הסיפורים של ChocolateChip
משכתי את השמיכה לכסות את הראש, זוג רגליים צצו. הרעשים מהסלון המשיכו. השעה עוד מוקדמת, אך במהרה הוא עוד ילך. לפני שלוש שנים הייתה התאונה ההיא, מאז הוא השתקם פיזית. […]
גם ככה הוא יהיה שם. איפה שאני יהיה- גם הוא יהיה. "אין לו חיים משל עצמו!" לחשתי, בכדי שלא יגיע אל אוזניו. אם הוא שמע או שלא אני לא יודעת, […]
ברגעים האלה הטירוף עמד בשיאו. בתוך מרכז העניינים, שם אני. במרכז הבמה. אנרגיה זורמת בעורקים שלי גורמת לרגליים שלי לנוע בצעדי ריקוד עליזים. כמו שהשמש עולה בכל בוקר כך הקול […]
ככל שאני לומדת יותר אני מגלה כמה שאני לא יודעת כלום, כמה אני מפספסת ועוד חסרה. ניסיתי להספיק כל כך רבה דברים בו זמנית, ונכשלתי. התעוררתי וכיביתי את השעון מעורר. […]
חיברתי את האוזניות למכשיר והפעלתי. התחיל להתנגן. הבטתי למרחקים כשכל מה שעיניי רואות רק חולף מולי. ניסיתי להתעלם מהכל, במקום זה סגרתי את עצמי ביחד עם הכל. כאב וחששות. מחשבות. […]
לאן ברח הצדק? מדוע לקח יחד איתו את השלווה? מותיר תקווה שמשחקת בהישרדות, בורא התמודדויות ללא סוף. מי התחיל את השקרים? מדוע ירצה לחיות כדמות מזויפת? יש מצב שהוא אינו […]
לכל האנשים יש בקשות מיוחדות, רצונות וחלומות. אם זה חפץ או משאלה. לדוגמא הבוקר כל הכיתה שלי רצתה להצליח במבחן. האמת שלי כל יום מצטרפים לאוסף הבקשות שלי עוד מילים. […]
טיפטוף ירוק בשמיים, זה בוודאי טעות. בניסיון להסתיר הכנסתי גוש כחול לתמונה, אבל זה לא עזר ועדיין יכלו לראות את הנקודות הירוקות שעל הדף. "חשבתי שכל הנשים הן עדינות…" שמחה […]
"יש לי שאלה קצת חשובה לי, אבל בטח אישית מאוד…" דודה איימי אמרה כשדליה התרחקה. "למה אין לך בית? כאילו מה עם ההורים שלך? משפחה?" היא שאלה לוחשת. הורדתי את […]
זמן יקר שהינו מול המחזה הנדיר הזה. לזה הייתי קוראת משהו יקר ערך, ממש אומנות. התפעלתי כל פעם שפתחתי את עיני אחרי מצמוץ, כאילו זו הפעם הראשונה שראיתי את זה. […]
גוונים זעירים של ירוק ברקע, הרבה סוגים של צורות עם טקסטורות שונות. רק היד עם המכחול קובעת ומסדרת. המוח והרצון שואף שיקבלו אותו, שואף לחקות מציאות. חיישנים עוברים בגוף, מנסים […]
התלבשתי במשהו שנראה כמו שק נוצץ. אספתי את השיער בשלל גומיות וחיברתי אותן למשהו שנראה כמו מזרקת שיער. צחקתי על עצמי במראה ונאנחתי. "את נראית ממש טוב!" שמעתי קול, הסתובבתי. […]
מבטים נגעלים מופנים אליי. השפלתי מבט אל הנעליים מנסה לעבור במהירות. הר של שקיות בשני ידי שמסתירות אותי, אבל עדיין הרגשתי חשופה לגמרי. המבטים המשיכו לעקוב אחריי, לא משנה אם […]
"את אמרת משהו בנוגע ל"גרוע מכל", מה הכוונה? למה כולכם שותקים?" נתן הביט סביבו, ומבטו נפל על אימו הבוכה. אבא לקח את נתן הצידה וגילה לו את המאורעות שהיו בחדר […]
"בואו לא נבזבז יותר זמן על שטויות." המנהל אמר תוך כדי שהוא משלב את כפות ידיו ומניח אותם על שולחן העבודה שלו. "הבן שלכם הוא -מאכזב!" הוא אמר את המילה […]
