הסיפורים של psychominde236
היה פעם איש הכותב משלים, עומל מול דפים יום-יום, משלים על עולם שכולו תוהו ובוהו, עולם נוראי ואיום. משלים הוא כותב על מר הדבר, משלים מספר לעולם, וכל מי ששמע, […]
הצלילים החלו מרקדים את ריקודם השליו בחדרי הקטן, מלטפים את קירות החדר כמו גם את אזניי. התווים עלו וירדו כמו רכבת הרים מפותלת, גרמים לליבי לפעום במקצב המנגינה. מילות השיר […]
אתם יודעים מהי התחושה של הנפילה? כמו כשאתם ברכבת הרים והבטן שלכם מתהפכת, כאילו כל שנייה אתם עומדים למות, אבל באותו רגע אתם גם חופשיים. זוהי נפילה. אבל רכבת הרים […]
במקום קטן, חשוך, עומדות להן גבירות. הן נוקשות, יציבות, מוכנות כמו בובות. אך בשונה מכל בובה, מי ילביש את האישה? הבגדים יורדים מהר, היא נשארת חשופה. רק מחיאת כף אחת, […]
אין רגע קסום יותר מהלילה, מהלא נודע, מבריכת האורות שעל רקע ערים עד בריכת כוכבים זוהרים בשמיים. רגע של בדידות, שלווה, שקט. רגע של חלומות ואין ספור אפשרויות, רגע שמפריד […]
תמשכי למי שאת רוצה, אם זה גבר ואם זו אישה. רק, תני לי לשאול שאלה קטנה – אם את נמשכת לנשים למה שלא תעשי שינוי מין? הרי, את יכולה. אולי […]
-אני רק אומרת מראש, הטקסט הבא הוא סוג של מאמר יותר מאשר סיפור, מחר אני אולי אעלה סיפור בהשראת המאמר. אני מניחה שרבים מכם, אולי אפילו כולכם, קראתם את הספר […]
שריקה חדה חתכה את האוויר, מחרישה את אוזני הלילה האפל. משק כנפי ציפורים החל להישמע ולהתגבר בעודן חולפות על פני הישוב הקטן והשומם. אלפי ציפורים התעופפו אל השמים במהירות אדירה, […]
מסביב העולם מתפוגג, נעלם. מסביב מהרים לגבעות למישור. מסביב מתייבשים אוקיינוס וים. מסביב עם הליל הכל נהיה שחור. ורק נקודה אחת עוד נותרת. אילו הייתי גמל בחולות המדבר, אילו הייתי […]
סליחה, אבל אני שחכתי להעלות את האתגר ביום רביעי. אני שמה לב שאני כבר לא מתחברת קבוע לאתר וכל השמן שוכחת מהתחרות, אז אני מבטלת אותה. סליחה. חשוב לי לומר […]
כפי שראיתם לא העלתי אתגר ביום רביעי. אני מתנצלת, אבל יש לי דברים על הראש. אתגר שלישי יעלה ביום רביעי הקרוב. מי שאיחר בהלעת האתגר השני יכול להעלות עד יום […]
לכל המשתתפים\ות, ביום רביעי אני אמורה להעלות את האתגר הבא, אבל חוץ מ"לא אחת שכותבת" אף אחד לא העלה את הסיפור. אם פחות מארבעה מעלים עד יום רביעי אני נותנת […]
רגע של שתיקה מילא את החדר האפרורי שבו עמדו השניים, רגע עמוס במחשבות ללא מילים ותמונות צבועות שחור לבן, ממוסגרות במסגרת זהובה הנחה על מדפי הארונות החומים שהיו מכוסים שכבות […]
יש ימים סוערים של גשם, כשברקים ורעמים ממלאים את האוויר הקר, ואדים יוצאים מפיותיהם של אנשים הרצים לאורך הרחוב בתקווה להגע הביתה בלי להירטב. הם מנסים ללהתכופף, להסתתר מפני הטיפות […]
כל מי שהעלה סיפור עבר לאתגר השני. האתגר השני הוא לכתוב סיפור\מונולוג\שיר או כל קטע אחר עם מוסר השכל, אין הגבלה על ז'אנר. זה יכול להיות פנטזיה, רומנטיקה, גבורה… כל […]
