הסיפורים של cookie
כל המילים שאינן נכתבות כאילו לא קיימות לא קיימות. נעלמות במגוון האפשרויות שהעולם מאפשר בעצם קיומו. לפעמים המילים קצת מוחקות ממך, מיופייך המורכב המבלבל המעציב בכינותו. לפעמים מחמאות לא נותנות […]
אז נשארנו ביחד עוד קצת, וחזרנו הביתה באותו ליל קיץ מלאי אהבה וחסרי הגיון. נכנסתי לחדר שלי, התכדרתי על מיטתי וחיבקתי את רגלי באחריות אימהית. חשבתי, איך לא, על רועי. […]
"אז את בעצם מציעה שניפרד?" שתיקות. אחת שלי אחת שלו. לכל אחת יש אופי. הוא מחכה, אני מהרהרת. "אני לא יודעת מה אני רוצה" עניתי את המובן מאליו. שתיקות. "אני […]
ושוב אתה שוכח שאיתי דברים פועלים אחרת. האופטימיות הזאת סוטרת לי רוחות בפנים. אתה כל כך משתדל, וזה כל כך מבלבל. כי לי זה לא מתאים. השאלות שמתחבטות בתוכי מתרחקות […]
התיישבתי במקום הכי חשוך שמצאתי. בפינה הנעלמת שלי. הוא התקשר בדיוק. "זה נגמר" נפלט לי בקול שברירי. הוא ניתק. יש אנשים שזה אף פעם לא נגמר איתם. הוצאתי מכיס הז'קט […]
כולם רוצים שיאהבו אותם. מחפשים דרך לרמוז, להראות את הצורך שלהם להיות נאהבים בלי לחשוף יותר מידי את הפגיעות שבעניין. גם היא רוצה שהוא יאהב, שהוא יגיד, שיראה. היא מכירה […]
איש מלא, עם זקן, רוכן למטה, לספר הגמרא שלו. הוא מקרב את עיניו למילים היפות בשפה הארמית, הקשה מעט להבנה. כמה אהבה יש בעיניו, איזה חום יהודי. הוא כמעט מחבק […]
אביתר סיים את בית הספר היום, כמו בכל יום, בשעה שלוש. בצלצול הגואל. הוא יצא מהשער המחליד והנהן בנימוס לשומר החייכן… הוא פסע בשביל האבנים הצר בדרכו לגינה הציבורית. הוא […]
היא ידעה להבדיל בין רגשות. תהומות. מנסה לחתוך בעדינות את מרקם התחושות השלובות זו בזו. היא פוסעת בעולם בשקט כזה שאפשר לחשוב שהיא לא קיימת. בשבילה העולם לא אמיתי, והכל […]
כשאני בוכה אתה קצת יותר חשוב ואני קצת יותר מתגעגעת. אתה מיוחד. ופתאום זה כואב כמה שאתה מיוחד. כשאני בוכה זה יותר נכון. ואתה יותר אינך. כשאני בוכה זה רק […]
הריח הזה. הריח של הגשם. הריח של הדשא שטיפות קטנות מטיילות עליו. משאירות בו שובל של רעננות. וחשוך. ולשנינו קצת קר אבל גם מאוד נעים. והעולם המפחיד והעצוב הזה נשטף, […]
יש אנשים, אנשים אדישים. הכרתי אחד כזה, איש אדיש. הוא היה משוטט בעולם כאילו הוא והעולם מנותקים אחד מהשני. כאילו הקיום של העולם מפריע לו להתקדם. כאילו כל חיכוך שלו […]
פחד. צעדים. הוא מתקרב, כל מילה שלו היא כישוף וקללה. כל מילה אחר כך נצרבת, נשמרת אצלה כדי שאם לשנייה אחת במקרה היא תנסה לשכוח המילה תופיע ותשטוף. כמה רוע […]