אינני מסוגלת להתהלך אחרי הציבור, להיות קצת דומה למישהו. יש בי רגש שלא נותן לי להשתחרר, לא נותן לי להתערבב עם העם. אצעד בכוונה לצד ההפוך ממך, כשתשאל אומר שאני […]
“ברוכה הבאה!” לפתע הם קראו מחייכים ומפנים שני כיסאות. “תודה…” מילמלתי מנימוס. התחלנו סעודה שלישית בנחת והכל הלך טוב. אני בביישנות שלי, לא יודעת איך נתקלתי למצב הזה לא דיברתי […]
“זה קמע” אמרתי. צבי בא לומר משהו והפסיק את עצמו. “אתה יודע מה בפנים?” הפעם שאלתי והוא נידנד את ראשו לשלילה. “יש בפנים תמונה של בעל הפתק, וגם את הפתק […]
הכל התחיל מההתנדבות האישית, זה שבבית הספר קוראים לו מחוייבות אישית וכן הוא חובה בכדי להשיג תעודת בגרות. הייתי בכלל בפעולה, פעולת שבת. משהו שלא רגיל אצלי כי אני מדריכת […]
מתוך החשכה נראה דמות במרחק בגוון שחור אפל. עם התקרבות הדמות נגלה בפני אורן שהדמות רוכב על גבי סוס. קולות הלילה השקטים עזרו לאוזניו להבחין בדהירות, ולפי הקצב שלהם נשמע […]
רוי התהלך ברחובות בין אנשים. כל מחשבותיו התרכזו בלחפש אחר אוכל, משהו לעזור לו לשרוד את הלילה הבא. השמש התחילה לשקוע, שעת בין הארבעיים. כשמבלי סימן שני ידיים תופסות את […]
"אני לא מוצאת את רוי בשום חדר." אנה קראה מתנשפת. "הוא לא הודיע שהוא יוצא…" היא הוסיפה. דן נראה רגוע. הוא ניסה לחשוב בהגיון. "חייב ללכת לחפש אותו! אולי הוא […]
ילדותה של אנה- ילדה מסתורית בחברה, ידעו שהיא מאומצת. בכל שבוע מגיעה עם הורים חדשים. פעמים רבות אפילו אחים. אחר דמותה של אמא שלה ניסתה הרבה לחפש, היא הבינה מהר […]
"תחפשו אחריה!" "היא יכולה להיות בכל מקום!" ההודעה של חגית הגיעה אל המפצחת קצת בהפתעה. שניהן ידעו שחייבים למצוא או את הנער ההוא או את הנערה. המפצחת הרגישה אחראית לכל […]
שעות מאוחרות ישבו הורי האומנה של אנה מחכים לשובה הביתה. הם מעולם לא ציפו לה. אנה הייתה מגיעה מאוחר, מתקלחת ונכנסת לישון. בבוקר אנה הייתה מתעוררת עוד לפני הזריחה שוטפת […]
"חייבים להודיע להורים של אנה, או לפחות לבדוק אם חזרה לביתה…" היועצת המסתורית אמרה בשיחת פלאפון אל המפצחת. הן מכירות זו את זו שנים, ככה שהיועצת לא באמת סודית. פשוט […]
קירות, משרדים. העיקר לא להיתקע בדלת נעולה. אנה רצה בין המסדרונות הריקים. כולם מחפשים אחריה. בטח הם לא יתנו לה לגעת בכלום אחרי המקרה הזה. היא לא הבינה מאיפה הגיע […]
"איך אפשר לגרום לנערה צעירה כזו לא לחזור הביתה?" חגית המשיכה לשאול את עצמה. מולה ניצבת הנערה, אנה, כל כך קטנה ותמימה. היא נכנסה למשהו שכל כך גדול עליה. "אמרת […]
ארבעת הגברים ניגשו אל אנה שניים מהם אחזו בידיה. "אתה חלק מזה? בגלל זה אמרתי את כל המילים האלה על החשוד ואתמול?" אנה ניסתה להראות מבולבלת כשבעצם ידעה שהיא בצרות. […]
החשוד התקרב במבט שואל אל אנה. שניהם יצאו החוצה ושתקו. "תחיל אתה!" אנה לחשה בקולה העדין והרך. "נכנסת לעניין לא שלך, את מודעת לזה." החשוד אמר. "ניסינו לשגע את המשטרה […]