הסיפורים של Colorful Magic
כשראיתי אותך, כשהייתי איתך, כששלחת לי הודעה, כשהתחבקנו – הרגשתי שאני לא לבד, הרגשתי פחות בודדה, הרגשתי שלמישהו אכפת ממני. יכולתי להסתכל בעיניך לנצח, יכולתי לשכב לידך לתמיד, יכולתי לשמוע […]
שרוכים שרוכים, איך אני אוהבת שרוכים. במחלקה הפתוחה בטירה יכולתי למות. שרוכים שרוכים, אתם ארוכים, אולי אתם רוצים להיות נחש על רגל או ילדה על עמוד כך תמיד חלמתי למות […]
הייתי מאותן ילדות שישבו בצד הכיתה וקראו ספר. עוד אז הבטן שלי הייתה הורגת אותי והייתי חושבת שניתן לרפא דיכאון על ידי אהבה. פחדתי שאחד המורים יבוא להסתכל במסדרונות הריקים […]
שרלוט הייתה ילדה בלתי נראית. לשרלוט לא היו חברים, ושרלוט הייתה רק יושבת בפינה וקוראת ספרים. שרלוט הייתה נכנסת לאינטרנט וכותבת לאנשים שהיא לא מכירה, דברים שהיא כן מכירה. מספרים […]
פעם הייתה ילדה, והיא הייתה עצובה. אבל פעם היו הרבה ילדות, שהיו עצובות. והרבה מאוד סיבות שונות ומשונות. הילדה לא הייתה שונה משאר הילדות, למרות שהיא דווקא כן הייתה. אני […]
היום הילדה במראה צחקה עליי. זה היה מעליב. היא הסתכלה על גופי, שהוא נורא רזה לכאורה אך גם שמן לדעתי, או לדעתה. אני כבר לא מבדילה. אה, לא הבדלתי. עיניה […]
ואני לא מבינה, למה את אף פעם לא שואלת אותי אם אני רוצה. ״תעשי״ ״שלחי״ ״תסתכלי״ ״בואי״ ״תקני״ או אפילו מבקשת או שואלת אם אני בכלל יכולה. את מצווה עליי […]
לפעמים אני מדמיינת אהבה. כי אדם לא יכול לגדול בלי אהבה או שמחה, כך לפחות אני מניחה. אני ממציאה לעצמי שמישהו כן רוצה שאהיה שמחה ושאכפת לו. אני אוהבת להוציא […]
לפתע פתאום, ישנו הבזק חזק של אור. ושום דבר לא חוזר להיות כמו שהיה. מאוחר יותר מגיעים קולות האמבולנס, אפילו שהוא נוסע חמישים קמ"ש מעל למהירות המותרת – הוא מאחר. […]
האצבעות שלו טופפו על השולחן. לא היה אדם מלבדו בחדר. הוא היה חשוך, מלבד אור המחשב הכחול על שולחן, שחשף את אצבעותיו הלבנות והצנומות, ושתי קוביות משחק. צחוק. הוא צחק. […]
הכל שקע, ביחד עם השקיעה המתבוססת על השמיים. הרצונות, המחשבות, החיים והרגשות. עיני בצבע החלב מסתכלות קדימה ומחייכות. אני מרגישה את זה. פניי מחייכות גם, אבל פנים עושות את זה […]
אתה יודע, דניאל? לפעמים אני חושבת שכולם שונאים אותי, או שלא נעים להם בחברתי. אני יודעת שהאמירה הזו לא נכונה, אבל בכל זאת אני מרגישה אותה. אפילו שאני לא מרגישה, […]
אולי הייתי צריכה מישהו, לו הייתי אוהבת. אולי הייתי צריכה דבר מה העשוי מרגש, אם לא הייתי פוגעת. אולי הייתי באמת צריכה, אם הייתי מרצה אותם. את הפרצופים הנחמדים שלהם. […]
רציתי תמיד לשלוח מכתבי יומן. כמובן שהכוונה בלשלוח, היא כלום. לשלוח לכלום. אפילו לא לשלוח, סתם ליבב אל תוכנת הוורד הסגידה. אז אני יושבת וחושבת לי, אל מי אשלח מכתבים? […]