אפור בחוץ, כאילו בישרו לאוויר. והיא יושבת על כיסא בצד מכורבלת בשמיכה נוגה שהוא הניח עליה לאט לאט מכסה. ואם הגשם היה יורד בכל העולם באותו הזמן אולי היה פה […]
אני אוהבת אותך. מאוד אוהבת אותך. תודה על שנים טובות. תודה שלימדת אותי כל כך הרבה על אהבה, אמת, כנות, יהדות, אהבת ישראל, ציונות. תודה על חינוך טוב. תודה על […]
הם עומדים אחד מול השני.הוא חזק, היא חושבת שגם היא. היא תמיד טועה.שניהם אוהבים. הוא משדר לה עוד אחד מהמבטים המורכבים שלו. היא נהנית להסתקרן מהם ושולחת לו מבט שקוף […]
טיפה. טיפה. טיפה.אני יושבת בחדר הסגור הזה.סורקת בעיני את הקירות שגוזלות את חירותי. כולאות אותי לתוך חלל קטן וזר.הטיפות האלה מצילות אותי מהשיגעון שלי, נותנות לי אפשרות להתרכז במונוטוניות הטיפשית […]
כוח המשיכה.זה מה שאני מרגישה עכשיו יותר מכל דבר אחר, היד שלי נשמטת הצידה, הראש כבד.אין לי כוח ללכת יותר, גם אין לי כוח לעצור.אני נופלת על האדמה הלחה ומתנשפת […]
אני סומכת עלייך, אני סמכתי עלייך.את אכזבת אותי. כל כך אכזבת.אל תחבקי, אל תגידי לי שאת אוהבת אותי.מספיק עם הצביעות הזאת, תלמדי את ערכו של צבע האמת.האהבה כה יפה כשהיא […]
היא מחייכת אליו, היא לא מבינה שהוא רע, היא לא מבינה שהוא הולך להיות צל הסיוטים שלה.הוא מסמן לה להתקרב. היא עושה את מה שהוא רוצה, היא חלשה מולו. לא […]
את נושכת שפתיים.משפילה מבט אל האדמה שאת כל כך שונאת כרגע.ניתקת מהאפשרות לשלוט בדמעותייך, מניחה להן לטפטף החוצה לעולם שכל כך מתאכזר אלייך כרגע.והשם שלו, השם שלו דוקר בעדינות את […]
אני.אני.אני.אני.מילה כל כך מטומטמת. מילה כל כך חכמה. מילה כל כך מורכבת.יש הרבה "אני" בעולם. אבל אני ה"אני" היחידה בשבילי…. סורי על היציאה אני ביום מהורהר…אגב, להעלות לפה שירים שכתבתי […]
נותרנו מחובקים על הרצפה, אני עם הפיג'מה הוורודה שלי והוא עם הג'ינס והטי שרט שלו, ידי ורגלי סביבו והוא יושב שעון על הקיר בפיסוק רגליים."את בסדר?" הוא לחש באוזני מעבר […]
קמתי עצבנית ביום למחרת. טוב, אולי עצבנית זאת לא המילה הנכונה.קמתי סתמית וריקנית. לא הייתה לי סבלנות לאף אחד או לשום דבר. גם לא ליונתן. הוא התקשר, לא עניתי. הדבר […]
יונתן בא לאסוף אותנו בדיוק בזמן. שתינו היינו מאורגנות. הוא צלצל צלצול קטן בדלת."זה יונתן… הוא בא לאסוף אותי ואת גל" אמרתי לאבא ובחנתי את הבעת פניו, הוא הנהנן לאות […]
פקחתי עיניים עייפות. יונתן כבר לא היה לצידי, גם גל.התמתחתי, השלתי מעלי את השמיכה החמה והתיישבתי על המיטה. גל נכנסה כעבור כמה דקות לחדר."הכנתי ארוחת בוקר… רעבה?" שאלה. חייכתי אליה. […]