הבטתי בבואתי שבמראה, בוחנת את פניי וגופי. שיערי הג'ינג'י שעד לאחרונה עבר את כתפיי, ועכשיו אורכו לא יותר מסנטימטרים ספורים, דבר שגורם לבלבול באשר למיני. תווי פני השמנמנות ומכוסות הנשמים […]
ישבנו שנינו ליד השולחן לאכול, שני אחים, שני אויבים. מתח שרר ביננו, לפחות מנקודת מבטי, מבטו שלו היה אדיש. אחח… האדישות שלו, בלתי נסבל. שיערו הבלונדיני שהגיע מעבר לכתפיו זהר […]
האתגר הראשון הוא לקחת זיכרון שלכם, זיכרון עמוק, חשוב, שמח, עצוב… כל מה שתרצו. אתם צריכים לכתוב עליו קטע (שיר, סיפור, מונולוג וכדומה…). אתם צריכים להשתמש במטאפורות לחלקים מהסיפור. צריך […]
ההרים הגבוהים היו מכוסים בירוק ולבן, מתנוססים גבוה מעל העננים שכיסו חלקים נרחבים מהם. ליל הכוכבים שנצץ מעל קצוות ההרים היה קסום, האורות ריקדו להם בשמיים, נסחפים אל מקום רחוק […]
לאחרונה התחלתי להסתכל על יצירות בצורה שונה יותר, עמוקה יותר. במקום לשמוע שירים כי הם מהנים, לשמוע אותם כי אני אוהבת את המסר. במקום סתם לקרוא סיפור, לנסות לנתח אותו. […]
נמצאים קרוב, נמצאים רחוק. בלי דמעות, בלי צחוק. ריק בפנים, מבלא בחוץ. רק רוצה לרוץ. מכירה אך לא מכירה, בוכה ולא בוכה, רוצה ולא רוצה, עצובה אך לא עצובה. חוטים […]
יש אומרים שהאדם התפתח מן הקוף, במשך מיליוני מיליארדי שנים שלאבולוציה. שהוא יום אחד גילה את האש, ומשם המשיך להתפתח עד שהגיע אל האדם המודרני. לאט, לאט, צעד אחרי צעד. […]
צעדים קטנים אל תוך החשכה, רוצה ולא רוצה שהיא תדע, אך יש לי בקשה. הכל קורה לי מבחוץ, גופי הוא לא גופי ורק מוחי נשאר. סוקרת אחר תירוץ. אספר חצי […]
ליפני שנתיים… "אלכס!" צעקה ילדה בעלת שיער ג'ינג'י קצר ועניים צהובות שמשכו את תשומת הלב. היא קפצה ונופפה בלי הפסקה כדי למשוך את צומת ליבה של ילדה נוספת, בעלת שיער […]
"את מבינה אלכס, אני טראנסג'נדרית." הבטתי בבוני, בעיניה החומות שלרוב מכוסות בעדשות מגע כחולות, בשיערה הבלונדיני שעובר מחליק כל יום, בעורה השזוף, הבטתי בבחורה הכי נשית בכיתה שלי. או שלא? […]
היה זה ערב קריר מחוץ לחלון רחב השוליים שבחדר הקטן והאפרורי שנמלא בכל יום בהמוני צעצועים חדשים וצבעוניים ככל שהצעקות מלמטה גברו, צעקות הוריו של הילד הקטן שהביט מהחלון כשהוא […]
מתוך מאה גלקסיות, מתוך מאה מערכות שמש, מתוך מאה כוכבים, מתוך מאה יבשות, מתוך מאה מדינות, מתוך מאה ערים, מתוך מאה אנשים, נבחרתי אני להיות מספר מאה. בעולם בו אני […]
אתם שומעים כולם? אתם שומעים?! לא, כי אתם לא מקשיבים, מעולם לא הקשבתם! אתם רואים מה קורה סביבכם? אתם מסתכלים?! או שאתם שותקים, תמיד שותקים? גם אם תאלצו לתפוס את […]
רצתי לאורך הרחוב השומם, על כביש חסר מכוניות. רגליי כאבו, נשמותיי היו כבדות, ליבי פעם בעוצמה, גרוני שרף, אך המשכתי לרוץ. לא היה אף אחד סביבי. החנויות היו סגורות, לא […]
אני מתחילה לאבד קצב בכתיבת הסיפור ולכן אני אטרך לעשות הפסקה נוספת, אני אעלה את פרק 9 בעוד שבוע מהיום. קצב ההלאה של הפרקים ייכתב ב"רציתי להוסיף" של פרק 9. […]