דיברתי עם חבריי אתמול. הם שינו את צבעם. עכשיו אני יכול להגיד, שחברים יש בכל הצבעים, בדיוק כמו ששיר הילדים הקיטשי ההוא שר. שאלתי אותם אם הם רוצים לשחק בכדור […]
אני אוהב אותך, כי את אומרת את המילים לא נכון. בואי נלך לצד האפל, איפה שהאלוורה שופעת. אני אוהב אותך, כי שינית את המילה מוות, למתיחה. ואני אוהב אותך, כי […]
אני לא מאמינה באהבה. מעולם לא האמנתי. זה רק נטל. נטל כבד. לראות אותם, שמחים. לראות אותם, מאושרים. ולדעת, שזה לא יקרה לך לעולם, כי כך את בחרת. אבל אני […]
חלומות מתוקים עשויים ממך, חלומות מתוקים מחלחלים דרכך. מי אני לא להסכים? הם מחפשים אותך, את החלומות המתוקים שלך. הם רוצים לנצל אותך, הם רוצים שתנצל אותם. הם רוצים את […]
מבטי היה שמוט במהלך היום. לא משנה לאן הלכתי, איפה הייתי, לאן מחשבותיי נדדו, ראשי היה שמוט אל הרצפה. אז בערב, היא שאלה אותי, למה ראשי שמוט. אז עניתי לה, […]
"כאן אנחנו גרים, בעיר המוות יקירי!" היא אמרה, קורנת כולה. שמחה שניתנה לה עוד הזדמנות. העפתי מבט מהיר. לכלוך, חוסר צבע וצחנת המוות כיסתה את המקום. "כן…" אמרתי באכזבה. אני […]
כשנכנסתי לחדר, ראיתי אותו. שיערו השחור נופל על פניו ומדגיש את עורו החיוור. ריר בצבץ בזווית פיו, ונמשך נוזל עד הרצפה. עיניו היו סגורות אך היה ברור שדם זרם מהן […]
אני כבר לא מרגישה את זה יותר. "אני לא יכולה להפסיק! אני לא יכולה!" אני יושבת שפופה, רגליי צמודות אל חזי ומצחי מונח על ברכיי בייאוש. טיפות קטנות זורמות על […]
"אני אתן לך את כל המחרים שלי, רק בשביל האתמול הזה!" "לא." הוא נד בראשו. "למה לא?" אני שואלת, פניי נפולות. "לא." הוא מישיר אלי מבט. "אני מתחננת," רואים שלא. […]
וזה לוחץ. לא אשקר. הוא שם כדי שנרגיש אותו. נכון. אז למה אני לא מרגישה כלום? הוא לוחץ מכל הכיוונים, עד כדי בכי. אני מנסה לכסות את גופי עם שתי […]
אוקיי אז כבר ניסיתי לכתוב את זה וזה נתקע. ועד שזה הואיל בטובו לעבוד, כתבתי משהו אז יאי. "אני רוצה הביתה אמא." היא משכה בשרוול אמה בעדינות. "אני מצטערת יקירה," […]
צחוק צחוק צחוק תציל את עצמך, לפני שתטבע בו ידידי. צחוק צחוק צחוק תציל את עצמך, לפחות בשבילי לפני שהדם ישפך. צחוק צחוק צחוק זה כואב לי, השריטה בשריר הלב […]
ג'ורג', אני מרגישה את חמצן הקנולה כחותך את נחיריי. שיערי החום גדל לו מעט, מאז. לבאס אנשים זה הקטע, למרות שזה אפילו לא בכוונה. אני מתגעגעת. עיניי עוברות על המכתב […]
אני כושלת אל המזרן הקרוע, לו אני קוראת מיטה. גופי נרפה ונופל בחבטה על המזרן. עיניי נעצמות, ואני מנסה למתן את הראש הדואב. זה לא מצליח, כצפוי. אני שומעת שלוש […]
אני לא יכולה לעצור את הדמעות, כי הן זולגות. אני לא יכולה לעצור את הגשמים, כי הטיפות נופלות. אני לא יכולה לעצור את הלוחות, בגלל הרעידות. אני לא יכולה לעצור […]