אדמתך צעדתי את צעדיי הראשונים, ואת מילותי הראשונות אמרתי בשפתך. את מנגינותייך שרתי שרים, ואת נתת לי מפרי אדמתך. את ארצי, […]
התעוררתי בחדר חשוך, כל מה שאיפשר לי לראות זה פס אור שהזדחל ברווח הצר שמתחת לדלת. הייתי מסוחרר, לא ידעתי אפילו איך הגעתי לכאן או מי קשר אותי לכיסא. ישבתי […]
צר לי לומר, אבל ככל שאני באתר הזה יותר זמן אני יותר מאוכזבת ממנו. דבר ראשון, אבססיה לתגובות וצפיות. אתם כותבים משהו, מהלב, אל תתחנו שאנשים יסתכלו. הרי, אם אתם […]
אם הייתם עכשיו על ערש דוואי, אם הייתם יודעים שבעוד שניות ספורות אתם עמודים למות, שבעוד רגע החיים שלכם יגיעו אל קיצם, הייתם מרוצים מהמקום בו החיים שלכם נמצאים? מן […]
מאז שאני זוכרת את עצמי היה לי ארון בחדר, ארון גדול ורחב בעל מראה מרהיב שמעטר עצמו בכל צבעי הקשת. זה היה הארון שלי, שם שמתי את כל היומנים, המחברות, […]
אתם מכירים את התחושה הזו, שמדברים אליכם ואתם שומעים אבל לא מקשיבים, שפשוט לא בא לכם להקשיב? אתם מכירים את זה שפשוט בא לכם ללכת לאנשהו ולשבת עם עצמיכם, כי […]
רציתי לשטוף את הכאב, את הדם, את הלב הדואב, את כולם. רציתי לשטוף את הצרות, המתים, גופות של אנשים. רציתי לשטוף את היום, את השנה, את החלום, את המלחמה. רציתי […]
הייתם הורגים אדם שאיבד ארבעה מאחיו? אדם שגדל עם אבא שיכור ואלים? הייתם הורגים אדם שחי את בעוני כל ילדותו? שאביו ואמו מתו? אדם שכל שרצה היה להיות אמן, אך […]
עליתי על הרכבת העכורה, היא הייתה מלאת חלודה וחרקה בכל תנועה שלה. סביבי ישבו המוני אנשים, חלק עם מבטים עצובים וחלק עם מבטים מתים. הם יודעים שהגיע הסוף. הרכבת החלה […]
האנשים נפלו אחד אחד, ונשארתי אני לבד. בעיניים הדמעות, הזכרנות, לא נשאר לי דבר לראות מלבד כאב ואובדן. הכל קרה מזמן, אבל העיניים עדיין רואות, הן עדיין מלאות דמעות. אך […]
מתאהבים כמו בובת חוטים, איזו אהבה מהסרטים. כמו בובת סמרטוטים, כי אם לא נחזיק בחוטים, אנחנו נופלים, נופלים אל כלום. מחזיקה בך כמו סם שלא נגמר, היום שיכורה, מקיאה מחר. […]